וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תוספת הרמטכ"ל: יעלון מקים קרן הון סיכון באמירויות

עודכן לאחרונה: 8.4.2022 / 6:54

התלווינו אל בוגי יעלון להקמת קרן הון סיכון בראשותו, באיחוד האמירויות: "אי אפשר לבסס את הכלכלה רק על הנפט והתחום הבא הוא הייטק זאת הסיבה שיהיה כאן שיתוף פעולה שיעבוד" אומר שר הביטחון לשעבר. האם אזרחי ישראל ייהנו מפירותיו של השלום הכלכלי?

בזמן ששרי החוץ של איחוד האמירויות, בחריין ומצרים הגיעו לוועידת הנגב בשדה בוקר, על מנת לחזק את שיתופי הפעולה הבטחוני בין המדינות, מסתבר ששיתוף הפעולה האזרחי והכלכלי רק הולך ומתהדק.

אנשי עסקים ישראלים אמנם מעורבים בפעילות כלכלית באמירויות כבר מזה 18 חודשים, אבל נדמה שהיחסים הכלכליים עדיין לא גירדו את הפוטנציאל האמיתי שלהם.

סינפטק (SYNAPTECH), קרן הון סיכון חדשה בבעלות ישראלית שתוקם באיחוד האמירויות, שהוקמה על ידי קבוצת אבנון ושותפים אסטרטגיים מאזור המפרץ, תשקיע בקרוב ל-20 חברות סטארט-אפ צעירות כדי לגרום לשיתוף פעולה כלכלי ולחבר בין הסטארט אפ ניישן הישראלי לאמירויות ולממש את הפוטנציאל העסקי בענף הביטחון בין שני הצדדים.

קבוצת אבנון, שבראשה עומד תומר אבנון, הוקמה ב-1989, הקבוצה היא ספקית בתחום ה-HLS, הטכנולוגיה והביטחון, שפועלת בשוק הגלובאלי. תומר אבנון, נשיא ומייסד קבוצת אבנון מסביר: "כאשר נחתמו הסכמי אברהם כינסתי את כל חברי ההנהלה ושאלתי אותם מה לעשות.

בסוף עלינו על המטוס, הגענו לשבועיים ונשארנו לחמישה שבועות... אנשי העסקים המקומיים אמרו שהם מחפשים טכנולוגיה ושהם מוכנים להשקיע בזה הרבה כסף. החזון של מנהיג האמירויות מוחמד בן זאיד הוא להביא לפה טכנולוגיות. הקרן שאנחנו נקים תהיה רחבה ותעסוק בסוגים שונים של טכנולוגיה, מפינטק ועד סייבר הגנתי".

נכוו מהמכערים

שיחות שערכתי עם האמרתים בהחלט הראו שישנה פתיחות רבה לעשיית עסקים עם ישראל, בעיקר בתחום ההיי טק. אך בל נטעה זה לא אומר שהם לא נכוו ממכערים וכל מיני טרמפיסטים שרצו לגזור עליהם קופון.

עובדיה אייטון מנכ"ל משותף של קרן סינפטק מצדם של האמירתים, הסביר את זה בצורה הכי טובה: "אתם הישראלים מאד תכלס' רוצים לסגור עסקה כאן ועכשיו. אבל צריך להבין את התרבות ואת ההקשר שבו אתם פועלים. זה נכון שיש הרבה כסף באמירויות אבל זה לא אומר שהם לחוצים להוציא אותו, זה לא ניו-יורק שהכול מהיר יש לאמירתים זמן ואת זה אנשי העסקים הישראלים מתחילים להפנים עכשיו".

