קרונות תפילה מאולתרים ברכבת, "סדרנים" מונעים כניסת נשים

ואהבת לרעך כמוך? לא ברכבת ישראל, מסתבר - כפי שלמלמד המקרה הבא: כמו בכל בוקר, גם הבוקר בשעה 8:28, עלה דני לרכבת מרחובות לתל אביב, בדרכו לעבודה. מיותר לציין כי מדובר בשעת שיא, בה הרכבת מלאה ו... קרון אחד, שהפך לקרון תפילה, נחסם לכניסת נשים וגברים שאינם מתפללים, על ידי מישהו שנשען עם הגב על הדלת. דני העצבני ניסה למצוא פקח בסביבה, אבל אף אחד מעובדי רכבת ישראל לא היה בשטח.

"זה נראה למישהו הגיוני שקרון שלם ייסגר בשעות האלה?", הוא שואל.

מתברר שתופעת הפיכת קרונות ברכבת לקרונות תפילה בשעות שחרית ומעריב הפכו לעניין שבשגרה. "כבר כמה שנים שאנחנו מקבלים דיווחים כאלה", אומר מעוז ינון, פעיל חברתי מ"בארכבת". "זה לא רק ברכבת ישראל יודעים על זה, לא פעם הפקחים ועובדי הרכבת מצטרפים לתפילה ומה שברור הוא, שאין עזרת נשים. אנחנו כבר מיואשים מהשירות הגרוע שרכבת ישראל נותנת לנוסעים".

ייאמר מיד, תפילה בציבור, כאשר היא מקפחת את זכויותיהם של הנשואים האחרים, יכולה להתקבל כאשר היא מתבצעת בטיסות ארוכות למשל, אך בנסיעת רכבת שאורכת, לכל היותר, כחצי שעה, לא ברור מדוע לא ניתן להסתפק בתחנות לצרכי תפילה וצריך למצוא להן מקום באמצעות השתלטות לא חוקית על קרון רכבת שמיועד לכלל ציבור הנוסעים - ועוד בשעת עומס.

בפברואר 2020 הגישה מאיה מליץ, תושבת ירושלים, תביעה כנגד רכבת ישראל באותו הנושא. שנתיים קודם התיישבה מליץ בקרון הראשון, הריק יחסית, ברכבת מירושלים לנתב"ג. אחרי כמה דקות התחילו גברים מסביבה להתפלל שחרית והסדרן פנה אליה, כיוון שהייתה האישה היחידה בקרון - וביקש ממנה לעבור לקורן אחר כי מפריע שהיא נמצאת בקרון תפילה.

מליץ, שנפגעה עמוקות מהפניה, סירבה ואמרה שמדובר במקום ציבורי ולא בבית כנסת אורתודוכסי. הסדרן התעקש ואחר כך הצטרף בעצמו לתפילה. "ההלם התחלף בתחושת עלבון שהנוכחות שלי, רק בגלל שאני אישה, מפריעה לאחרים להתפלל", ציינה בכתב התביעה, "והפתרון היחיד מבחינת הסדרן היה להעביר אותי מקום. רגע לפני עוד נהניתי להקשיב לתפילה עצמה ועסקתי בענייני, ואז בא הסדרן ומסביר לי שהקיום שלי פוגע במישהו אחר".

מליץ פנתה לרכבת באמצעות המרכז הרפורמי לדת ושדולת הנשים ודרשה שהרכבת תפרסם הנחיות ברורות לעובדים בנוגע למתן שירות שוויוני לכלל הנוסעות והנוסעים. לאחר שהרכבת סירבה להיענות לפניותיה, הגישה מליץ תביעה לפיצויים על סך 66,000 שקלים באמצעות המרכז הרפורמי לדת ומדינה.


במקרה של דני, כך הוא מציין, לא רק נשים לא הורשו להיכנס לקרון, אלא גם גברים שלא היו חלק מהמניין וסתם רצו מקום לשבת. יצוין כי הרחקה של אדם מקרון בו הוא רשאי לשבת על פי חוק, היא מעשה לא חוקי. כך ציינו גם גורמים ברכבת שעמם שוחחנו, אך אמרו כי בכדי לטפל בתלונה ספציפית הם זקוקים למספר הרכבת בה התרחש האירוע.

נותרה לפיכך התהייה, אם גם ברכבת יודעים שמדובר במעשה פסול, מדוע הם אינם מורים לפקחים שתרים את קרונות הרכבת למנוע את התופעה, לא חלילה באמצעות הפרעה לתפילה, אלא על מנת להבטיח שגם נשים ו/או גברים שאינם נוטלים חלק בתפילה, יוכלו להשתמש במושבי בקרון לצרכיהם.

מרכבת ישראל נמסר, בתגובה לפניית וואלה: "צר לנו על חווית השירות בה נתקל הנוסע. רכבת ישראל מעניקה שירות שיוויוני לכל נוסעיה, ולכל אחד זכות לשבת בכל מקום ישיבה כרצונו, ללא הבדל דת, גזע, מוצא או מגדר, בכפוף לרכישת כרטיס נסיעה.

במקרה ונוסע או נוסעת נתקל בבעיה המונעת ממנו לשבת במקום בו יבחר, יש לפנות באופן מיידי לצוות הרכבת, או לחילופין למוקד השירות הטלפוני במספר *5770, ואנו נסייע לנוסע או נוסעת בנושא.

עוד מסרו גורמים ברכבת ישראל כי פנייה לפקח - והוא היה פועל מיד לתיקון המצב, אך כאמור, הפקחים, ככל הנראה, בחרו שלא להיות זמינים לנוסעים ברגע שבו התרחש האירוע.