סופרמרקט של מניות: מה קורה לקמעונאיות בארה"ב?

בזמן שנדמה כי הקמעונאיות הישראליות משתמשות בכל אמתלה להעלאת מחירים שתמשיך את תוצאות תנופת קניות הדחף של ימי הקורונה בשנתיים האחרונות, ענקיות הדיסקאונט האמריקאיות החלו להכין עצמן חזרה לשגרת מלחמת המחירים.

מניות חמש ענקיות התחום שנבחנו על ידנו (ראו טבלה) אמנם חוו עלייה ממוצעת של כ-33% מאז תחילת 2021, אך ניכר לאחרונה כי המשקיעים החלו לבחון השקעתם במניות התחום.

מניית וולמארט, לדוגמא, הנסחרת בבורסת ניו יורק ארה"ב בשווי 415.5 מיליארד דולר, סיכמה מתחילת 2021 עלייה של 4.7%. זאת לעומת עלייה של כ-46.8% שחוותה המניה מאז שפל הקורונה אליו הגיעה בתחילת מרץ 2020, ועד נובמבר אותה שנה.

אך עם תחילת מבצעי החיסונים החלה המניה במגמת ירידה, שמחקה לה כ-16.5% משוויה עד מרץ שנה שעברה, וכלל מניות התחום חוו מגמה מעורבת במהלך שנת 2021, עם עליות וירידות שונות. מחיר המניות, עם זאת, נשאר גבוה יותר מזה שהציגו בתחילת 2021.

מובילות התשואה מבין הרשתות שנבחנו הן קוסטקו וקרוגר, שמחירן עלה ב-53% ו-80.9%, בהתאמה, לתקופה שנבחנה בטבלה. אך החריגות הללו לאו דווקא מעידות על הכלל.

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אופנהיימר, הסביר לוואלה! כסף ומעריב עסקים, כי "קוסטקו מעט חריגה בנוף הדיסקאונט האמריקאי שכן המודל העסקי שלה דומה לזה של נטפליקס או אמזון פריים, במסגרתו החברים משלמים דמי מנוי שנתיים, העומדים על כ-60 עד 120 דולר.

החברות הזו מאפשרת הנחות שונות, והיא לבדה הכניסה לקוסטקו כ-3.9 מיליארד דולר בשנת 2021, המהווים כ-60% מהרווח התפעולי, שעמד אותה שנה על 6.8 מיליארד דולר. הדבר עזר לה להגדיל את שיעור הרווחיות התפעולית, שעמד על 4.5% מההכנסות.

בתקופת הקורונה, ובכללם 2021, קוסטקו הגדילה את מספר החברים בה, וגם העלתה את מחיר החברות. כל אלו תרמו לאותה רווחיות, שמגיעה היישר לשורה התחתונה.

הרשת עצמה ממוקמת יותר בפרברים האמריקאים, בהם התושבים מתגוררים לרוב בבתים פרטיים רחבים יחסית, עם מחסנים ומרתפים, והיא עובדת על עיקרון סיטונאי, במסגרתו הצרכן רוכש כמויות רבות.

לדוגמא, אמריקאי שנכנס לקוסטקו לקנות חלב, לרוב יקנה ג'ריקן של 5 ליטר חלב או אפילו מספר ג'ריקנים לטובת מיקסום ההנחה למחיר עבור המוצר, ולא ליטר חלב כמו ברשתות הקמעונאיות בישראל.

העלייה שחוותה קרוגר, שגם היא רשת קמעונאית גדולה אך שבנויה על עיקרון מעט שונה, קשורה בעיקר ביכולת שלה ושל המנהלים שלה להתגבר על בעיות ביצוע וניהול שנחוו בה טרום הקורונה.

החברה הקלאסית לבחינת הסקטור היא וולמארט, שהיא מעין ה'שופרסל' של האמריקאים. שם ניתן לראות בבירור את הקפיצה במניה לצד הגידול בפעילות החברה, לאור קניות הדחף שבוצעו ברשת, לצד רשתות נוספות ברחבי ארה"ב, עם פרוץ הקורונה.

אותן קניות דחפו את ביצועי הרשת מעלה, ובחינת הנתון החשוב ביותר בתוצאות הרשתות הקמעונאיות, ה-COMPS ( comparable same-store sales- מסייע לבחון כמה הכנסות נבעו מחנויות בנות למעלה משנה וכמה מחנויות בנות עד שנה) מציג עלייה משמעותית בפדיון החנויות הישנות, לצד כמות החנויות החדשות שנפתחו.

