וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אל תאמינו לשקר שבצמד המילים: "ביטחון תזונתי"

עודכן לאחרונה: 17.3.2022 / 10:24

צמד המילים "ביטחון תזונתי" אינו אלא קשקוש. לישראל, כמו לכל מדינה אחרת אין דבר כזה גם עכשיו. מהיכן בא הביטוי? בעיקר מניסיון נואש של ה"מעכרים" הגדולים בחקלאות לנצל את המצב הגיאו-פוליטי לטובתם, לשלוט במכסות ולמנוע מאתנו פירות וירקות איכותיים במחיר סביר

מי שקרא לעומק את פרסומי מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר, לא יכול היה לפספס את הנתון המדהים הבא: מתחילת השנה עלו מחירי הפירות והירקות ב - 5.3%. לצורך ההשוואה, מחירי הדיור, סעיף שרותח ומסעיר את התקש/ורת והציבור, עלו בינואר ב - 2.1% "בלבד", תחבורה ב - 1.9% והמזון ב - 0.6%. המספרים האלה רק מחזקים את הצורך ברפורמה בחקלאות ועכשיו.

מאז חתמו שר האוצר, אביגדור ליברמן ושר החקלאות, עודד פורר, על הצווים להפחתת המכסים על פירות וירקות, שהוציאו לדרך את הרפורמה, קריאות הגוועלד נגד ייבוא של תוצרת חקלאית, קורעות את השמיים.

ראשי ההנהגה החקלאית יצאו בקמפיין אינטרנטי, "אין חקלאות, אין עצמאות", "בנט - אל תיתן לחמאס לנצח", ו"מה שלא הצליח לעשות נסראללה, עושה ממשלת ישראל להתיישבות החקלאית". גם אנשי הלובי החקלאי בכנסת הרימו קול צעקה על "גזר דין מות לחקלאות", ו-"פגיעה אנושה בביטחון התזונתי של ישראל", כאשר בשטח הם עושים הכל כדי לסכל את המהלך פוליטית.

אביגדור ליברמן בסופרמרקט. ללא,
ליברמן בסופרמרקט. הוא יודע שהדיבורים על "ביטחון תזונתי" אינם אלא קשקוש/ללא

אין דבר כזה "ביטחון תזונתי"

אבל אחרי כל ההספדים על החקלאות, צלילה לנתונים מרמזת דווקא שפתיחת שוק הירקות והפירות לישראל תעשה טוב לא רק לארנק של כולנו, אלא גם לענף הצומח בחקלאות ולחקלאים עצמם.

על רקע המלחמה באוקראינה, שולפים החקלאים את הנשק הכי אפקטיבי מבחינתם - פגיעה בביטחון התזונתי, שמשמעותו, אם חלילה מדינת ישראל תמצא את עצמה מבודדת בגלל מבצע צבאי, סנקציות בינלאומיות או אסון אקולוגי לא צפוי, היא עלולה להישאר בלי פירות וירקות שיגודלו כאן, מה שיביא את עם ישראל לסף רעב, או חלילה לצפדינה, מחלה הנגרמת ממחסור בוויטמינים חיוניים.

אם כבר הזכרנו את אוקראינה, צריך להכיר באמת. אין לנו ביטחון תזונתי גם עכשיו: 90% מצריכת החיטה והמספוא מבוססת על יבוא, הנמלים פקוקים והאספקה מאסם התבואה האוקראיני לא מגיעה, קיימת סכנה שלא יהיה פה לחם ומזון לבעלי חיים כתרנגולות ופרות, כך שגם לא יהיו גם ביצים וחלב.

עיקר הביטחון התזונתי תלוי בביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, הטרקטורים בשדות הרי צריכים סולר וגם החשמל שמפעיל את בתי האריזה. רוב הנפט, הסולר והדלקים מיובאים לארץ מחו"ל ומצבורי החירום שלנו יכולים להספיק לחודשים ספורים בלבד. יש סיכוי גבוה יותר הסנקציות שיוטלו, אם יוטלו חלילה ביום מן הימים על ישראל, יהיו בשדה האנרגטי ולא בשדות העגבניות והמלפפונים.

באופן כמעט אבסורדי, דווקא במדינה חמה כמו שלנו, שאכן סובלת ממחסור במים וידיים עובדות, השפע החקלאי מצומצם. קחו מדינה בסקנדינביה או מערב אירופה, תסתכלו שם על המדפים ותראו מגוון עצום של ירקות ופירות טריים. איך זה יכול להיות? אולי כי לא מסתמכים שם על התוצרת המקומית, אלא מביאים אותה מרחבי העולם: פירות טרופיים מדרום אמריקה ואורז מסין.

אפרופו אורז, אולי גם נתחיל לגדל פה אורז כדי שלא נישאר בלי "פלוב" "צ'ולנט" או "טבית" לשבת? אז מה אם אין לנו מספיק מים, הקרקע החקלאית מוגבלת ושכר העבודה לא נמוך במיוחד, העיקר הביטחון התזונתי!

