הדוח השנתי של בנק ישראל: אתמול היה טוב ויהיה גם מחר?

דוח בנק ישראל לשנת 2021 שמתפרסם היום, עוסק במספר נושאים כגון: המשק והמדיניות הכלכלית בצד הקורונה ובהשפעתה, וכן הפעילות המצרפית התוצר והתעסוקה. עוד עוסק בדוח בנושא האינפלציה והמדיניות המוניטרית וכן הגורמים להתאוששות התעסוקה ממשבר הקורונה ועוד.

מהדוח עולה כי בסיומה של השנה שיעור התעסוקה התקרב לממדיו ערב המגפה, שיעור האבטלה הרחבה ירד משמעותית, ומספר המשרות הפנויות היה גבוה. וכן כי התוצר המקומי הגולמי צמח ב-2021 ב-8.2%, והתוצר לנפש - ב-6.4%. ברבעון הרביעי של השנה הגיע התוצר לרמה התואמת את מגמת צמיחתו טרם משבר הקורונה.

מעבר לנתונים אלה - המרשימים לכשעצמם, אך שכבר הובאו לידיעת הציבור הרחב, יש כמה נקודות נוספות ששווה לשים אליהן לב.

בבנק מציינים את חשיבותו של העברת תקציב המדינה. על פי מחברי הדוח, אישור התקציב בממשלה בקיץ ולקראת סוף השנה בכנסת, לאחר שהממשלה התנהלה במשך יותר משנתיים ללא תקציב מאושר, תמך בהפחתת אי-הוודאות בניהול המדיניות הפיסקלית.

עוד כותבים בבנק כי התאוששות הפעילות במהלך המחצית הראשונה של השנה הבהירה כי בשלה העת לשוב לעסוק בסוגיות ארוכות הטווח המאפיינות את המשק ומקשות על צמיחה בת קיימא. בעת הקמת הממשלה החדשה, הגיש לה בנק ישראל תכנית הכוללת המלצות לטיפול בסוגיות ליבה אסטרטגיות בכלכלה, אשר יתרום לצמיחה ארוכת טווח.

נקודה נוספת שכדאי לשים לב אליה בדוח נוגעת להשפעת העלייה העולמית של מחירי ההובלה הימית על הפעילות המקרו-כלכלית המצרפית. לפי הדוח השפעה זו הייתה קטנה ומבחינת ההכנסה המשקית נראה שההשפעה אף הייתה חיובית, משום שישראל היא יצואנית משמעותית של שירותי הובלה ימית.
ביניים: האינפלציה בתחום היעד

בשנת 2021 המשיך בנק ישראל לנקוט במדיניות מוניטרית מרחיבה לנוכח הימשכות גלי התחלואה, המשמעות של זה היא שהריבית נותרה ברמה של 0.1% ונמשכה רכישת האג"ח הממשלתיות, שהסתיימה לקראת סוף השנה. לפי הבנק המרכזי צעדי המדיניות המוניטרית תרמו להתאוששות המרשימה שנרשמה בתעסוקה ובפעילות הכלכלית במשק.

עם זאת, הצרכן כן הרגיש עלייה בכיס כאשר מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2021 ב-2.8% אמנם זהו בתוך תחום יעד האינפלציה שעומד על 3%. קצב עלייה זה גבוה משמעותית בהשוואה לקצב עלייתו בשנת 2020, שבה פרצה מגפת הקורונה, והוא הגבוה ביותר בעשור האחרון.

בבנק מסבירים כי הכוחות העיקריים שפעלו לעליית האינפלציה הם התאוששות הביקושים המקומיים ממשבר הקורונה ועליית האינפלציה בעולם, תוצאה של התאוששות הביקושים בעולם ושיבושים בצד ההיצע.
ההערכות בשוק, אגב, מעידות כולן על העלאת ריבית קרובה (כבר במחצית הראשונה של אפריל) בישראל, צעד שממנו נמנע עד כה הנגיד, פרופר אמיר ירון.

דוח מתייחס בהרחבה לבעיה הכאובה של משבר הדיור. לפי הבנק המרכזי, בשנת 2021 הואצה הפעילות בשוק הדיור. ההשקעה בבנייה למגורים התרחבה, מספר העסקאות הגיע לשיא, ומחירי הדירות עלו בכ-13%. גידול הפעילות ובצדו עליית המחירים החדה מעידים כי מקור ההתעוררות של השוק הוא בצד הביקוש בשילוב חששות להצטמצמות ההיצע.

בבנק מבהירים אמנם כי עליית מחירי הדירות בישראל מאז פרץ משבר הקורונה אינה חריגה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. אך שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים עלה השנה ב-3.3%, לאחר ירידתו לנוכח משבר הקורונה והתאוששותו בסוף 2021, אולם במונחים ריאליים קצב עלייתו הוא הנמוך ביותר מזה למעלה מעשור.

וויש גם נקודות אור באפלת משבר הדיור: מלאי הדירות הבנויות גדל השנה בהתאם לצרכים הדמוגרפיים, אף שסיומי הבנייה המשיכו לרדת. התחלות הבנייה והוצאת היתרי הבנייה עלו.

שיווקי הקרקעות עלו השנה לרמת שיא של כ-86 אלף יחידות דיור זאת לאחר מספר שנים של היקף לא מספק, כ-38 אלף יחידות דיור בממוצע בשנים 2019-2020. שיווקי הקרקע מהווים צוואר בקבוק בתהליך התכנון והבנייה ועל פי הבנק יש לפעול כדי להאיץ את קצב השיווקים, מה שאכן נעשה בשנה האחרונה.

בבנק מסבירים כי ההאצה במחירים נבעה בעיקר מגידול הביקוש של רוכשי דירה לראשונה, על רקע ביטול התוכנית "מחיר למשתכן", ושל המשקיעים בעקבות שינויים בשיעורי מס הרכישה המוטלים עליהם. ציפיות לעליית מחירים תמכו גם הן בביקושים.

לאחר ששיעורו של מס הרכישה למשקיעים הופחת ביולי 2020, הודיעה הממשלה, לקראת סוף 2021, על כוונתה להעלותו בחזרה לרמתו הקודמת, וההעלאה נכנסה לתוקפה בסוף נובמבר. בהתאם לכך האיצו המשקיעים את רכישותיהם טרם העלאת המס והפחיתו אותן בחדות מייד לאחר מכן.

למרות השיפור הכולל של מצב התעסוקה במהלך שנת 2021 ישנם גם כאלה שלא זכו להרגיש את השיפור. לפי הבנק המרכזי, גם בסוף השנה מספר משקי הבית ללא מועסקים בחברה הערבית ובחמישון ההכנסה השני של כלל האוכלוסייה נותר גבוה ביחס לתקופה שלפני המשבר. הישגי התלמידים דוברי העברית גבוהים משמעותית מאלו של דוברי הערבית, אך הפערים מצטמצמים כשמתחשבים ברקע החברתי-כלכלי של התלמידים.

היקף שעות ההוראה ותשלומי השכר לעובדי ההוראה בבתי הספר דוברי העברית גבוהים בשיעור ניכר בהשוואה למערכת החינוך הערבית, בכל רמה חברתית-כלכלית, למרות הצטמצמות הפערים בשנים האחרונות. יתירה מכך, הקצאת המשאבים במערכת החינוך הערבית פחות פרוגרסיבית ביחס למערכת החינוך העברית, בעיקר בחטיבות העליונות.

אחד המדדים לאיכות ההוראה הוא ציוני בחינות הבגרות של המורים בסיום לימודיהם התיכוניים. בבתי הספר דוברי הערבית מדד זה גבוה יותר מאשר באלו של דוברי העברית בכל רמה חברתית-כלכלית. לפי מדד זה ירדה בעשור האחרון איכות המורים שנכנסו למערכת החינוך, בעיקר בקרב דוברי הערבית.

בבנק ממליצים להעלות את שכרם השעתי של המורים זאת לנוכח רמת השכר הנמוכה של המורים בישראל בהשוואה בין-לאומית ובפרט של המורים המתחילים. בבנק מסבירים שעלייה בשכר תוכל לחזק את מעמד המורה ולמשוך לתחום ההוראה מורים בעלי כישורים גבוהים. וכי ממצא זה בולט על רקע העדר העלאת השכר לשעה ברפורמות שהופעלו עד כה, אשר התבססו רק על הגדלת תשומת העבודה של המורים ואיתה הגדלת שכרם הכולל.