ליברמן מוזיל את הדלק בחצי שקל לליטר

שר האוצר, אביגדור ליברמן העביר היום תדרוך לכתבים הכלכליים, לקראת סיומו של הרבעון הראשון לשנת 2022. לפני יתר הפרטים, השורה התחתונה והחשובה מדברי שר האוצר, היא הפחתה מיידית של חצי שקל לליטר מתשלום מס הבלו שכולנו משלמים על הדלק, לתקופה של רבעון.

"בנושא של מס הבלו, אני יודע לקבל החלטות אך ורק על בסיס נתונים, אני אמרתי אני לא עושה שפכטל בבית בעיצומה של רעידת אדמה. צריך שהתמונה תתייצב שתהיה לנו תמונה ברורה יותר של המצב. לפי בלומברג מחיר הדלק מתייצב בסביבות 105 דולר, מה שנקרא אלכסון של פלוס מינוס 7 זה יכול לרדת ל-99 דולר ויכול לעלות ל-122 דולר, זוהי ההערכה בשווקים העולמיים.

אנחנו לא אספנים במשרד האוצר ואנחנו לא שמים את הכסף מתחת לבלטות אם יש אפשרות להיטיב עם העם ואפשר להחזיר כסף לציבור אז בהחלט נעשה את זה. כרגע יש סיכוי שנוכל להחזיר חצי שקל מהבלו. אם דלק עולה 7.45 בשירות עצמי הוא יוכל לעלות 6.95. ההפחתה אמורה להיות לרבעון בלבד".

ליברמן התפנה לסכם את הרבעון: "הרבעון הראשון הוא חשוב ואני אגיד לכם שהוא מעודד ואני מקווה שזה סימן לבאות. אם אני מסתכל בגדול, במאקרו, האבטלה ירדה ל-3.2% גם הצמיחה וגם האינפלציה וגם הגירעון כרגע במספרים מצוינים.

כנראה שביום ראשון הקרוב תהיה ישיבה פורמלית שאמורים להודיע בה על גובה הגירעון, אבל אם אתם שואלים אותי - ואני לא מתחייב - זה יעמוד בפחות או יותר בגובה של 1.5%. בשנה האחרונה הורדנו לגירעון של אולי 1.6% וזה אומר על המשק שהוא נמצא בצמיחה. גם כשדיברתי עם כל מנהלי הבנקים מבחינת פתיחת חשבונות של עסקים חדשים זו אולי השנה הטובה ביותר שהייתה".

בהמשך דבריו שר האוצר עקץ את בעלי העסקים הגדולים שביקשו סיוע מהמדינה, אך לדבריו הם נהנו מהכנסות גבוהות השנה: "כשאני מסתכל על הביצועים של החברות שכרגע פרסמו את הדוחות השנתיים לשנת 2021, זה מעלה חיוך.

אני לא יודע אם אתם זוכרים, אבל שני הפרזנטורים של המצוקה של הרשתות הגדולות של חנוניות הביגוד וההנעלה היו שחר תורג'מן מנעלי בריל, ורמי שביט מהמשביר לצרכן. כשאני מסתכל על הדוחות השנתיים שלהם כפי שהתם פרסמו, הרווח הנקי של בריל הסתכם ב-49 מיליון שקל. לדעתי זה הרווח הכי גדול מאז היוסדה של החברה. גם כשאני מתסכל על המשביר לצרכן הרוח הנקי שלהם השנה עמד על 25 מיליון שקל, זה הרבה יותר ממה שהיה בשנים הקודמות. מה שאומר שגם כשאתה מקבל החלטות קשות, כמו בנושא של ביטול החל", שעליו חטפתי לא מעט ביקורת, אורך רוח מתגלה כגישה הנכונה".

ליברמן לא הסתפק בבריל והמשביר לצרכן ועקץ גם את ישרוטל: "גם בדוחות של החברות האחרות היה רווח גדול. תראו, אני בעד כלכלה חופשית אני בעד כלכלה ליברלית ובעד תחרות בכל דבר, אך גם בעד הגינות ומילת המפתח היא הגינות.

