תקופת ההחזר של עלות הפיטורים בהפועלים תתארך עקב תמהיל מפוטרים צעיר מהחזוי

תקופת ההחזר של עלויות תוכנית הפיטורים בבנק הפועלים תהיה כ-2.5 שנים, לעומת הערכה ראשונית של הבנק לפיה תקופת ההחזר תהיה 2.1 שנים בלבד. ההבדל בין הנתון העדכני ובין ההערכה המוקדמת נובע מכך שהגיל הממוצע של המפוטרים הוא נמוך מכפי שחזתה הנהלת הבנק; מסיבה זו ייאלץ הבנק לשלם למפוטרים שהוצאו לפנסיה מוקדמת פיצויים עבור תקופה ארוכה יותר. כך למשל, לפי התוכנית המקורית היו אמורים לצאת לפנסיה מוקדמת עובדים מגיל 56, ואולם בסופו של דבר ירד גיל הפרישה המקודמת ל-53.



העלות הסופית של תוכנית הפיטורים עדיין לא סוכמה, אך ההערכה היא שהיא תהיה נמוכה מ-580 מיליון שקל, כפי שדיווח הבנק, וזאת למרות שבסוף השבוע הקצתה הנהלת הבנק סכום נוסף של 15 מיליון שקל לפיצויי הפיטורים.



הדיון הלילי במשרדי ההסתדרות בשבוע שעבר בו השתתפו ראשי הבנק וראשי ההסתדרות, עורר מורת רוח בקרב בכירים בבנק כלפי בעלת השליטה בבנק, שרי אריסון, והיו"ר שלמה נחמה. בכירים בבנק חשו כי המפגש הלילי נעשה לצרכים תקשורתיים ויחצ"ניים ולא היה נחוץ, משום שההחלטות לגבי השינויים בתוכנית הפיטורים המקורית התקבלו ממילא קודם לכן בבנק.



המפגש בין ראשי ההסתדרות לראשי הבנק נקבע בפגישת הפיוס שנערכה ביום רביעי בין שרי אריסון ליו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ. מיד לאחר פגישתם, הנחתה אריסון את ראשי הבנק להקים צוותים משותפים עם ההסתדרות כדי לשקם את היחסים בין שני הצדדים. ראשי הבנק הופתעו לגלות שעוד באותו ערב הם אמורים להתייצב במשרדי ההסתדרות ולהתחייב פעם נוספת שלא יהיו פיטורים נוספים בעתיד, לאחר שכבר העניקו התחייבות כזו לפני חודש וחצי. "המופע בהסתדרות לא היה נדרש", אמרו בבנק.



בתוך כך נודע כי גורמים בבנק הביעו תרעומת על שרבים מבין 107 העובדים שפיטוריהם בוטלו, נחשבים לבעייתיים מבחינה מקצועית, וכי הם נשארו בבנק רק בגלל כושר המיקוח שלהם. מהבנק נמסר כי הטענה הזו אינה נכונה: "העובדים שפיטוריהם בוטלו נמנים על אוכלוסייה שהליכי המיון של ועדות הערר לא הצליחו להגיע להכרעה בעניינה. העובדים הבעייתים עזבו את הבנק בשלבים הראשונים של תוכנית הפיטורים, והעובדים שנותרו הם אלה שמצבם הסוציאלי בעייתי", נמסר מהבנק. בבנק מעוניינים להציע לעובדים שפיטוריהם בוטלו לפרוש מרצון בתנאים מיוחדים.