חומר גלם למחשבה: מה לעשות כשהמלחמה משבשת את שוק הסחורות?

המלחמה על אדמת אירופה משבשת באופן דרמטי את פעילותה של התעשייה הישראלית: מחסור בציוד וחומרי גלם, עליות מחירים חסרות תקדים שגוררות הפסדים כספיים, או צורך לאתר ספקים חדשים - כל אלו מכבידים על התעשיינים שטרם התאוששו מהשלכות משבר הקורונה העולמי על פעילותם.

התחושה הכללית בשוק הסחורות היא של כאוס מוחלט עם תנודות יומיות במחירים - שוות ערך למה שהיו עד לא מזמן תנודות שנתיות. כאשר חלק מספקיות חומרי הגלם הגדולות בעולם מבטלות חוזים בטענת "כוח עליון", אחרות עצרו ייצוא ושומרות מלאים לצריכה עצמית, והתעשיינים נאלצים לפנות לאלטרנטיבות יקרות, כשבעיית זמינות חומרי הגלם מטרידה לא פחות מעליית המחירים החדה עצמה.

התנודתיות צפויה להמשך ביתר שאת גם בחודשים הקרובים, ואת גלי ההדף הכלכליים שלה, ירגישו התעשיינים גם לאחר שוך הקרבות. תודות לשילוב הנסיבות החריג, החוסרים מורגשים כמעט בכל ענף ופוגעים ברווחיות עד לכדי סגירת מפעלים קטנים שקורסים תחת הנטל, ומצוקת תזרימים בגלל הצורך באשראי למימון סחורות במחירים גבוהים שרק מאמירים.

אם לא די באלו, מחיר הנפט המאמיר שהשפיע על מחירי סחורות כמו סוכר ותירס, גורר בתורו גם עליית מחירים ניכרת בתחום האנרגיה, לרבות גז טבעי, דלקים, שמנים לתעשייה ובעיקר במחירי ההובלה הימית והאווירית.

נסיקת מחירי התובלה באוויר, בים וביבשה שנובעת גם משילוב נסיבות כמו מיזוג חברות ספנות, הורדת קווי הפלגה, עלייה במחיר ביטוח הסחורות ומחסור במקום על כלי התובלה הפעילים (אוניות ומטוסים), רק מעמיקה את מצוקת התעשייה עוד יותר.

בעקבות החרם על רוסיה, מסתמן בישראל גם מחסור באוריאה - תוסף להפחתת זיהום ממשאיות, שעלול להביא להשבתה של מאות משאיות ולפגיעה נוספת גם בתובלה היבשתית בארץ פנימה.

אז איך יכולים המפעלים המקומיים להתמודד עם עליות המחירים המטאוריות ועם החוסרים הקיימים והצפויים, לצלוח את התקופה המשברית ולהימנע מקריסה כלכלית?

במצב עניינים כזה, חברות הבינו שעליהן להיערך לתרחישי קיצון עתידיים על מנת למתן את השפעת הקטסטרופה בהווה.

אף שבתחום ניהול הסיכונים יש לקחת בחשבון גם את הצד האופטימי (או הנאיבי) שבו "פרמיית הסיכון" תרד באופן מהיר (במקרה של תפנית חיובית בלחימה, למשל) ותביא לתיקונים חדים במחירים של חומרי הגלם כלפי מטה, הרי שרוב החברות כיום מעדיפות להיכנס למצב של "כוננות ספיגה" והיערכות מיטבית ליום סגריר.

ענף הסורסינג הפך עבור התעשייה ב- 2022 לנושא אסטרטגי ראשון בחשיבותו, שמטרתו העיקרית לאתר מקורות הספקה חדשים או חלופיים, ולסייע בניהול וביזור הסיכונים, על מנת להתמודד עם ההיקפים הדרמתיים של החוסרים והטלטלה העולמית בשווקים.

התעשייה המקומית הבינה שמשבר שרשרת האספקה העולמי מחייב אותה באופן חוצה מגזרים, להיערכות מיוחדת, להתמודדות עם תנודתיות המחירים ועם המחסור המתעצם. מסיבה זו, מומחים בתחום הרכש הבינלאומי תרים אחר פתרונות עוקפים לשמירה על זרימת חומרי הגלם והאריזה ועל אפשרויות השילוח הבינלאומי.

חברות רבות פונות לייעוץ והתארגנות מחדש בתחום הרכש, למציאת פתרונות למשבר המתגלגל. בארגז הכלים בתחום הסורסינג, מציעים המומחים לתעשייה פתרונות כמו הרחבת מעגל הספקים ומציאת ספקים חלופיים, איתור שווקים רלוונטיים חדשים (כמו טורקיה, הודו, מדינות המפרץ וכיו"ב) וגם בחינת שימוש בחומרים תחליפיים מבלי לפגוע באיכות המוצר הסופי (למשל - מעבר משימוש בפלסטיק/לפלסטיק ממוחזר).

מציאת מקורות הספקה חלופיים מתבצעת תוך כדי תנועה ובמקביל לתנודות השוק. כך, למשל, בימים אלו איתרנו בדרום אמריקה מקורות הספקה חלופיים לחומרי גלם המשמשים את התעשייה הכימית, כתחליף לשוק שנסגר באוקראינה ורוסיה, ובפולין איתרנו חומרי אריזה לתעשיית הטואלטיקה, כתחליף לשוק הטורקי.

שווקים חדשים לחומרי אריזה לתעשיית המזון איתרנו בהודו, וחומרי גלם ממוחזרים לתעשיית הפלסטיק - בטורקיה.

במקרים אחרים, טכנולוגיה חדשה מספקת פתרון חלופי לחומר הגלם שבמחסור, כמו למשל כבל מאלומיניום שפותח בטכנולוגיה חדשנית ומחליף את הנחושת מהמזרח הרחוק. תהליך הסורסינג כולל גם התייחסות לאופטימיזציה של מערך ההפצה וההובלה בתוך ישראל, על מנת להקטין את ההוצאה בתחום זה. בהקשר זה, התעשייה המקומית מחפשת פתרונות שינוע חסכוניים כמו שימוש ברכבים חשמליים ירוקים.


הכותב הוא משנה למנכ"ל חברת הייעוץ משיק Mashik ומומחה בתחום שרשראות הרכש והאספקה.
משיק היא מחברות הייעוץ והטכנולוגיות המובילות בארץ בתחומי רכש, לוגיסטיקה ושרשרת אספקה. החברה מפתחת מערכות טכנולוגיות על ידי בית התוכנה Mashik-tech שבבעלותה. באמצעות הזרוע ההנדסית שלה, מתכננת משיק מפעלים, מחסנים ומערכי ייצור מתקדמים