מי שיעמוד בראש הקרן הוא לא אחר משר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (מיל') משה (בוגי) יעלון שכנס לעולם העסקי ויעמוד בראשה של סינפטק. בחירה לא שגרתית, שכן ליעלון אין ניסיון משמעותי בתחום העסקי והוא עדיין מאובטח בנסיעותיו לחו"ל - דבר שמלמד דבר או שתיים על הרגישות של נוכחותו במרחב הערבי. ועדיין הוא שם, נראה נינוח ומחויך וכמי שהשיל כמות אדירה של דאגות מעל כתפיו הרחבות. ישבתי אתו לשיחה על ביטחון, כלכלה, עסקים ועל המושג השחוק מעט "שלום כלכלי".

מה מביא אותך לפה?

"פנה אליי תומר אבנון והציע לי לראות מה זה סינפטק, הוא אמר שהולכים להקים קרן הון סיכון ושאל האם זה מעניין אותי, אני אמרתי שזה מעניין ובאתי".

ובכל זאת אין לך ניסיון בעסקים

"הניסיון שלי הוא לא בתחום העסקי אך בתחום הטכנולוגי בצבא עסקתי בזה, חייתי את זה כראש אמ"ן בשנות ה-90 שעוד לא קראו לזה סייבר והכנסנו את כל הטכנולוגיות לצה"ל, היום הצבא שלנו הוא מאד טכנולוגי ובעיקר המודיעין".

תומר אבנון, נשיא קבוצת אבנון. קבוצת אבנון,
תומר אבנון, נשיא קבוצת אבנון בטקס השקת הקרן בראשה עומד יעלון/קבוצת אבנון

החזון של יעלון

יעלון לוקח נשימה ומסביר לעומק את החזון שלו: "האמירתים מבינים שצריך לעשות רפורמות כלכליות וללכת להיי טק ולנו יש את הניסיון בתחום הזה, ההייטק הפך להיות המרכיב הכי חשוב בכלכלה העולמית והם לא שם.

זה משתלב עם תפיסתי את האזור לפיה יש אינטרסים משותפים בין מדינות האזור לישראל. עם זה באתי לפוליטיקה מתוך הבנה שהסכסוך הישראלי פלסטיני גרם לכולם להיות בני ערובה שלו ולכן חשבתי שנכון לנטרל את זה כדי לפתח יחסים עם מדינות ערב שרוצות לפתח יחסים עם ישראל מעבר למצרים וירדן, לא רק בתיאום בטחוני. כששמעתי את הרעיון ואמתי אם אנחנו נצליח לעודד סטארט-אפיסטים באבו דאבי זה משהו שמשרת גם את החשיבה הלאומית שלי".

אז בעצם אתה מדבר על החזון של שלום כלכלי?

"אני לא קורא לזה שלום כלכלי. את השיעור הראשון שלי בנושא למדתי מהמלך חוסיין. אחרי אוסלו רבין אמר שאפשר לחשוף את היחסים שלנו עם הממלכה הירדנית.

מ-1970 אנחנו ביחסים איתם אז למה לא לחשוף? אבל חוסיין סירב הסיבה לסירובו הייתה בגלל ש-24 שנים יש יחסים אסטרטגים בין המדינות, אז למה צריך עכשיו לחשוף אותם? ובנוסף חוסיין אמר שאין לו הסכם שלום עם שום מדינה באזור אז למה שהוא יעשה דווקא עם ישראל. אנחנו חושבים על הסכם על נייר אבל בסוף מה שמבינים מחוסיין הוא שמה שמחזיק את השלום הוא האינטרס הכלכלי.

כל השנים טענתי מניסיוני שכשרוצים לבסס יחסי שלום אז אי אפשר לסמוך על חוזה שמנוסח על ידי משפטנים אם הוא לא מגובה באינטרסים, ואינטרסים זה נבוט עבה כלפי כל מי שמפר אותו אך יש גם גזרים שהם פיתוח הכלכלי".

אין חשש שאנחנו משתפים אותם במידע שיתהפך נגדנו?

"התחומים שאנו עוסקים בהם בקרן הם תחומי הגנה ואבטחה לא מתעסקים פה בדברים אחרים. אנו עוסקים גם בפינטק".

