את הביטוי הזה לא שמענו מזמן: "תוספת יוקר", ביטוי שנדמה ששייך לימים רחוקים בכלכלה הישראלית, ימים שבהם שיעור עליית האינפלציה היה כה חד, עד שגם השכר התעדכן כמעט חדשות לבקרים.
אז אמנם המצב בישראל רחוק מלהזכיר את אותם ימים, בטח לא את הסחרור האינפלציוני של שנות השמונים, זה שתם רק לאחר גיבוש תכנית הבראה שעסקת חבילה במרכזה, אבל מאחר שהאינפלציה פרצה את היעד שהוגדר לה מראש, נדמה כי אולי הבשילה השעה לדון במנגנון שביטיח לציבור השכירים בישראל תוספת יוקר.
הדבר עלה במכתב דחוף ששיגר היום יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, אל שר האוצר ושורת אישים בכירים בצמרת הכלכלית בישראל, הוא הוא קורא להליך הידברות שיכלול את האוצר, את ההסדרות ואת נשיאות המגזר העסקי, בכדי לסכם על מנגנון שיפצה את העובדים בגין הזינוק באינפלציה
יכולת השתכרות הולמת לעובדים
במכתב מציין בר דוד כי הנתונים שלאורם גובשו ההבנות עד כה, כולל המתווה המוסכם והמדורג לעדכן שכר המינימום, השתנו באופן דרמטי.
כך למשל מזכיר יו"ר ההסתדרות כי יעד האינפלציה השנתי של בנק ישראל עמד על 1%-3%, בעוד שמדד פברואר כבר טומן בחובו אינפלציה שנתית של 3.5%. כן מציין בר דוד את העלייה החדה ביוקר המחיה, בעיקר בתחום המזון (5.3%) וכן 1.9% בתחבורה, שני מדדים רלוונטים במיוחד למשכתרים שכר מינימום.
לאור נתונים אלה, קורא יו"ר ההסתדרות לשר האוצר לזמן פגישה של הצוותים המקצועיים של האוצר, המעסיקים והעובדים, על מנת להבטיח "יכולת השתכרות הולמת לציבור העובדים בישראל" כהגדרתו.
תשובת האוצר לפניית יו"ר ההסתדרות טרם התקבלה.