וולמארט הציגה כ-10% צמיחה ב-COMPS ברבעון הראשון של 2020 וכ-8.6% בממוצע לשנת הקורונה כולה, לעומת ממוצע של אחוזים בודדים טרום קורונה, שעמדו סביב 2%-3% צמיחה".

וסצ'ונוק ממשיך: "יש לציין, כי רשתות הקמעונאות לא צומחות מעבר לצמיחת האוכלוסייה, ו-וולמארט אף מאבדת נתחי שוק לטובת אמזון ולרשתות הנישה הקטנות יותר. ב-2021 הצמיחה של החברה האטה ל-5%-6%, שגם היא עדיין יחסית גבוהה לעבר, והשנה היא כבר אמורה להתייצב סביב 3%".

אך האם גם הרשתות האמריקאיות משתמשות באינפלציה או באופן כללי בגודלן וכוחן כדי להעלות מחירים לצרכנים מחד תוך לחיצת הספקים מטה מאידך?

"בארה"ב השוק הוא תחרותי כמעט בכל תחום" מפרט וסצ'ונוק "ואי אפשר להשוות אותו לשוק הישראלי. בוודאי שלא בגודל. ישראל היא משק קטן, עם רמת הכנסה יחסית גבוהה - גם לעולם המערבי ובהתאם לממוצע ה-OECD, וגם המיסים בה יחסית גבוהים.

אך בארה"ב המחיר מנצח. אפשר לקחת את דוגמת עליית המחירים האחרונה באנרגיה ובמזון כתוצאה ממלחמת רוסיה אוקראינה, כדי לשים דברים בפרופורציה. ארה"ב היא גם יצרנית של גז טבעי ונפט, והגז בה הוא כמעט הזול בעולם, אולי למעט קטאר וכו'.

האירופאים, לדוגמא, משלמים על הגז כמעט פי 10 מהאמריקאים, וארה"ב וקנדה הן גם יצרניות גדולות, יחסית, של חיטה.

אז אם נתייחס להיבט החיטה במסגרת הקמעונאיות, הרי וולמארט רוכשת את החיטה ישירות מהחקלאים. אולי מלבד דישון ומיכשור חקלאי, אותם חקלאים לא באמת חווים גידול משמעותי בעלויות. אלה האחרונים מתבטאים רק בקרב הצרכנים, בהתאם לביקוש וההיצע.

נכון שהחקלאים היו שמחים לנצל את עליית המחירים, אך יותר חשוב להם חוזים ארוכי טווח עם לקוח ענק כמו וולמארט, שמחזיק גם מאפיות משל עצמו, מאשר להעלות לו מחירים. המחיר הגבוה כעת, דרך אגב, לא מבטיח שהוא יישאר כזה בעוד כשנה, לדוגמא.

וכך עובדים בארה"ב; ככל שאתה יותר גדול אתה מצליח לקבל הנחה גדולה יותר, שכן אתה קונה כמות גדולה יותר, והחוזים בין הצדדים הם על מחירים אחידים וארוכי טווח. כך שהרשת לא חווה שינויי מחיר, ולכן גם הצרכן שלה לא אמור לחוות את השינוי, ואף יתרה מכך - הוא עלול לעזוב אותה לטובת רשתות אחרות בהן המחיר יהיה זול ונגיש יותר עבורו.

הסיבה להתמתנות המניות היא בעיקר היות התעשייה דפנסיבית בהשקעות המשקיעים, והיא תמיד הייתה כזו. כלומר בעיתות משבר מניות התחום נרכשות ועולות, ובתקופה בה הבורסה חווה עליות בימי שיגרה התחום נמצא בביצועי חסר.

בחינתו מראה שבמשבר הוא תמיד עולה על מדד ה-S&P לדוגמא, ובשגרה הסקטור הופל תלוי צמיחה וביצועים. התלבטות המשקיעים, לפיכך, היא האם יהיה מיתון שיוביל את מנות הסקטור, אולי, לביצועי יתר, או שלא".

המדור "הטבלה לא משקרת" יתפרסם גם במוסף "עסקים" של מעריב, שישי, 8.4