ערבות כספית? מדינת ישראל נאמנה לבנקים ופוגעת בעסקים קטנים

ערבות בנקאית, כך יודע כל מי שניסה לשכור דירה או נכס נדל"ני אחר, היא צרה צרורה: לא אחת מערימים הבנקים קשיים בפני הזקוקים לערבות - וגם כאשר הם מעניקים אותה, מדובר ב"כסף חי" שמעיק על המסגרת ומקשה על הפעילות העסקית השוטפת.

בשוק השכירות כבר יודעים שיש פיתרונות אחרים, כמו ערבויות שמציעות חברות פינטק, אבל דווקא מדינת ישראל, שמעודדת קטנים ובינוניים ביד אחת, - באמצעות "הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים" מקשה עליהם ביד השנייה כשהיא חוסמת בפניהם את הדרך להתמודד על מכרזים ממשלתיים בגלל תקנות של מנהל הרכש הממשלתי.

זאת ועוד, גם בנק ישראל, משרד האוצר וכמעט כל גוף כלכלי, מצהירים מעל לכל במה שהם מבקשים לשכלל את התחרות בתחום הישורתים הבנקאיים על ידי ביזור של חלק מהנושאים הבנקאיים ה"קלאסיים" כך שגם חברות פינטק יוכלו להצטרף לתחרות, אבל בניגוד להצהרות על עידוד התחרות, מסתבר שהיא עצמה נסמכת רק על ערבות בנקאית כפי שיתברר להלן.

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה הוקמה במטרה לעודד את פעילותם של העסקים הקטנים והבינוניים, באמצעות הגדלת היצע האשראי, נגישות טובה יותר למידע, ייעול בירוקרטיה וגם - הגדלת השתתפות העסקים הקטנים ובינוניים ברכש הממשלתי.

עם זאת כשעסק קטן רוצה לגשת למכרז ממשלתי ולקחת ערבות חוץ בנקאית, שיכולה לאפשר לו כלכלית את הנגישות למכרז, מנהל הרכש מסרב לקבל אותה ומתעקש על ערבות בנקאית בלבד.

מכרזי מדינה לספקים ונותני שירותים, דורשים ערבות בנקאית כחלק מתנאי המכרז. חברות שניגשות לכמה מכרזים במקביל, מחויבות בערבות בנקאית נפרדת לכל אחד מהם במקביל, ונאלצות להציג סכום כספי כולל על הערבויות הבנקאיות שיכול להגיע למאות אלפי שקלים.

ייאמר מיד: דרישת ערבות כספית היא מוצדקת על פניה - ובאה לדאוג שלספק או לנותן השירות יש יכולת כלכלית. הבעיה היא הדרישה של מנהל הרכש הממשלתי לערבות בנקאית בלבד. כאמור, הבנקים דורשים לשעבד חלק מסכום הערבות או את כולו, כלומר "לכלוא" את הסכום כפיקדון בידיהם.

עסק קטן או בינוני, עם תזרים מזומנים מוגבל, שרוצה לגשת למכרז או לכמה מכרזים במקביל, לא יכול להרשות לעצמו לגרוע סכומים גדולים כאלה שיוחזרו אליו אחרי חודשים או שנים. כתוצאה מכך עסקים רבים לא ניגשים למכרזים ממשלתיים, למרות החלטת הממשלה 3409 מ- 2011, שמטרתה לעודד את פעילותם של העסקים האלה.

ערבות היא הבטחה לפיצוי במקרה שהסכם בין הצדדים מופר. הבנק משמש כצד השלישי במתן "ערבות בנקאית" והוא גובה עמלה נאה עבור השירות, ומחויב להעביר את סכום הערבות אם המדינה דורשת אותו בלי להתערב ובלי לבקש נימוק.

