מה עושים: פלטפורמה לארגונים פיננסיים המספקת תשתית מאובטחת להעברה, אחסון והנפקה של נכסים דיגיטליים בטכנולוגית בלוקצ'ין.
משתתפים:
עדי שחר, בת 38, גרה בתל אביב. תפקיד: Director of Product Operations, חצי שנה בחברה.
שיר ג'רסי, בת 25, רווקה, גרה בגבעתיים. תפקיד: software engineer, עשרה חודשים בחברה.
אינה סיטקילוב יצחקי, בת 34, נשואה פלוס 2, גרה בנס ציונה. תפקיד: ecops & IAM Expert, מומחית לניהול זהויות, שלושה חודשים בחברה.
לוקיישן: כשנכנסים למשרדים של פיירבלוקס, הנפרשים על שלוש קומות במתחם "אקרו" ברחוב יצחק שדה בתל אביב, מריחים ריח של חדש. 230 העובדים בישראל, מתוך 400 בעולם, עברו לשם לפני שבוע ומשהו וחלק מהציוד נמצא עדיין בארגזים. הרצפה מרוצפת באבן בהירה, יש הרבה עץ בחלל עם נגיעות מאופקות של צבע, הריהוט ועיצוב הפנים על טהרת מעצבים ישראלים.
בגלל ענייני האבטחה, החדרים סגורים ומכילים בין שני עובדים לתשעה. מהחלונות הגדולים רואים את תל אביב מכל הכיוונים, יש פינות ישיבה רכות, תאי טלפון, חדרי ישיבות, וגם חדר גיימינג עם פלייסטיישן ואקס בוקס, חדר מוסיקה עם קלידים, תופים ומגוון של גיטרות, חדר כושר מעורר קינאה עם שני הליכונים, אלפטיקל, מכשירי כוח, משקולות, כדורי פיזיו ומוסיקה מעולה ומקלחות ספא ליד.
הפסקת קפה: בכל קומה יש מטבחון והקפיטריה הגדולה ממוקמת בקומה 25, ולידה שולחנות עץ עם כסאות כחולים ומרפסת צמודה עם דק. על אחד הקירות ארון מדפים עם בקבוקי יין, סמוך לו שיש בהיר ומתחתיו ארונות גדולים, לידם מקרר גלידה עם קופסאות קלקר עם אינספור טעמים. משמאלו מקרר שקוף נוסף עם חלב סויה עם סוכר, בלי סוגר, חלק שקדים, שיבולת שועל, דל, וגם בירות ויין. בשלישי יש פירות, ירקות, יוגורט דל, יווני, עיזים, גבינה בולגרית, סקי, עיזים, פסטרמה וגבנ"צ.
מכונת קפה עם קפסולות מונחת על השיש, ליד כוסות זכוכית מתאימות, וגם טוסטר לחיץ ומכונת סחיטת מיצים רטרו. יש ברז סודה/ מים קרים/ מים חמים, שמן זית, טחינה משלושה סוגים, שוקולית, חמאת בוטנים רגילה, ממותקת, ריבה, נוטלה, דבש ותבלינים. יש גם מגירת ממתקים עמוסה בביסלי, במבה, אפרופו וצ'יפס, עוגיות לוטוס וחטיפי אנרגיה, שוקולד מריר, חלב וגודייבה, ועל האי לחמים, שקדים, אגוזים, קשיו, גרנולה וחטיף יפני ספייסי ותמר מג'הול, וגולת הכותרת - מכונת קרח שמתאימה בול לשייקים שאפשר להכין בנינג'ה שעומדת היכון.
CV: לפני הגיוס לצה"ל עדי היתה בצד ההומאני של החיים, למדה במגמת אומנות וספרות וחלמה להיות עורכת דין, ואז שובצה לתפקיד הדרכה בקורסים לתכנות והתאהבה בתחום ובאתגר להביא אנשים כמוה, בלי מושג קלוש בטכנולוגיה, לעומק התחום. אחרי השחרור התחילה ללמוד משפטים ובמקביל עבדה בסטארט אפ כאחראית על ההדרכה על התוכנות, תמיכה טכנית וקשר עם לקוחות. את ההתמחות עשתה בבית המשפט המחוזי ובסיומה פתחה משרד עצמאי עם שני שותפים.
"האושר הפנימי שלי לא היה קיים", היא מתוודה. "להיות עו"ד זה מעניין, אבל האינטראקציה עם אנשים היא תמיד שלילית, צריך לחשוב על התרחיש הגרוע ביותר. מכיוון שהאופי שלי חיובי, הבנתי שאני צריכה לחזור למקום שבו טוב לי, בטכנולוגיה, בסביבה מאתגרת. חילקתי את התיקים שלי בין השותפים ועברתי לחברת 'טראפילוג'. חזרתי לניהול פרויקטים, עברתי לניהול מוצר והרגשתי שחזרתי הביתה, לעשות פרויקטים, ייצור תהליכים וחיבור בין אנשים".
אחרי שלוש שנים עברה עדי ל"אדמה", שם היתה אחראית על אחד המוצרים החדשניים, המוצר הדיגיטאלי הראשון של החברה, ואחרי זמן קצר בחברה נוספת הגיעה לפיירבלוקס. "מישהי בשם אלמוג שעבדה איתי בטראפילוג ועבדה בפיירבלוקס פנתה אלי ואמרה שנפתח תפקיד של ניהול אופרציית מוצר, התפקיד שאני עושה כאן, ומרכז את התקשורת בין לצוות המוצר, בניית תהליכים ואנליטיקה.
יש תחתי כרגע שבעה אנשים בשלושה צוותים ואנחנו אמורים להכפיל את עצמנו עד סוף השנה.
אינה רצתה ללמוד בתיכון את כל המקצועות הריאליים פחות או יותר, ובסוף התפשרה על סוציולוגיה ופסיכולוגיה וכשהתגייסה אותרה לתקשוב מודיעין, ונכנסה לעולם שך מערכות המידע והמחשוב, ביחידה שכוללת פיתוח ותמיכה במערכות מודיעין. היא היתה שנה וחצי בקבע ועשתה מילואים בבסיס סגור בצפון, בשבילה סוג של נופש, עד שנכנסה להריון ראשון.
אחרי השחרור חיפשה עבודה והגיעה לאבטחת המידע בבנק הפועלים, בתשתיות ובתעודות הדיגיטאליות, ומשם עברה לצוות של תשתיות ניהול זהויות, שמתעסק בהרשאות והזדהות של כלל המערכת. היא הפכה למנהלת המדור, כשתחתיה צוותים של אפיון, פיתוח ותשתיות ובמקביל למדה מנהל עסקים וניהול מערכות מידע.
"הייתי זמינה 24/7 כדי לטפל בתקלות והיו לי תינוקות בבית, ככה שבכלל לא ישנתי. קרה שעניתי לטלפון, אמרתי שאני חושבת מה לעשות ונרדמתי אתו עלי. אחרי 12 שנים רציתי לעשות משהו אחר, חדש, אולי ניהול או שינוי לכיוון אחר ובדיוק אז קיבלתי טלפון ממנהל בפיירבלוקס שעבד איתי בעבר בבנק וידע . הוא אמר שהוא מחפש מומחה בניהול זהויות לצוות אבטחת מידע ואמרתי לו, בוא נדבר.
"הייתי בהתלבטות קשוחה. בבנק רצו שאשאר וידעתי שיתנו לי שם להתפתח ניהולית וטכנולוגית וכשהחלטתי לצאת אמרתי לעצמי שיש לי את המיומנויות שיאפשרו לי לחזור. בשלושת החודשים שאני בארגון אני מרגישה כאילו אני כבר הרבה זמן, כי הכל פה מהיר, כולם רוצים להצליח, ממוקדים בלבנות דברים מאפס. אני בונה פרופיל לכל עובד ולפיו הוא מקבל הרשאות להיכנס למערכות, מה שמאבטח את הארגון מהרשאות יתר, פריצות ודלף מידע".
הרומן של שיר עם הטכנולוגיה התחיל בגיל צעיר בזכות אביה, איש מחשבים, שחשף אותה לתחום. היא יותר שיחקה ופחות תכנתה, ובכיתה ט' הציעו לה להצטרף לתכנית לימודים אקדמאיים לפני הצבא לתלמידים שחזקים בטכנולוגיה, חמש שנים של לימוד בכיתה ובמכללה למנהל וסיימה תואר במדעי המחשב.
היא התגייסה ליחידה 9900 שעוסקת בלוויינים, שם פיתחה תוכנה והיתה ראש צוות שנתיים בקבע. "פחות התחברתי לזה", היא אומרת, ורציתי לעוף קדימה. בגלל שלא יכולתי לטוס לחול"ל לטיול אחרי צבא, עשיתי חלקים משביל ישראל וגלישת גלים בשביל הנשמה, אגרתי מספיק כוח לעבודה חדשה והתחלתי לחפש סטארט אפ.
הגיעו אלי הרבה הצעות ובסוף משכה לי את העין זאת מפיירבלוקס. "אהבתי את עניין הכספים והבלוקצ'יין, את האווירה והאנשים שנמצאים כאן, שאכפת להם מהמוצר והבנתי שזה המקום להיות בו. הגעתי לצוות פיתוח. היינו צוות קטן, שישה אנשים, שהכפיל את עצמו ואנחנו אחראים על פיתוח המוצר וכל מה שקשור לאחורי הקלעים של המערכת".
בשביל הנשמה: אינה כותבת שירה וסיפורים קצרים ומתה על ריצה ויוגה. עדי עושה המון ספורט, מתאגרפת באגרוף תאילנדי, וסוחבת ברכיים ושוקיים מפורקים, מרימה משקולות, גולשת על סאפ בקיץ, יוגה, פילאטיס, אופניים וריצה. כל יום משהו אחר. גם עדי חזק בספורט, עושה יוגה, אימוני כוח, ובקורונה התחילה לגלוש גלים.
ערך מוסף: יש כאלה שמתלהבים מהמשלוחים הכיפים שהחברה שולחת הבית בחגים ומועדים מיוחדים, כמו בגיוס האחרון, עדי, לעומת זאת, מתענגת על המדרגיות הפנימיות, "דבר קטן במחבר אותנו אחד לשני. יש לנו המון מרחבים משותפים, תרבות של קפה בוקר, ארוחת צהריים עם הצוותים, וזה עוד לפני כל הפינוקים האחרים". שיר מתה על המרפסת הקטנה, לא זאת של האירועים, שהיא בין היחידות שיש בבניין ואפשר לנשום בה רגע אוויר ולהירגע.
מי שרוצה פעילות יכול להצטרף לשיעורי היוגה והפילאטיס, או להתאמן בחדר הכושר והרביץ אחר כך מקלחת טובה. אינה מחכה לוויסקי של חמישי שהחברה מספקת בשפע, ועדי מציינת את מקרר הגלידות והאבוקדו כערך מוסף משמעותי. "בכל יום חמישי יש לנו האפי אוור עם משהו חם בחורף, גלידות בקיץ, ואלכוהול בשפע. היתה לנו מסיבת סוף שנה עם הופעה של 'הדג נחש' ובפורים, בטראסק, עם גורי אלפי".
כל צוות מקבל תקציב לגיבוש. זה של עדי עשה יום כיף בירושלים, שיר נשארה בתל אביב עם ארוחת בוקר במלון דן פנורמה ואחר כך הפלגה משותפת כדי לשבור שגרה ויש את מדיניות החופשה ללא הגבלה שבה החברה מעודדת את העובדים לנוח כשצריך, בלי לספור ימים. פעם בחודש יש סופ"ש ארוך, כולל ראשון, של השבתה מלאה. אינה: "כשזה קורה, הילדים שואלים אותי, אמא, למה אנחנו בגן ואת בחופש? ואני אומרת, שגם אמא צריכה לנוח".
כוח נשי: ההעצמה הנשית נוכחת בפיירבלוקס, ולראיה הצוות החזק שנבחר לייצג אותה. עדי: "חשוב לנו להראות שנשים מובילות את התחום דווקא בתחומים גבריים כמו סייבר וקריפטו, כי נשים חוששות מהם. מקבלת יותר קורות חיים מגברים ונשים צריכות להעז ולהיכנס לתחום טכניים ומאתגרים". אינה: "כשנכנסתי אמרו לי מייד שאם יש לי חברות שמתאימות למשרות, רק תגידי, כי רוצים לראות פה יותר נשים".
מה לובשים: מה שנוח. אחרי שכולם קיבלו סווטשירטים ממותגים שחורים במסיבת סוף השנה, היתה תקופה שכולם הגיעו איתם כמו במשחקי הדיונון.
מאיפה עובדים: גמישות היא שם המשחק בפיירבלוקס. כל אחד חופשי לעבוד מאיפה שנוח לו, בבית או במשרד. אינה מתחילה לעבוד מהבית בבוקר, וכשהפקקים משתחררים בסביבות תשע וחצי - עשר, היא יוצאת למשרד וממשיכה משם.
שכר: "כדי להביא את האנשים הכי טובים", אומרת עדי, "אנחנו צריכים להציע שכר אטרקטיבי. יש שכר בסיס, אופציות ובונוסים לתפקידים ספציפיים". אינה מסכימה שמקבלים פה הצעות שכר יפות מאוד ושיר מספרת על תכנית "חבר מביא חבר" שבה מקבלים אלף דולר על משרד רגילה ו - 3000 על משרות זהב.
מה הלאה: עדי רואה את עצמה מתפתחת עם החברה, כי יש לה עוד המון אתגרים ודברים פורצי דרך טכנולוגיים לעשות ושיר, שזאת החברה הראשונה שבה היא עובדת אחרי הצבא, התקדמה לתפקיד ניהולי אחרי עשרה חודשים, והיא כאן במאה אחוז. אינה נמצאת בשלב של בנייה עצמית והובלת פרויקטים באבטחת מידע, "המטרה היא לראות חברה תהיה חזקה יותר מבחינה אבטחתית ויש עוד לאן לצמוח טכנולוגית וניהולית, והדלת פתוחה, רק תעשו".