הביקורת הנפוצה על "עיר חכמה" שלפעמים זה אמצעי מאד רדיקלי לניטור, בישראל זה היה עובר את הציבור?

"אתה צריך להחליט איפה הגבולות שלך, מערכת רמזורים שהיא פועלת על פי נפח התנועה יש בזה משהו רע? תלוי מה עושים אפשר לקחת רכיבים מתוך העניין בסוף עיר חכמה זה עיסוק עם המון טכנולוגיה איך אתה עושה עיר יותר בטוחה".

סלבטור לבלו , יוחנן דנינו, שייכה א. אלמהירי ויוסי וייס, השקת קרן מקבוצת אבנון. קבוצת אבנון,
סלבדור לבלו, יוחנן דנינו, שייח אלמהירי ויוסי וייס בטקס השקת קרן SYNAPTECH/קבוצת אבנון

הקצב פה שונה

לאורך הראיון עם יעלון וגם בשיחות הרקע שנערכו לקראתו מתחדדת התובנה שהאמירתים מחפשים את הידע הישראלי במיוחד בתחומי ההייטק והם מצידם מוכנים להשקיע כסף רב בעבור הידע הזה.

לעומת זאת, כל ניסיון לפתח שיחה על פוליטיקה או על הסכסוך הישראלי פלסטיני עם המקומיים נתקל בחומה בצורה ובחיוך רחב. "אנחנו מעריכים את השאפתנות שלכם" אמרה לי אחת מבת שיחי "אך פה הקצב שונה".

בחזרה אל יעלון, "הערבים יצרו את הבעיה הפלסטינית נגדנו והיום עם המדינות הערביות האחרות יש לנו אינטרסים משותפים ולכן זה עובד, אחד הדברים ששמעתי מהאמירתים הוא שהם מבינים שערך הנפט יורד ולכן אי אפשר לבסס את הכלכלה רק על הנפט והתחום הבא הוא הייטק זאת הסיבה שיהיה כאן שיתוף פעולה שיעבוד".

"לנו יש חזון אחר". ממשיך יעלון: "אנחנו רוצים להפגיש כאן סטרטאפיסטים ישראלים ואמריתים שיפתחו כאן את הרעיונות שלהם אנחנו מוכנים לתת את המעטפת וגם את הניסיון ואת הידע שלנו כדי להפוך את הסארטאפיסטים האלה למוצר. עצם העובדה שסטראטפיסטים ישראלים וחלק ממדינות האזור ישבו ביחד זה כבר ייתן דחיפה לכל העסק הזה."

מהם השלבים הבאים?

"זה תלוי כרגע מה יהיו הסטראפיטסים. אנחנו צריכים להוכיח כקרן שאנחנו יכולים לקחת את הרעיונות של הסטראטפיסטים ויכולים לבצע אותם בשטח".

איך תעשו את זה?

"יש קול קורא שבו אנחנו קוראים לסטארטפים וגם למשקיעים להיות חלק מזה. יש לנו דאטה בייס של 200 חברות שפעולות בתחומי העניין שלנו אנחנו גם מאתרים סטארטפים בעצמנו".

איזה אופציות כלכליות נפתחו כעת לקורא הממוצע?

"ישראלים כבר נהנים מהסכמי אברהם. הטיסות מלאות, הישראלי הממוצע שמח שיש יחסים בין ישראל למדינות ערב. ובוודאי שישראלים יוכלו להשתלב בעשייה שלנו כאן תלוי כמובן באיזה תחום".

האם זה לא מסוכן להשקיע רק בתחום ההייטק?

"אשרי הדואג תמיד... בשלב זה ההייטק רק בעלייה. משקיעים גילו שיש פה משהו שאפר לסמוך עליו ובסוף זה מתבטא בתוצר הלאומי הגולמי והישראלי הממוצע נהנה מזה שהגירעון פוחת והחברות משלמות מיסים שמשרתים את האזרחים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully