שירות התעסוקה מפרסם נייר עמדה שמטרתו להתמודד עם שתי מגמות סותרות שמאפיינות את שוק העבודה הנוכחי. מצד אחד מספר דורשי העבודה יורד בעקביות ומגיע למספרים שהיו לפני התפרצות נגיף הקורונה. מהצד השני, מספר המשרות הפנויות עולה בהתמדה.
בקרוב יפרסם שירות התעסוקה את הדוח השנתי, המבקש לסכם את מגמות התעסוקה שאפיינו את שנת 2021, למפות את המגמות העכשוויות והעתידיות ולהתוות מדיניות. אחד מפרקי הדוח הוא נייר עמדה שחובר על ידי אופר פינטו ואוהד כהן וכותרתו "הפרדוקס המשקי בין התאוששות וצמיחה מהירה לאי שוויון וצמיחה מכלילה".
במסמך מצביע שירות התעסוקה על תנועה פרדוקסלית עקבית הנרשמת בשוק העבודה, שהחלה באמצע שנת 2021 וממשיכה גם בימים אלו. את התנועה הזו מכנים בשירות התעסוקה "הפרדוקס המשקי", ולפיה אף שמספר דורשי העבודה מצוי בירידה ובניגוד להיגיון הכלכלי, לכאורה, מספר המשרות הפנויות במשק מצוי בעלייה.
מאז היציאה מהסגר השלישי, ישנה מגמה עקבית של ירידה במספר דורשי העבודה, כאשר מנתוני שירות התעסוקה שפורסמו באחרונה עולה כי בסוף חודש פברואר 2022 מספר דורשי העבודה עמד על כ-164 אלף בלבד.
כאילו לא הייתה קורונה
הנתון זהה לערב פרוץ הקורונה, אלא שלמרבה הפרדוקס ובניגוד להערכות, מוסיפה הלמ"ס לדווח על עלייה גוברת במספרן של המשרות הפנויות המשק כאשר בדיווח האחרון עמד מספרן על כ- 150 אלף, לעומת 95 אלף בלבד ערב המשבר.
למעשה, בשלוש שנים שקדמו למשבר, נשמר יחס חיובי קבוע של 1.6 בין מספר דורשי העבודה למספר המשרות הפנויות, דהיינו על כל משרה פנויה התמודדו 1.6 דורשי עבודה, והנה בסוף פברואר 2022 עמד על 1.1 בלבד, הטוב ביותר מאז 2009. יחס זה מעיד, לכאורה, על היקף אפשרויות התעסוקה העומדות בפני דורשי העבודה בישראל.
בשירות התעסוקה מסבירים שכל זמן שהייתה זכאות לדמי אבטלה, הפרשנות הרווחת למספרן הגבוה של המשרות הפנויות כמו גם למספרם הגבוה של דורשי העבודה הייתה כי עצם הזכאות לקבלת דמי אבטלה מובילה לכך, וכי בסופה יחזרו דורשי העבודה למעגל העבודה. אולם, ההערכות לאיוש המשרות הפנויות, וכתוצאה גם לירידה בהיקפן התבדו, ומספרן, כאמור, רק הולך ועולה.
מציאות אנומלית זו מתחדדת נוכח נתוני המאקרו של הכלכלה הישראלית, לפיהם מאז היציאה מהסגר השלישי (לפני שנה, פברואר 2021), נרשמה מגמה עקבית של התאוששות ברמת התל"ג אשר חזר בהדרגה לשיעוריו ערב המשבר. מנגד, במהלך 2021 וביתר שאת מאז הקיץ הלך החוב של משקי הבית ותפח. נתונים אלו מלמדים על המשך התפתחות המשק מחד, אך מאידך על כך שדורשי העבודה אינם ממהרים לשוב לעבודה גם חרף החוב התופח, וזאת בניגוד להיגיון הכלכלי, לכאורה.
ביקוש גדול לעובדים בהייטק ובמשרות בשכר נמוך
בחינת התפלגות המשרות הפנויות במשק לפי משלחי יד מגלה תנועת גידול קוטבית. משלחי היד שחוו את מגמות הגידול המשמעותיות ביותר ובהם נרשמו הביקושים היותר גדולים הם במשלחי היד הדיגיטליים והטכנולוגיים התובעים מיומנויות גבוהה מחד, ובמשלח היד הכלליים, הבלתי מקצועי ובלי השכר הנמוך שאינם תובעים מיומנויות גבוהות מאידך.
לטענת מחברי הנייר, משבר הקורונה האיץ שורת שינויים בשוק העבודה, בקרב מעסיקים, עובדים ומחפשי עבודה כאחד.
שינויים אלו, פעלו כשתי מגמות הפוכות, בצד הביקוש היו אלו שינויים של דיגיטציה ומודרניזציה מהירים שהובילו מעסיקים לתור אחר עובדים בעלי סט מיומנויות דיגיטלי יותר, כמותי יותר ויצירתי יותר, כזה שבפילוח התפלגות דורשי העבודה לפי מיומנויות עולה כי שיעורם במצבת דורשי העבודה נמוך ואילו בצד ההיצע, מעבר לאי ההלימה בין ביקושי המשק להיצעי מחפשי העבודה, האחרונים גם חוו שינוי משמעותי בטעמיהם דבר שחולל מחסור בידיים עובדות ועלייה במשרות הפנויות גם במשרות נמוכות ולא דיגיטליות.
בשירות התעסוקה מסבירים כי כישוריהם של דורשי העבודה המוצעים מונעים או לכל הפחות מקשים עליהם להשתלב במשלחי יד המחייבים מיומנויות גבוהות יותר ואילו שינוי הרצונות התעסוקתיים מצידם הוא שמונע מהם להשתלב במשרות שכישוריהם מתאימים להם יותר. נסיבות אלו הן שחוללו את הפרדוקס המשקי, בו לצד הירידה ההדרגתית במספר דורשי העבודה נרשמת עלייה עקבית ואף גוברת במספר המשרות הפנויות.
"את שהשוק מבקש", כותבים מחברי הנייר, "דורשי העבודה אינם יודעים או אינם מעוניינים לספק בהיקפים גדולים. ואת שדורשי העבודה מחפשים, לענפי השוק הרלבנטיים לכישוריהם אין מה להציע".
חיזוק המיומנויות
בשירות התעסוקה משרטטים את קווי המדיניות הנדרשים על מנת לסייע לסגור את הפער שנוצר בין ששתי המגמות ההופכיות - ירידה במספר דורשי העבודה אך עלייה במספר המשרות הפנויות בתחומים הדיגיטליים.
לפי מחברי נייר העמדה יש להפוך את המשבר כהזדמנות לצמיחה בשוק העבודה הישראלית וזאת באמצעות שיפור וחיזוק המיומנויות "הפער בין הביקוש וההיצע, לא ייסגר ולא ייפתר ללא הובלה ממשלתית לחיזוק והעצמת המיומנויות של כוח העבודה הישראלי, גם של העובדים בו וקל וחומר של מחפשי העבודה שבו" כותבים פינטו וכהן.
ניתוב האבולוציה ככלי להפיכת המשבר להזדמנות, הביקושים הגוברים במשרות הגבוהות לא ימולאו על ידי בעלי מיומנויות נמוכות, משום שמדובר בתהליך ארוך וממושך. לכן, יש לשם כך יש לחזק את המיומנויות של בעלי משרות הביניים, "להפוך את ההנדסאי למהנדס".
תהליך זה, לא רק שיאפשר המשך לצמיחה המשקית על ידי מילוי הביקושים במשרות הגבוהות אלא גם ייצור עלייה בביקושי משרות הביניים ובכך ייפתח מסלול למוביליות לבעלי מיומנויות נמוכות, שטעמיהם, כאמור, השתנו ושוב לא נכונים לאייש את המשרות הנמוכות. "שוק של תקווה", כך מכנים מחברי הנייר את המנגנון המנוהל שהם מציעים לממשלה לאמץ לצורך פתרון הפרדוקס המשקי.
על ידי חיזוק המיומנויות הן בקרב בעלי המיומנויות הבינוניות והן בקרב בעלי המיומנויות הנמוכות - יתפתח מנגנון של מוביליות תעסוקתית שיאפשר מחד את צמצום הפער שבין ההיצע והביקוש במשרות הגבוהות ומאידך יאפשר גם לבעלי המיומנויות הנמוכות לשוב ולאייש את המשרות הנמוכות חרף השינוי בטעמים, וזאת משום שהם יודעים שהכלכלה בישראל מאפשרת ומעודדת מוביליות.
"מדיניות זו", מבהירים בשירות, "מוכרחה להתבסס על "Lifelong learning" - עקרון ה"למידה לאורך החיים" ככורח אינטגרלי בשוק העבודה המשתנה", ומדגישים כי "הממשלה, המעסיקים והאזרחים מוכרחים לפעול להתאמת כישורי כוח העבודה, כל אחד בתחומו, לשינויי שוק העבודה".
לדברי המחברים, גם בלא התערבות של הממשלה התהליך יקרה מעצמו, אלא שזה ייקח זמן רב שמחיריו יפגעו בצמיחת הכלכלה, בדרישה גוברת לייבוא עובדים זרים או בייצוא הייצור והמו"פ הגבוה למדינות אחרות בהן יש כוח עבודה זמין המיומן לכך וכפועל יוצא - עלייה גבוהה באי השוויון.