בבנק ישראל דוחים האשמות האוצר בדבר אי העברת רווחים למדינה: אנו פועלים כמקובל בעולם

"בעקבות המקובל בבנקים מרכזיים בעולם, ובמיוחד באיחוד האירופי, הכנסות שיש לבנקים מרכזיים מהפרשי שער אינן נחשבות כרווחים" - כך קובע בנק ישראל, בתגובה להאשמות האוצר כי הבנק לא העביר לקופת המדינה רווחים של 1.75 מיליארד שקל ב-2001-2002.



במסמך של אגף החשב הכללי באוצר, בראשות ניר גלעד, שפורסם השבוע, נאמר כי הגירעון הממשלתי נמדד בהתאם להגדרות הבינלאומיות המקובלות, בתיאום מלא עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), האמונה על הגדרות קרן המטבע הבינלאומית. ואולם, נאמר במסמך, בנק ישראל מסרב להעביר את רווחיו לקופת המדינה, על אף שהדבר היה מקטין את הגירעון בתקציב.



הרווחים שבהם מדובר הם 750 מיליון שקל ב-2001 ו-1 מיליארד שקל ב-2002. במסמך נאמר כי מדובר בחשבונאות יצירתית של בנק ישראל, ובהחלטה חד-צדדית שלו מסוף 2000, להפסיק לקזז הפסדים לא ממומשים של הבנק, שנצברו בדו"ח רווח והפסד, ברווחים לא ממומשים. משמעות ההחלטה היא שכל רווחי הפיחות של הבנק ב-2001 ו-2002 אינם מקוזזים עם ההפסדים שצבר הבנק עד סוף 2000. בכך, נאמר במסמך של אגף החשב הכללי, נמנעת העברה של רווחים שהיו לבנק מעודף הכנסות בפועל ובמזומן ב-2001 ו-2002, לממשלה. מנגד, בחשבונאות הלאומית, שעליה מופקדים אנשי הלמ"ס, הרווחים הללו כן מובאים בחשבון.



בתגובת בנק ישראל נאמר כי דרך הפעולה שבה נקט מקובלת בבנקים מרכזיים בעולם. "בנק ישראל אימץ תקן בינלאומי זה בדו'חות הכספיים החל מ-2000. בנק ישראל היה ונשאר מחויב להעביר את כל הרווחים, אם הם קיימים, לידי הממשלה", מסר הבנק. "משרד האוצר היה רוצה שבנק ישראל יעביר גם הפרשי שער, אפילו אם הם רק 'רווחים חשבונאיים' ואינם נובעים ממכירת מטבע חוץ. מנקודת הראות של בנקים מרכזיים, משמעות דרישה זו היא הדפסת כסף לכל דבר מאחר שהממשלה משתמשת ב'רווחים' אלה למימון הגידול בהוצאותיה".