שדה חיטה בנגב המערבי, 27 באפריל 2021. אמיר בוחבוט
שדה חיטה בנגב המערבי. הלובי החקלאי אוהב להציב בחזית את חקלאי קו העימות, אבל כבר היום ישראל מייבאת כמעט את כל הדגנים מחו"ל/אמיר בוחבוט

ציון "נכשל" בחקלאות: הכירו את המספרים

חיזוק החקלאות הישראלית צריכה להיעשות באמצעות סובסידיה ישירה ולא בהטלת מכסים על יבוא. ממשלה שגובה מכסים על יבוא כדי לסייע לחקלאי המסכן, מטילה על הצרכן מיסים סמויים כדי לממן אותו. הרפורמה משנה את המצב, מאפשרת יבוא חופשי של תוצרת ומסייעת לחקלאים להתחרות גם באמצעות הסבסוד הישיר ובעיקר בתקצוב של שני מיליארד שקלים להשקעות שיפתחו אותה. לזה זקוקה החקלאות הישראלית יותר מהכל.

אחד הסעיפים בדו"ח הוועדה שבדקה את פערי התיווך ופרסמה את ממצאיה בתחילת השבוע, התברר שב-20 השנים האחרונות גידלו החקלאים את אותה כמות תוצרת, שום דבר לא זז. בשנת 2000 גודלו בישראל 3.238 מיליון טונות של פירות וירקות וב - 2020 סך הגידולים עמד על 3.264 מיליון טונות.

20 שנים בהן גדלה האוכלוסייה בישראל בכמעט 50% אבל כמות הגידולים נשארה זהה. זו הסיבה בגללה ב- 2022 ישראלים צורכים כמעט 25% פחות ממה שצרכו לפני 20 שנים ולא בגלל מלחמות או אסונות, אלא בגלל שהחקלאות הישראלית לא פתחה טכנולוגיות ושיפרה את התפוקות שלה, כמו שקרה ביתר העולם המערבי. מחירי הירקות זינקו בתקופה הזו ב- 80% והפירות ב- 100%. לזה לא קוראים בטחון תזונתי אלא כישלון תזונתי.

ובואו נדבר על המונופולים החקלאיים. יש כאלה כמה בארץ והם גדולים ומטילי אימה, אבל אף אחד לא מעיז לטפל בהם. ניקח לדוגמא את התאגדות מגדלי הענבים תחת המותג "ענבי טלי", ענבים משובחים, טעימים, אבל גם גוף שקובע כמה ענבים יהיו בישראל ומה יהיה המחיר שלהם.

מדינה מתוקנת לא היתה נותנת לזה לקרות, ומפרקת את המונופול המתוק הזה ביד קשה, כמו שעשתה למונופולים בתקשורת, במזון, במלט ובכל תחום אחר.

אבל הישראלים נשארו חקלאים בנשמתם, כאילו לא חלפו יובלות מיבוש הביצות וכיבוש הקרקע, הם מגינים על התוצרת המקומית וענבי טלי חוגגים. הממשלה מסייעת למונופול הזה מצידה, כשהיא מאפשרת יבוא של ענבים אבל רק בחורף, כשאין פה ענבים - ורק מדרום אפריקה. אפשר לקרוא לזה בהרבה מאוד שמות, אבל זאת לא תחרות אלא איתרוג מעורר השתוממות.

ייבוא סדיר של ענבים יפחית את כוחה של "טלי" וייתן הזדמנות למתחרים שלה להיכנס למשחק ולהוריד מחירים.

ענבים. ShutterStock
למה הענבים בישראל כל כך יקרים? תשאלו את טלי/ShutterStock

אם הרפורמה תיכשל, ה"מעכרים" ימשיכו לנהל את החקלאות

הכוונה לבטל את המכסים עשויה לסייע להורדת יוקר המחיה מכיוון אחר, בכניסת רשתות שיווק זולות לארץ דוגמת "קארפור" שהודיעה לאחרונה על פתיחת סניפים בישראל. אחת הסיבות שהובילו להבשלת המגעים להבאתה של קארפור לארץ, היו המהלכים של פתיחת היבוא.

ככל שיש יותר מכסים והגבלות על יבוא, קשה לרשתות בינלאומיות לפעול בארץ, כי "מעכרים" מקומיים פועלים עם הרשתות הגדולות ויחסמו אותן.

כשאין הגבלות של יבוא כל רשת יכולה להביא לכאן מה שהיא רוצה בתקינה אירופית, אם תרצה היא תקנה בארץ, אם לא, תשתמש בכוח הקניה לה בחו"ל, הכל בהתאם למה שיתאים לה, יש לה את החופש לבחור.

כשאתה מגיע כשחקן זר לפה, זה קריטי. לא תשקיע במדינה שאתה לא מבין איך תפעל בה ויש בה כל מני קומבינות. הרשתות הזרות יעדיפו להסתמך על המערכת הלוגיסטית הגלובאלית שלהן שיודעת לקנות בזול, במקומות בעולם שבהם זה אפשרי.

אם המהפכה הזאת לא תניב את הפירות המוזלים שמצפים ממנה, הדרך חזרה חקוקה בתקנות. ליברמן ופורר הכניסו לרפורמה סעיף לפיו, אם היקף השטחים המעובדים ירד מתחת ל- 10% בשנים הקרובות, היא תיעצר מייד. אבל גם זה לא מרגיע את החקלאים, או נכון יותר את ה"מעכרים" שלהם, שלא מוכנים שיזיזו להם את הארגז - לא זה של הייבול, זה של המזומנים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully