גלגלי השיניים של מפעלי הקנאביס הרפואי חורקים בייצור רווחים. שלוש החברות הציבוריות שזו עיקר פעילותן: פנאקסיה מעבדות ישראל, קנאשור תראפיוטיקס, ויוניבו פארמצבטיקה, הציגו כל אחת הפסד של מיליוני שקלים.
פנאקסיה הובילה את כמות הפסדי המפעלים שנבחנו על ידי וואלה! כסף (ראו טבלה) לשנת 2021, שעמדה על 20.1 מיליון שקל הפסד תפעולי, ו-21.3 מיליון שקל הפסד נקי. זאת למרות שהכנסותיה עלו ב-37.6% ועמדו על כ-83.6 מיליון שקל לתקופת דוחות.
בחינת הדוחות מראה כי עלות יצירת ההכנסות לאותה תקופה עמדה על כ-83 מיליון שקל, והניבה לחברה רווח גולמי מזערי של כ-535 אלף שקל בלבד. וכך בעוד תוספת הכנסותיה עלתה בכ-37.6%, שיעור תוספת עלויות ייצור ההכנסה עקף אותה ועמד על 47%.
פנאקסיה גם ציינה בדו"ח, כי מחקה כ-4.7 מיליון שקל מלאי בשנת 2021, כתוצאה מהפסקת פעילויות שונות, שהובילו לשיעור רווחיות גולמית של כ-0.7% לעומת כ-7% בשנת 2020.
מדובר, בין היתר, בפעילות ההפצה והלוגיסטיקה שלה, אותה מכרה במהלך הרבעון השני של 2021, ואשר ממנה היא גם רשמה רווח הון של כ-14.7 מיליון שקל, ובכך צמצמה את ההפסד התפעולי שלה.
שכן ללא אותו רווח הון, ההפסד התפעולי שהחברה הייתה מציגה היה עמוק יותר ודומה לזה שהציגה בשנת 2020. וזאת למרות שהחברה גם צמצמה, בין היתר בעקבות המכירה, בכ-9 מיליון שקל את הוצאות ההנהלה וכלליות שלה, שעמדו על כ-16.9 מיליון שקל לשנת 2021.
פנאקסיה נסחרת בבורסה בתל אביב בשווי כ-102.8 מיליון שקל לאחר שמנייתה ירדה בכ-84.36% מאז שווי השיא אליו בסוף אוקטובר 2019, אז נסחרה בכ-441.5 מיליון שקל, ומאז מחקה משווייה כ-338.7 מיליון שקל.
עם זאת, שלושת מייסדיה; המנכ"ל ד"ר דדי סגל, מנהל העסקים הראשי אסי רוטברט, וסמנכ"ל הטכנולוגיות ערן גולדברג, קיבלו יחד 1.8 מיליון שקל בדמי ניהול (600 אלף שקל כל אחד) לשנת 2021, עבור 50% משרה (כל אחד).
למרות המחיקה הגדולה בשווי פנאקסיה, שיעור מחיקת השווי הגבוה ביותר נמצא בחברת קנאשור תראפיוטיקס, שעד לסוף 2021 הובלה על ידי האלוף (במיל.) עידו נחושתן, מפקד חיל האוויר לשעבר ששימש כיו"ר שלה.
החברה, הנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי כ-34.8 מיליון שקל, לא הצליחה להמריא בשמי שוק ההון המקומי ולאחר פרסום דוחותיה בסוף השבוע האחרון השלימה ירידה של כ-87% מאז שווי השיא אליו הגיעה בפברואר האחרון כ-163.1 מיליון שקל, המבטא מחיקה של כ-128.3 מיליון שקל משוויה בימי השיא.
לעומת פנאקסיה, קנאשור הציגה שיעור עלייה גבוה יותר בהכנסותיה לשנת 2021 לעומת שנת 2020, שעמד על כ-872.9%, בעוד שיעור עלות ייצור אותן הכנסות עלה בכ-128.2%.
עם זאת, הפער העצום בין השתיים לא הספיק כדי שהכנסותיה - כ-34 מיליון שקל, יצליחו לכסות על עלות ייצורן - כ-40.9 מיליון שקל. החברה רשמה הפסד תפעולי של כ-15.7 מיליון שקל, והפסד נקי בגובה כ-16.5 מיליון שקל.
ההפסד לא הפריע לתגמול של רן עמיר, מנכ"ל החברה עד לפברואר האחרון, שעמד על כ-1.2 מיליון שקל לשנת 2021, מהם 838 אלף שקל שכר, 306 אלף שקל תשלום במניות, ו-68 אלף שקל לאחזקת רכב, ארוחות ועוד.
המשקיעים מפסידים, המנכ"ל מרוויח
התגמול הגבוה ביותר לנושא משרה מבין שלושת החברות שנבדקו היה זה של גולן ביטון, מנכ"ל ובעל השליטה (22.07%) בחברת יוניבו תעשיות פרמצבטיות.
התגמול הכולל של ביטון עמד על כ-2.66 מיליון שקל, מהם כ-1.19 מיליון שקל שכר, כ-1.17 מיליון שקל תשלום במניות, וכ-292 אלף שקל מענק.
התנאים להם זכה המנכ"ל ובעל השליטה בחברה, ניתנו למרות שיוניבו עברה להפסד תפעולי בשנת 2021, שעמד על 551 אלף שקל, לעומת רווח מזערי של 133 אלף שקל בשנת 2020. ההפסד הנקי עמד על כ-4.3 מיליון שקל לעומת רווח מזערי של 17 אלף שקל בשנת הכספים הקודמת לה.
הכנסות החברה אמנם עלו ב-25.3% ועמדו על כ-42.2 מיליון שקל בשנת 2021, אך שיעור עלות ייצור ההכנסות עלה ב-37.7% והעמידה על 28.6 מיליון שקל. למרות זאת, יוניבו היא היחידה שסיימה את שנת 2021 ברווח גולמי של מיליוני שקלים.
עלייה של כ-2.5 מיליון שקל בהוצאות הנהלה וכלליות, כ-1.5 מיליון שקל בהוצאות המו"פ, וכ-7.3 מיליון שקל בהוצאות השיווק, הובילו אותה להפסד התפעולי. ובהיעדר רישום רווח בגובה כ-9.3 מיליון שקל מהתאמות שווי הוגן של נכסים ביולוגיים, ההפסד התפעולי היה מעמיק בכ-1700%.
יוניבו פירטה, כי "הגידול ברווחים מהתאמות שווי הוגן של נכסים ביולוגיים בשנת הדוח נובעים מהכרה לראשונה בנכס ביולוגי בעקבות גידול מסחרי ראשון בחוות עמית", שהינה חוות גידול וריבוי קנאביס רפואי הנמצאת בשליטתה.
ולגבי העלייה בהוצאות מכירה ושיווק ציינה, כי זו נובעת, בין היתר, מאיחוד לראשונה של בית המרקחת שרכשה בחולון, ומ"גידול משמעותי", כך כתבה, במצבת כוח האדם שלה, שהשפיע גם על העלייה בהוצאות הנהלה וכלליות.
סיכום בחינת דוחות חוליית הייצור בענף הקנאביס המקומי מעלה סימן שאלה לגבי יכולתה להיות רווחית, למרות כמה הקלות רגולטוריות. אולי הדבר טמון בגודל השוק המקומי, בו מאושרים כיום לפעול 9 מפעלים, המתחרים ביניהם על הלקוחות ולוחצים את המחירים מטה.
