המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה ממשיכה להוביל שיתופי פעולה בין התעשייה לאקדמיה וקיימה את כנס בראודה לתעשייה-אקדמיה ה-11 בהשתתפות עשרות חוקרים ובכירים מהארץ ומהעולם. שיתופי פעולה בין התעשייה לאקדמיה חיוניים וחשובים לחדשנות, התייעלות וקיימות, ומעודדים אתגרים והזדמנויות. הידע הרב שנמצא באקדמיה, לצד ממצאים ומחקרים פורצי דרך, מאומצים לעיתים קרובות על ידי התעשייה. לכן, מטרת הכנס הייתה לדון בסימביוזה שבין האקדמיה לתעשייה, לייעל אותה באופן מיטבי ולעודד חדשנות בתעשייה באמצעות מחקרים המובילים לפריצות דרך מדעיות ולהקמת חברות ההזנק.
נשיא המכללה, פרופ' אריה מהרשק פתח את הכנס ועמד על חשיבות העצמת הקשר בין האקדמיה לבין התעשייה וציין "הגבולות המחקריים בין אקדמיה לתעשייה מיטשטשים, אך פוטנציאל שיתוף הפעולה בין השניים רחוק מאוד ממיצוי. המהפכה התעשייתית הרביעית, המתרחשת בימים אלו ממש, ומהותה- אינטגרציה וטרנספורמציה דיגיטלית, מייצרת הזדמנויות חדשות. לפיכך, על בוגרי הפקולטות ההנדסיות להציג אוריינות דיגיטלית: יכולת לעבד נתוני עתק, ליישם שיטות של בינה מלאכותית ואלגוריתמיקה".
ראש עיריית כרמיאל, משה קונינסקי, דיבר על חשיבות האקדמיה באקוסיסטם של התעשייה, בדגש על אזור הפריפריה ואמר: "העולם משתנה- משרות נעלמות ואחרות נכנסות, התעשייה מתנהלת בצורה שונה והטכנולוגיה מתקדמת כל הזמן. לכן, תפקיד האקדמיה כיום ובמיוחד בפריפריה- הוא מכריע".
בכנס השתתפו חוקרים ובכירים שונים, ששיתפו מניסיונם והסבירו על החשיבות של שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה, ביניהם- פרופ' דוד הראל, חתן פרס ישראל ונשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הציג ראייה מרחבית של שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה, בדגש על הזווית של המדינה והממשלה והסביר מניסיונו הרב מה תפקידה של האקדמיה בהיבט זה.
פרופ' מיכל שוורץ, מומחית למחלות נוירו דגנרטיביות במכון ויצמן למדע, שפיתחה גישה חדשנית למאבק במחלת האלצהיימר, הסבירה כיצד הליכה מדעית נגד הזרם, אפשרה להגיע ממדע בסיסי לטכנולוגיה חדישה למחלה שאין לה מרפא: "בדקנו האם הדרך להתמודד עם מחלת האלצהיימר היא גיוס מערכת החיסון לעזרת המוח. הגישה הזו יצאה כנגד כל המחקרים שטענו כי המוח מבודד ממערכת החיסון וכי אינו יכול להסתייע בה, ולכן טענתנו התקבלה בביטול. במהלך המחקר, גילינו לראשונה שהממשק שנמצא בין המוח למערכת החיסון מושפע מהזדקנות מערכת החיסון והזקנות המוח. כלומר, המוח בעצם זקוק למערכת החיסון לתמיכה ולריפוי ובעת חולי או זקנה מערכת החיסון מדוכאת".
דובר נוסף היה פרופ' עודד שוסיוב, מהאוניברסיטה העברית שפיתח טכנולוגיה לייצור קולגן אנושי בצמחי טבק מהונדסים גנטית. המחקר האקדמי הפך לחברת ענק בשם 'קולפלנט', הנסחרת בנאסד"ק, ושוויה כ-100 מיליון דולר. בכנס הסביר שוסיוב כיצד מצליחים להגיע לפריצות דרך מדעיות שממונפות לחברות של העתיד באמצעות חשיבה יצירתית: "הרעיון לקחת מדע ולהפוך אותו לטכנולוגיה מצליחה בתעשייה מתחיל במחקר יצירתי לצד הנכונות להעז וחשיבה מחוץ לקופסא. צריך לדעת לזהות צורך ולא לחשוש מלנסות ולהעז, גם במחיר של כישלון. עולם המדע הוא עולם רווי כישלונות וצריך לדעת איך חוטפים את המכה, מתרוממים וממשיכים הלאה".