כפי שנכתב, ברירת המחדל של הבנקים היא לשעבד פיקדון, סכום כסף שננעל כערובה בגובה הערבות, לגבות על הרישום שלה "דמי הקמה", כ- 400 שקלים ועמלה שנתית שנעה בין 4% ל- 6.5% לשנה. הדרישה להעמיד את כל הסכום מראש וגובה העמלה, מקשה על בעלי עסקים קטנים ומעמידי ערבות למכרזים.

האופציה הנוחה יותר לעסקים עם תזרים מוגבל, היא ערבות חוץ בנקאית, שניתנת על ידי גופים מפוקחים, בלי פיקדון כלוא בבנק, בלי להעמיס על האובליגו הבנקאי ובתשלום עמלה גבוהה יותר מזו של הבנקים.

הפיקוח על הבנקים ומשרד האוצר מעודדים את התחרות בבנקים על ידי חברות פיננסים ופינטק ונותנים להן רשיונות הפעלה, אבל מנהל הרכש הממשלתי מתעקש, משום מה, לא לקבל מהן ערבויות.

בשבוע שעבר פנה דני בן נר, מנכ"ל חברת "אובלי", חברת פינטק לערבויות חוץ בנקאיות דיגיטליות, במכתב לגל אמיר, מנהל מנהל הרכש הממשלתי, ובו קבל על הפגיעה בעסקים הקטנים ובינוניים בגלל תקנות מנהל הרכש. "בשנים האחרונות ממשלות ישראל, ובכלל זה משרדי האוצר, הכלכלה ואחרים, מקדמים ומעודדים חברות פיננסים וחברות פינטק בהגדלת מצאי ומגוון השירותים לציבור, תוך יצירת תחרות לבנקים והצעת מוצרים אמינים ואטרקטיביים. ערבות OBLI מונפקת באמצעות רישיון נותן אשראי מורחב מרשות שוק ההון".

בן נר מזכיר במכתבו, שהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה אישרה את השתתפותה של אובלי במסגרת הוראת מנכ"ל, להשקעה במיזמי מימון הנותנים מענה לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו כתוצאה ממשבר נגיף הקורונה. להשקיע במיזמי מימון כן, אבל לתת ערבויות למכרזים ממשלתיים - לא. איפה ההיגיון? גם אנחנו שואלים.

רועי כהן, נשיא להב, לשכת ארגוני העסקים והעצמאים, כועס. "הערבות החוץ בנקאית בטוחה ומפוקחת ולכן אין שום מניעה לאפשר אותה, כי בסופו של דבר אם תיווצר בעיה, היא תהיה בין העסק מול המדינה.

צריך להיות הסבר הגיוני יותר להחלטה התמוהה הזאת. כל עוד חברות נמצאות תחת פיקוח של רגולטור מטעם המדינה והערבות הגיונית, למה לא להציע אותה לעסקים קטנים ולהקל עליהם את היכולת להיכנס למכרזים ממשלתיים? נפנה למנהל הרכש כדי להבין מה עומד מאחורי ההחלטה התמוהה הזאת".

ממנהל הרכש הממשלתי נמסר בתגובה: "מנהל הרכש פועל במגוון אמצעים על מנת לקדם הסרת חסמים להשתתפות עסקים קטנים ובינוניים ברכש הממשלתי. בין היתר, מנהל הרכש בוחן מעת לעת את ההנחיות הכלולות בהוראת התכ"ם (תקנות כספים ומשק) ועלולות להוות חסם להשתתפות כאמור.

"הוראת התכ"ם בנושא הערבויות עודכנה מספר פעמים בשנים האחרונות, באופן שמרחיב את סוגי הגופים מהם ניתן לקבל ערבות, כך שעתה ניתן לקבל ערבות גם מחברות ביטוח ומסולקים להם יש רישיון למתן ערבות מאת בנק ישראל. מנהל הרכש בוחן מקצועית בימים אלו את האפשרות לעדכן את ההוראה פעם נוספת באופן שמרחיב את הרשימה לגופים נוספים".