כשאני מסתכל על ישרוטל יש להם רוח נקי של 255 מיליון שקלים בערך, הם קיבלו מענק בסדר גודל של 12 מיליון שקל בשנתיים האחרונות. גם כשאני מסתכל על שכר המנכ"ל שהוא כ-8 מיליון שקל עם בונוסים, אותו דבר גם חברת דיפלומט עםרווח נקי של 90 מיליון שקל, שבה שכר המנכ"לים עם כל הבונוסים מגיע לכמעט 25 מיליון שקלים, זה לא קשור לכלכלה ליברלית ותחרות אלא להגינות".

ליברמן לא התאפק והוסיף עקיצה כלפי אותן חברות: "הם יכולים גם להחזיר את חלק מהמענקים שהם קיבלו זאת כמובן לא חובה".

ליברמן לא הסתפק בעקיצה לבעלי העסקים אלא הוסיף אחת גם לתקשורת שביקרה אותו בימים האחרונים על הטבות המס שהוא מעוניין להעניק לחברות ההייטק הישראליות: "אני רוצה להתייחס מראש לכמה דברים שקראתי בעיתון ואני חושב שפה חשוב לדבר בצורה הכי ישירה כי אני לא מבין חלק מהכותרות. בנושא תשתיות, כד לפתח תשתיות אל צריך להגדיל את הגירעון יש מספיק כסף לכך. הבעיה להשלים את כל התכנונים זה המעצור הגדול לא המימון.

אותו דבר בנושא הטבות להייטק, כשהרכבת נוסעת מי שקובע את המהירות שלה הוא הקטר. הקטר של הכלכלה הישראלית הוא ההייטק ואנחנו צריכים לעבור משלב האקזיטים לשלב של שיתוף הציבור בהישגים של ההיי טק הישראלי. צריך לבנות פה תעשייה שכל המטה והפיתוח נמצאים כאן ולא בלונדון או ניו יורק וזו המטרה שלנו כרגע.

אני מסתכל מה כרגע מציעים בעולם בכל המדינות מציעים הטבות, יש תחרות על כל פיתוח ועל כל איש היי טק. לפני אישור התקציב האחרון אמרתי שאנחנו חייבים לייצר כסף על מנת להשקיע אותו בהיי טק, גם פה אני מקווה תוך חודש חודש וחצי נוכל לאשר תוכנית לאומית לפיתוח הבינה המלאכותית הכוונה להשקיע המון כסף בכל הנושא של המחקר והפיתוח כי היתרון היחסי הוא לא בגודל השטח ולא בגדול האוכלוסייה ואפילו לא באוצרות הטבע אלא במוח ובהייטק".

עוד נושא חם שאליו התייחס שר האוצר הוא העבודים הסוציאלים: "אנחנו עובדים על רפורמה מקיפה כמו בתעריפים בתחבורה ציבורית עובדים על רפורמה מקיפה אני מאד מעריך את עבודתם ואני מקווה שנוכל להשיג רפורמה להרבה שנים קדימה ולא לשמוע איומים בחדשות על עיצומים".

בסיום דבריו שר האוצר ניסה אולי לתקן את הרושם של דבריו על המלחמה באוקראינה, בראיון לגלי צה"ל, תוך כדי שהוא מתמקד בקליטת עלייה ממזרח אירופה: "עוד דבר שהוא חשוב כל הנושא של העלייה אנחנו מוציאים הרבה כסף על עלייה וסיוע המוניטרי בסופו של דבר מדינת ישראל הוקמה שבמרכזה רעיון ציוני מרכזי שכל יהודי ברגע שהוא מרגיש סכנה לא נוח כל יהודי בשאר הוא לא משנה מאיפה הוא בא יוכל למצוא חוף מבטחים במדינת ישראל ולכן צריך לתת כסף מצד כל הגורמים בממשלה.

מבחינתי זו תשובה לאותו רעיון מרכזי שהוא ציונות, אותו רעיון של הקמת מדינת ישראל. חוץ מזה בפורום פה של כתבים כלכליים אפשר להסביר דברים שקשה להסביר לאחרים שאני מוותר על הבלו זה ויתור על הכנסות, כשאני מוציא כסף אני חייב מקור תקציבי היום ביקשתי מראש המל"ל לקבל הערכה כמה עולים אנחנו צפויים לקלוט הערכה הרשמית של 30 אלף מרוסיה אוקראינה ובלארוס ובלי קשר למלחמה אנחנו קולטים בין חמש עשרה לעשרים אלף עולים משאר מדינות העולם".