מדוח חדש שמפרסמת היום הכלכלנית הראשית באוצר עולה כי הפערים בין העבודים השונים במשק חודדו בתקופת הקורונה. לגובה השכר הממוצע ישנה חשיבות שכן לפי החוק שכר המינימום צריך להיגזר מהשכר הממוצע במשק.
הכלכלית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, מפרסמת היום סקירה כלכלית העוסקת בגובה השכר הממוצע במשק בתקופת משבר הקורונה. לפי הכלכלית הראשית, לאורך משבר הקורונה חלה ירידה משמעותית יותר בתעסוקתם של המשתכרים ברמות השכר הנמוכות בהשוואה למשתכרים ברמות שכר גבוהות יחסית, כך ששינוי תמהיל המועסקים לאורך המשבר הוביל לעליות בשכר הממוצע במשק.
לנתונים האלה ישנה חשיבות משנה שכן לפי החוק גובה שכר המינימום צריך להיות שווה לכל הפחות ל-47.5% מגובה השכר הממוצע במשק, כך שהשינויים עליהם מצביעה הכלכלנית ייתכן ואינם משקפים את מצב העובדים כפי שהוא.
הנתונים שעלולים להטעות
משבר הקורונה היה בעל השפעה דרמטית על שוק העבודה, כאשר בשיאו נרשמה ירידה בתעסוקה של כ-1.4 מיליון מועסקים, כשליש מהמועסקים במשק. פגיעה זו בתעסוקה לא הייתה אחידה, כאשר הירידה בשיעורי התעסוקה בקרב חמישוני ההכנסה הגבוהים הייתה מתונה יחסית לזו של חמישוני ההכנסה הנמוכים.
בחודשים האחרונים נרשמה התאוששות מרשימה בשוק העבודה, כאשר בחודש ינואר 2022 נרשמה התאוששות מלאה בשיעור ההשתתפות ושיעור התעסוקה נותר נמוך בכ-0.7 נקודת אחוז בלבד בהשוואה לרמה שלפני המשבר.
עם זאת, הירידה המוגברת בשיעורי התעסוקה של עובדים מחמישוני ההכנסה הנמוכים במהלך משבר הקורונה השפיעה מאוד על חישוב השכר הממוצע במשק ויצרה בו גידול שלא היה נרשם אילו תמהיל המועסקים היה נותר זהה.
הכלכלנית ביארה את הפערים באמצעות דוגמה: "נניח חברת הייטק בה מועסקים אך ורק מהנדסים ומאבטחים, ביחס שווה. המהנדסים מרוויחים בממוצע 30 אלף שקל והמאבטחים מרוויחים בממוצע 10 אלף שקל, ומכאן שהשכר הממוצע בחברה עומד על 20 אלף שקל.
בהנחה שבעקבות משבר הקורונה הוצאו כל המאבטחים לחל"ת בעוד המהנדסים המשיכו לעבוד כרגיל, בעקבות כך עלה השכר הממוצע בחברה ב-%50- מ-20 אלף שקל ל-30 אלף שקל, זאת למרות שהחברה לא העלתה את השכר לאף אחד מהעובדים. תופעה דומה נרשמה בכלל המשק, כאשר באפריל 2020 נרשמה עלייה של 17% בשכר הממוצע במשק בהשוואה לפברואר 2020
וכך על פי הכלכלנית הראשית, השכר הממוצע עלה מתחילת שנת 2020 עד סוף שנת 2021 ברוב ענפי המשק כאשר הענפים בהם נרשמה עלייה חדה יחסית בשכר הממוצע מתאפיינים בהון אנושי וברמות פריון גבוהים - ענפי ההייטק והפיננסים. מנגד, היו ענפים בהם נרשמה צמיחה אפסית בשכר הממוצע - דוגמת ענף ההארחה וההסעדה; וענפים בהם נרשמה ירידה בשכר הממוצע - דוגמת ענף האומנות, הבידור והפנאי
עם זאת, במהלך השנתיים האחרונות (2021-2020 )השכר הממוצע עלה ריאלית ב-3.2% בקצב שנתי, בהשוואה לעלייה ריאלית שנתית ממוצעת של 2% בין השנים 2011 ו-2019
עליית השכר במשבר הקורונה עומדת בניגוד לירידות בשכר הממוצע שנצפו במשברי עבר. הסברים אפשריים לשוני זה הם הביקוש העולמי לשירותי ענף ההייטק התחזק בתקופת המשבר. בנוסף, מדיניות תשלומי ההעברה הממשלתית למשקי הבית חיזקה את הביקוש הפרטי.
כמו-כן, הצורך לבצע גיוסים מהירים ונרחבים של עובדים בסיום סגרים וירידה זמנית בהיצע העובדים על רקע מדיניות הממשלה להתמודדות עם התפשטות הנגיף והחשש של עובדים להידבק.