מדינת ישראל עומדת להפסיד רופאים, מהנדסים, אנשי הייטק, פסיכיאטרים ופסיכולוגים שמבקשים לעלות לארץ מרוסיה ואוקראינה, לטובת מדינות מערביות אחרות, בגלל בעיות בירוקרטיה, הערמת קשיים בהכרה בלימודים האקדמיים, במתן רישיונות ובמציאת תקנים. ח"כ צבי האוזר, יו"ר ועדת חוץ וביטחון מתריע, שאם ישראל לא תתעשת ותכנס מיד לפעולת בלימה, יעדיפו העולים לעבור לגרמניה, צרפת, ארה"ב וקנדה, שם מקלים עליהם את תהליך הקליטה.
מהנתונים המקצועיים של מי שמוגדרים זכאי חוק השבות המבקשים לעלות לישראל, שאספו בסוכנות היהודית ובארגון נתיב, ומתפרסמים לראשונה ב"וואלה", עולה כי 123 רופאים ביקשו להגיע לישראל, 121 מתכנתים, 36 מהנדסים, 53 אנשי הייטק בתפקידים שונים, 4 מהנדסי חלל, 8 פסיכיאטרים, 38 פסיכולוגים, שני רבנים וטייס אחד.
עלייה של אנשים מבוססים
"העלייה שאנחנו רואים עכשיו היא של אנשים מבוססים, עם השכלה ומיומנויות גבוהות לעבודה", אומר האוזר. "אני יושב בוועדת הכלכלה ושומע שרופאים רוצים לעלות לארץ ואנחנו מגמגמים בקליטה שלהם. הכשרה של רופא עולה שני מיליון שקלים, וכשמכפילים את זה מדובר בחסכון של למעלה מ- 200 מיליון שקלים, ואני מזכיר שישראל נמצאת בחסר עצום של רופאים. גם אם נשקיע בקליטת הרופאים העולים עשרה מיליון שקלים, רק נרוויח. אני מזכיר שיש לנו רפואה טובה היום גם בזכות העולים ממדינות חבר העמים בשנות ה- 90', שחלקם יוצאים עכשיו לפנסיה.
"התחרות על כל בעל מקצוע מבוקש עצומה. הגרמנים, למשל, קיבלו צעד בעייתי מבחינתנו והכריזו על חוק שבות ליהודים. הם מתעדפים פליטים יהודים על פני אחרים, נותנים להם היתר עבודה לשלוש שנים ומוותרים על מבחני האינטגרציה שצריכים לעבור פליטים אחרים, ועל בירוקרטיה נוספת, ומקבלים מעמד אוטומטי. את המודל הזה נראה בקרוב גם במדינות נוספות, בעוד אנחנו גוררים רגליים.
"הבעיה הזאת חוזרת על עצמה גם עם מתכנתים ומהנדסים. מדובר על כוח אדם איכותי שיכול להקפיץ את הכלכלה הישראלית, ואנחנו משוועים לכוחות האלה. באוקראינה יש 'האב' ישראלי של 50,000 מתכנתים, כך שהידע נמצא שם ואנחנו צריכים לקלוט כמה שיותר מהם".
אין תיעדוף, בגלל חוק השבות
באופן פרדוקסלי, מה שמונע ממדינת ישראל לתעדף בעלי מקצועות נדרשים הוא חוק השבות, שנועד לאפשר לכל יהודי לעלות לישראל. במשרד הקליטה מסבירים שחוק השבות לא מאפשר תיעדוף של פליטים כאלה או אחרים. "בשעה זו מעלים בהנחיית ראש הממשלה ושרת הקליטה את כל מי שרוצה להגיע לישראל", אומרים שם. "ההנחיה המפורשת היא להסתפק באישור עקרוני מבלי לבדוק אשרת עלייה מלאה. מאות עובדים של משרד הקליטה, "נתיב" וההגירה מבצעים בדיקה מהירה וסיוע מידי.
שרת הקליטה העבירה שתי החלטות ממשלה בשנה האחרונה עוד בטרם פרוץ המלחמה באוקראינה להסרת בירוקרטיה, וזירוז מתן רישוי בתחום הרפואה לעולים חדשים. לא הוגשה לשרה שום פניה על עיכוב עליה של רופאים היא תשמח לסייע במידה ותקבל את רשימת העולים שנתקלו בחסמים".
הטיפול הבירוקרטי הכושל של המדינה ברופאים עולים, נמשך שנים והוא דוגמא לאופן שבו מדינת ישראל קולטת בעלי מקצועות נדרשים. שתי החלטות ממשלה שהובילה כאמור תמנו-שטה, שאמורות לטפל ב"ויה דולורוזה", שלא לומר ההתעללות, שעוברים רופאים עולים, עברו עוד לפני גל העלייה הנוכחי.
על מי שומר משרד הבריאות באמת?
מתברר שמשרד הבריאות מקצה רק 70 תקנים להתמחות רופאים עולים פעם בשנתיים על בסיס "המיטה החמה", תקן שמתפנה נתפס על ידי העולה הבא. למרות המחסור העצום ברופאים, ניסיונות להגדיל את המספר נתקלות בקיר אטום, "הגילדה הרפואית" מסרבת בתוקף.
בנוסף, העולים שמגיעים ממדינות המוצא עם תעודת התמחות, נדרשים ל"תקופת הסתגלות" של בין שלושה ל- 12 חודשים ורק בסיומה הם מקבלים את רישיון הרפואה המיוחל, אבל גם אז עוברת תקופה ארוכה עד שנמצא תקן להשלמת העסקתם על ידי מוסד רפואי. אמנם אין צורך בתקני התמחות רגילים, אבל גם מקומות ל"הסתגלות" כמעט בלתי אפשרי להשיג.
באוקטובר החליטה הממשלה להקים צוות בראשון מנכ"ל משרד העלייה והקליטה שיגבש המלצות להסרת חסמים לתעסוקת העולים. שרת הקליטה מתכוונת לדרוש שבראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד רוה"מ כדי לזרז את פעילותה ולתת לה תוקף ממלכתי.
בנוסף החליטה הממשלה להטיל על שר הבריאות להקל בתהליך הרישוי לרופאים בעלי ניסיון מעשי של חמש שנים ולפטור אותם מהבחינה הקלינית, להקל על תהליך הרישוי של אחים ואחיות מוסמכים במבחן שיערך בשפת אימם, הכרה בתארים שנלמדו מרחוק במקצועות הרוקחות ועוד.
עם אהבה לא הולכים לסופרמרקט
"כל מי שעולה לארץ יתקבל באהבה גדולה, בסיוע ייחודי, וליווי מקצועי של עולים רופאים", מבטיחים במשרד הקליטה, "השרה במו"מ להגדלת תקנים לרפואה עבור העולים מול משרד הבריאות ולא תרפה. בעבר אמרה השרה והיא עומדת על כך שהפתרון למחסור ברופאים היא מאות ואלפי עולים מתחום הרפואה שרוצים להשתלב בתחום. בכל פעם שמתקבלת פניה ייחודית על ידי קבוצה כזו או אחרת שנתקלת בקשיים, השרה מתערבת להעלותה באופן מידי".
ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית מתחייב להירתם לקליטת הרופאים. "אנחנו משוועים לרופאים נוספים ונעשה הכל כדי שתהיה להם קליטה טובה, צריך להקל על תהליך הרישוי ואני אלחם על זה. במועצה המדעית לפעמים אטומים, ומתעקשים להיצמד לכללים, אבל אני מתכוון להילחם על זה. מעל למאה רופאים זה נכס חשוב למדינת ישראל ואסור לנו לוותר עליו. ניצור קשר עם הקולגות שלנו מההסתדרות הרפואית באוקראינה ונראה אם נוכל להיעזר בהם בהבאת הרופאים לכאן".
השקעה שתניב פי כמה
"צריך להבין שסיפור העלייה הוא אסטרטגי - חברתית, תרבותית וכלכלית למדינת ישראל", מחדד האוזר. "אנחנו נמצאים בפוטנציאל עליה של יותר מ- 800,000 עולים ממדינות הסכסוך, עכשיו ובשנים שיבואו אחר כך, כשהסכסוך יגזור חוסר יציבות כלכלי. האירוע מתכתב עם זה של שנות ה- 90. כשחמישה מיליון ישראלים קלטו מיליון עולים. ישראל לא הייתה מכריזה על עצמה כסטארט אפ ניישן בלעדיהם. מחקר עדכני מצא שהנשים שהשתכרו הכי הרבה בהייטק, הן דור שני לעליה ההיא".
מה עושים כדי לא לאבד את ההון האנושי היקר הזה?
"אני עובד על חיבור בין הגורמים הרלוונטיים באוקראינה לבין קופות החולים כאן, כדי שיקלטו אותם. אם רופא יאותר על ידי קופת חולים מראש, ממקום מושבו, הסיכוי שיגיע לכאן טוב מזה של מישהו שמתגלגל בדרכים, בבירוקרטיה ובקצה הטיפול הישראלי הלא מספק.
כשמספר אנשי נתיב שמטפלים בהם עומד על כמה עשרות בודדות, ועוד 13 שנמצאים בקורס הכשרה עכשיו, אין פלא שזה המצב.
"ישבתי עם ראש הממשלה ועם מאיר שפיגלר, הפרויקטור, והצעתי לתת לשוק הפרטי ולחברות ממשלתיות לאתר את המועמדים הפוטנציאלים, לגייס אותם לעבודה, להנחות וללוות אותם בתהליך הקליטה. כראש ועדת החוץ והביטחון אני יכול לומר שלאלביט יש את האפשרות לקצר תהליכים ולהבטיח להם מסלול מקצועי וודאות שהם מחפשים.
"צריך לכנס מיידית שולחן עגול של התעשייה, חברות גדולות וממשלתיות ולתת להם משימה לאומית של קליטת מכסה של עובדים. המדינה יכולה, למשל, לממן את ששת חודשי העבודה הראשונים. צריך שמשרדי הממשלה יעבדו בשיתוף פעולה, כתזמורת שצריכה לנגן ברעש גדול ובקצב אחיד. היקף ההשקעה הלאומית באנשים האלה תניב תוצר גדול פי כמה".