"רוב התרופות היום דומות לתרופות שיוצרו במאה ה- 19"

פרופסור ינאי עופרן הוא המייסד והמנכ"ל של ביולוג'יק דיזיין, אבל עבור הציבור הישראלי הוא קודם כל הנכד של ישעיהו ליבוביץ' - והוא מאוד אוהב את זה. בשאר הזמן הוא מנסה לקדם את עולם התרופות דור אחד קדימה וכדאי לשמוע מה שיש לו לומר על מתנגדי חיסונים

30/03/2022

שם: פרופ' ינאי עופרן, בן 49, מייסד ומנכ"ל ביולוג'יק דיזיין.

מי אני: מתקשה לתת תשובות קצרות לשאלות מסובכות כמו: מה מאפיין אותי.

שורשים: סבא מהצד של אבא, ממשפחת זעפרני, שעוברתה לעופרן, נולד במוגדור שבמרוקו. הוא, הסבא, התייתם מאמו בגיל צעיר, הפך לסוחר ואח"כ לסופר סת"ם - והגיע לארץ עם המשפחה למעברת צמח ליד קיבוץ אפיקים בצפון. חזרתי עם אבא לעיר אחרי 50 שנה וכשנכנסנו בשערי העיר, שנקראת אסאוירה היום, הוא אמר שיש לו בכיס את מה שהיה לו כשעזב אותה, התפילין שקיבל שם כשחגג את בר המצווה לפני שעזב. מהמעברה עברה המשפחה לטבריה ואז לירושלים.

מרדכי ופרידה ליבוביץ', הסבים הגדולים שלי מצד אמא, באו ממשפחה יהודית ענפה ומבוססת בריגה, לטביה, באזורים של רוסיה הלבנה. אבא של מרדכי היה רב אזורי, איש לא רגיל, שהקפיד לדבר עם ילדיו עברית, כשכולם סביבו דיברו ביידיש או גרמנית, זו הייתה השפה הראשונה של סבא, ישעיהו ליבוביץ' ואחותו נחמה, עברית משכילית, מצחיקה כזאת.

כשסבא היה זקן ועבר ניתוח, נחמה ביקשה ממני לקחת אותה לביקור בבית החולים. כשנכנסנו לחדר היא שאלה אותו, "שעיה, מה ציווך הרופאים?" והוא ענה לה בזעף, "לא ציווני דבר!" וזה בירושלים של שנות ה - 90', אחרי 70 שנה בארץ.

נחמה וסבא למדו בבית עם מורים פרטיים וכשמלאו לו 16, סבא נשלח ללמוד באוניברסיטת ברלין, שם סיים דוקטורט בכימיה בגיל 21, התחיל את לימודי הרפואה ופגש את סבתא שלי, גרטה, שעשתה דוקטורט במתימטיקה. כשנאלצו לברוח מגרמניה, הם נשארו שנתיים בשוויץ עד שהשלים את לימודיו. הם הגיעו לירושלים, שם אמא נולדה, ולימד כימיה באוניברסיטה העברית עד ליום מותו בגיל 92.

עוד בוואלה!

כך תעשו זאת נכון: איך לחפש עבודה בעולם התעסוקה החדש?

בשיתוף ManpowerGroup
על סבו, פרופ' ישעיהו ליבוביץ': "אחד האנשים הכי נחמדים והכי מצחיקים. איש חם, עם חוש הומור חד ועם פרסונה תקשורתית זועפת שטיפח"(צילום: ראובן קסטרו)

ישעיהו ליבוביץ': אחד האנשים הכי נחמדים והכי מצחיקים. איש חם, עם חוש הומור חד ועם פרסונה תקשורתית זועפת שטיפח. סבתא הייתה יושבת בסלון ואומרת שזה חדר ההמתנה שלו, כי אנשים באו אליו בכל יום ובכל שעה. בליל מותו, היה אצלו בחור חרדי עד שתיים בלילה ואחרי שהלך הוא נפטר.

שמנו לב שבכל פעם ששואלים אותנו על סבא, אנחנו עונים על סבתא, שהייתה מהראשונות והיחידות באירופה שעשתה בזמנה דוקטורט במתימטיקה, לימדה והייתה המזכירה המדעית של האנציקלופדיה העברית, אמא לשישה ילדים וסבתא ל - 26 נכדים. הדבר הראשון שיודעים עלי עד היום זה שאני הנכד של ליבוביץ', ואני אוהב לדבר על זה.

הורים: אבא למד באוניברסיטה העברית ועבד בבנק ואמא גדלה בירושלים, עשתה דוקטורט בפיסיקה, לימדה באוניברסיטה העברית ועשתה מחקר על גישות להוראה פיסיקה ומתימטיקה, איך ללמד ילדים כדי שיבינו את התחום, ספרה האחרון: "שליש לחלק לרבע".

הילדות שלי: ירושלמי זו מחלה שאי אפשר להחלים ממנה. למדתי בבית ספר דתי, בי"ב השתתפתי תכנית "שמיניות בעיירות פיתוח", הייתי שנה בעכו ועברתי לישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים. אף פעם וגם היום אני לא סגור על מה אני רוצה להיות. יש לי המון תכניות ופנטזיות.

"רוב התרופות היום דומות לתרופות שיוצרו במאה ה- 19"(צילום: ראובן קסטרו)

אקדמיה: אחרי שירות במודיעין, התקבלתי לתכנית הבינתחומית באוניברסיטת ת"א למצטיינים. קיבלנו אפשרות ללמוד מה שרצינו, מקורסים בתואר ראשון ועד דוקטורט. הייתי חזיר, רציתי הכל ולאט לאט התכנסתי לפיסיקה וביולוגיה, פילוסופיה ובלשנות. כשסיימתי את התואר הראשון התחלתי לעשות דוקטורט בבלשנות והפסקתי אותו, אחר כך דוקטורט בחקר המוח, שגם אותו נטשתי אחרי שנה, כי הבנתי שיש שאלות נהדרות שהתשובות שיש לנו עליהן עדיין לא בשלות.

ריפוי מחלות באמצעות מדעי המחשב: התוודעתי לתחום החקר של הגנום והמערכות הביולוגיות באמצעות מדעי המחשב. אנחנו מבינים שהתא הביולוגי הוא מערכת מאוד מורכבת שמצליחה לתאם מיליוני תהליכים בו זמנית, מכונת חישוב מסובכת, שאם נבין אותה נוכל לשלוט בה ולרפא מחלות. בתחילת שנות ה - 2000 מדעי המחשב עשו לביולוגיה. מה שהמתימטיקה עשתה לפיסיקה, מסגרת תיאורטית שמאפשרת תכנון, המחשבים מסוגלים לתת הדמיה ולנבא התנהגות של מערכות ביולוגיות. נסעתי לעשות דוקטורט בקולומביה עם בת הזוג שלי, רנה.

רנה סמואלס: אשתי ז"ל, אמריקאית מלוס אנג'לס, השותפה המושלמת למסע שלי, בגלל מה שהייתה, האישיות שלה, הרבה נשים ראו בה מודל לאימהות, מסור, טוטאלי ולא מתקרבן. היא הגיעה לחיות שנה בישראל אחרי הקולג' ופגשה אותי בבית של חברים, ששאלו אם אני יכול לתת לה טרמפ היינו בני 20 וקצת.

היא עשתה דוקטורט על שימוש במחשב לחקר מדעי האקלים ובדקה איך משפיעים שינויי האקלים על משאבי המים, מודל שבו משתמשים בארץ עד היום. כבר לפני 20 שנה היא חזתה את אירועי הקיצון והקטסטרופה שהם יגרמו למשק המים. היא נפטרה מסרטן כשארבעת הילדים היו בגילאי 3 עד 10.

"עלות פיתוח תרופה לסרטן עומדת על מיליארדי שקלים ולוקחת מעל עשר שנים במקרה הטוב וברוב המוחץ של המקרים פיתוח רוב התרופות נכשל"(צילום: ראובן קסטרו)

נקודת מפנה: אחרי חמש שנים חזרנו לתל אביב ואני התחלתי ללמד בבר אילן. חקרתי את הדרך שבה אנחנו יכולים להבין באמצעות מחשבים את המחלות הביולוגיות ואיך לתכנן תרופות טובות יותר. עלות פיתוח תרופה לסרטן עומדת על מיליארדי שקלים ולוקחת מעל עשר שנים במקרה הטוב וברוב המוחץ של המקרים פיתוח רוב התרופות נכשל - ואלה שלא נכשלות הן בעלות תועלת נמוכה ומאריכות את חייו של החולה בכחצי שנה בלבד. יש תרופות חדשות שמאריכות את החיים ביותר מחצי שנה, אבל רובן מאריכות את חייל החולים במספר חודשים בלבד.

הבנתי שמענק המימון האקדמי לא יכול לעזור לי לשפר את המצב, כי מענקי המחקר קטנים והמנגנון לא מאפשר להשתמש ברעיונות גדולים. הבנתי שאני חייב לפנות למגזר העסקי וזה אומר להקים חברה. כרגע אני בחל"ת מהאקדמיה ומקווה שאחזור אליה מתישהו.

"פנינו לחברות התרופות ואמרנו, תנו לנו את הפרויקטים הכי מטורפים שלכם שנכשלו ונעבוד עליהם"(צילום: ראובן קסטרו)

ביולוגי'ק דיזיין 1: עוד שהייתי פרופסור באוניברסיטה ניסינו לפתח תרופות וכשפתחנו את החברה פנינו לחברות התרופות ואמרנו, תנו לנו את הפרויקטים הכי מטורפים שלכם שנכשלו ונעבוד עליהם. חלק מהחברות הסכימו לתת לנו כסף כדי לנסות להחיות אותם, והראנו שבאמצעות תכנון ממוחשב ניתן לתכנן את התרופה. תרופות עשויות ממולקולות מאוד מסודרות ואנחנו מתכננים נוגדן שידע לפעול טוב יותר מהתרופה.

רוב התרופות היום דומות לתרופות שיוצרו במאה ה- 19, היותר מתקדמות נותנות אותם נוגדנים כבר 40 שנה. זה מדהים, כי בשאר התחומים טכנולוגיות אחרות התקדמו בצורה מטורפת, יש לנו טלפונים חכמים, מכוניות אוטונומיות, בתים חכמים, מכשירים שיודעים לעשות משהו דינאמי ויודעים להחליט מה בדיוק צריך בסיטואציות משתנות.

אנחנו רוצים להביא את אותו הרעיון לעולם התרופות ולייצר תרופות חכמות שיודעות לתקוף תא סרטני, כאשר בכל סביבה וזמן, התרופה תמדוד מה צריך לעשות עכשיו, מעין תרופות מתוכנתות. האם יהיו כאלה שיחששו שמחדירים להם שבבים? אני מניח שרוב האוכלוסייה מבינה שזה קשקוש מוחלט. הפגנות מתנגדי החיסונים היו פריק שואו, אנשים מתים מטמטום.

"האם יהיו כאלה שיחששו שמחדירים להם שבבים? אני מניח שרוב האוכלוסייה מבינה שזה קשקוש מוחלט"(צילום: ראובן קסטרו)

תרופות חדשניות: הרעיון שלנו היה להשתמש במחשבים כדי לתכנת נוגדנים אנושיים ולהפוך אום לתרופות חכמות. החלבונים שלנו חכמים. הם יודעים את הסביבה ואיך לעשות דבר אחד בתנאים מסוימים ודבר אחר בתנאים אחרים. לקחת את מה שיש בגוף ולהשתמש בו בחכמה, לתכנת חלבונים אנושיים.

חברות תרופות: מחויבות על פי חוק למקסם את הערך לבעלי המניות שלהן. יש שני מסלולים שיכולים להשפיע על הכדאיות הכלכלית של תרופות ולהוריד את מחירן, באמצעות מדע וטכנולוגיה טובים יותר שיאפשרו פיתוח תרופת יעילות יותר וזולות יותר לייצור ורגולציה שתוזיל את הפיתוח הקליני עצמו והגנה ממושכת יותר מתחרות.

ביולוג'יק דיזיין 2: כשראינו שאנחנו מצליחים עם רעיונות של אחרים, אמרנו לעצמנו, למה שנגביל את עצמנו לרעיונות של חברות הפארמה? אול הבר נמוך מדי, בואו ננסה רעיונות משוגעים משלנו. גייסנו כסף ממשקיעים התחלנו לתכנן בעצמנו תרופות חכמות לסרטן, למחלות אוטואימוניות ולסכרת.

אנחנו מתכננים את התרופה, מייצרים אותה המעבדה, עושים ניסויים על תאים ואח"כ על בני אדם ובשנתיים הקרובות נוציא שלוש תרופות לסרטן. יש מנגנונים משותפים לכל סוגי הסרטן ואנחנו מתכנתים את החלבונים, כמו ננו רובוטים, שיכולים לרפא אותם.

"בשנתיים הקרובות נוציא שלוש תרופות לסרטן"(צילום: ראובן קסטרו)

תרופה לקורונה: אני מאמין שגם לה תמצא תרופה, אבל שום דבר לא נפתר בזבנג וגמרנו. עושים קפיצות גדולות וקטנות ועשינו בתקופה האחרונה פריצות דרך עצומות ודברים מטורפים.

אוקו: חברת פודטק שייסדתי ביחד עם ד"ר ענת ביאור, שגייסה 50 מיליון דולר. אנחנו מאתרים את החלבונים שגורמים למחלות, כמו גלוטן לצליאק, או בוטנים לאלרגיה, ובודקים האם ניתן לייצר חלבון בוטנים או גלוטן שיוכלו לא רק לא לגרום למחלה אלא לרפא אותה. אוקו מתכננת חלבוני גלוטן שלא גורמים לצליאק ועדיין מתפיחים את הלחם, גלוטן בטוח לעולם המזון.

פנאי: אין כל כך הרבה. אני מאוד אוהב להיות עם הילדים.

צופה פני עתיד: ההווה שלנו כל כך מטורף ועולה על כל דמיון. קרו בשנתיים האחרונות דברים מטורפים ואני מקווה שנמשיך להתקדם ככה.

הריאיון עם פרופ' עופרן יתפרסם גם בגיליון "עסקים" של מעריב, שישי, 1.4

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully