אחרי שלוש וחצי שנים של הפוגה, החליט נגיד בנק ישראל להעלות את הריבית מ - 0.1% ל- 0.35% . לכאורה מדובר בעלייה של שברי אחוזים, משהו שאפשר להתעלם ממנו. אבל אל תטעו. מה שנראה על פניו זניח, ישפיע על הכיס שלנו - וכדאי להיערך לכך.
בואו ניקח רגע צעד אחורה ונתייחס בקצרה לאלמנט הפסיכולוגי של הצעד. כלכלה מבוססת על אמון בין אנשים. אם לקחתי ממך הלוואה, אני מבטיח להחזיר אותה וכדי שתהיה בטוח שזה יקרה, אשלם לך ריבית, שהיא בעצם מחיר האמון שאתה נותן בי. בעצם, אנחנו משעבדים את העתיד שלנו עבור הצריכה בהווה. עד ההחלטה להעלות את הריבית שילמנו מעט על האמון שנותנים בנו גופים פיננסיים, מעכשיו המימון של הכסף שהם נותנים לנו, מתייקר, וזאת עליית הריבית.
צריך להפריד בין שני סוגי ריבית, זו של בנק ישראל, הריבית השוטפת ו"ריבית הפריים", הריבית המוניטרית, כוללת בתוכה את הריבית של בנק ישראל פלוס אחוז וחצי. מי שלקח הלוואה בריבית פריים ישלם 0.35% פלוס אחוז וחצי, סה"כ 1.85%.
הבעיה העיקרית תתחיל אם יהיו עוד העלאות ריבית
ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, מסביר: "עליית הריבית, זאת אומרת, התייקרות מחיר הכסף, נוגע לכל תחום בחיים שלנו ולא רק למשכנתא כמו שנהוג לחשוב. נניח שבעל מסעדה רוצה לשפץ אותה ובגלל שההלוואה שלקח עולה לו יותר, הוא חייב לגלגל את זה לצרכן ולכן מחיר המנה יעלה. ככה נשלם יותר על החופשות שלנו שפרסנו לתשלומים, כי הריבית עליהם תעלה, כך גם על הלוואה לרכב, על המוצרים בסופר מרקט, על כל דבר שאנחנו קונים".
כך למשל, אם לקחתם הלוואה בריבית שוטפת של 100,000 שקלים והריבית עלתה ברבע אחוז, תשלמו עוד 250 שקלים בשנה, כמעט 21 שקלים בחודש. על הלוואה של מיליון שקלים, תשלמו 2,500 שקלים בחודש.
רו"ח אמיר אייל, יו"ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי, אומר שאם הנגיד יחליט להעלות את הריבית כמה פעמים עד סוף השנה והיא תגיע לרמה של 1.5%, ישלם מי שלקח הלוואה של מיליון שקלים עוד 15,000 שקלים בשנה, וכאן עלולה להיווצר בעיה למי שאין לו מאיפה להחזיר את הכסף.
"גם על המינוס בבנק נשלם יותר", אומר אייל. "כשריבית הפריים עולה ועליה אנחנו משלמים עוד חמישה או שיש אחוזים, זה יכול להיות משמעותי. למי שיש חובות גדולים, זה אפילו יותר גרוע. הלוואה בכרטיסי אשראי לבעלי חובות יכולה גם להגיע ל- 12%.
בסופו של דבר יוצא שהריבית היא סוג של מס שנופל, בעיקר, על מעמד הביניים והמעמד הסוציואקונומי הנמוך שלוקח משכנתאות. הכוונה היא להקשות על הקונים לקנות בלי חשבון ולצנן את האינפלציה".
לידיעת בעלי המשכנתאות
התייקרות הריבית מהלכת אימים על משפחות שנטלו משכנתאות, בעיקר אלה הצמודות לריבית. "אני תמיד ממליץ לכל אחד שלוקח משכנתא, בלי קשר לעליית הריבית, להתייעץ עם אנשי מקצוע", מחדד גינדי, "כי צריך להיות עם האצבע על הדופק ולבדוק את הריבות והאופציות לשינוי תנאי המשכנתא, כי חלק גדול מהצבור יגיע למצב שבו ישלם פחות.
"בהסתכלות קדימה, כל סוגי המשכנתאות - בריבית קבועה, ריבית קבועה פלוס מדד וריבית פריים, ישלמו עליהן יותר כסף. מה שכן, כדאי לבדוק את התמהיל ולבדוק אפשרות של מחזור משכנתא. צריך לזכור שלמרות ההעלאה, הריבית שלנו עדיין נמוכה, ומאפשר למשקי הבית ולמגזר העסקי לקבל אשראי במחירים נוחים. כשנצליח להוריד את האינפלציה והעלאת הריבית היא אחד הכלים כדי לעשות את זה, המצב יתאזן".
דבר הנגיד: "בשלו התנאים להתחיל בהעלאת הריבית"
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הסביר את החלטת הועדה המוניטרית בבנק ישראל להעלות את הריבית לשיעור של 0.35%
הנגיד אמר כי הריבית צפויה להעלות בהמשך, "בנק ישראל החליט כי בשלו התנאים להתחיל בקצב העלאת הריבית. שיעור עליית הריבית יקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה. כמו כן מצאתי לנכון להזכיר שחלק מהמדיניות המוניטרית היא למתן את התנודתיות במחזורי המחירים, השינויים בריבית נעשים לרוב במסגרת תהליך מדורג שמטרתו למתן בחודשים האחרונים אותם."
בהמשך דבריו התייחס הנגיד למצב הפוליטי ועל ההשפעה שלו על גובה הריבית ועל האינפלציה: "האירועים הביטחוניים ואי הוודאות הפוליטית שהתגברה עלולים להשפיע על התפתחות הצמיחה במשק". הנגיד התייחס גם למלחמה באוקראינה ולנגיף הקורונה ואמר "אנו נמצאים בנקודת זמן בה שוררת אי ודאות. ההתפתחות עם המלחמה באוקראינה עלולות להשפיע על הצמיחה. שנית, התפתחותם של זנים חדשים של נגיף הקורונה יכולים להוביל למגבלות במסחר".
ביחס להחלטה להעלות את הריבית אמר הנגיד: "אתמול והיום התקיימו בבנק ישראל דיונים לצורך קבלת החלטות המדיניות. בתום הדיונים החליט הבנק להעלות את הריבית לרמה של ,0.35% בבואנו לקבל את ההחלטה חברי הועדה המונטרית ואנוכי ניתחנו את מצב הכלכלה. אנו ממשיכים לראות משק ישראלי איתן שמחק כמעט לחלוטין את השפעת המגיפה."
הנגיד המשיך לדבר על מצבו הטוב יחסית של המשק הישראלי: "פער התוצר נסגר למעשה וגם שוק העבודה התאושש כמעט במלואו, הצמיחה בולטת במיוחד להשוואה למדינות מפותחות אחרות, אלו תוצאות שמאפיינות משק דינמי עם יכולת הכלה והתאוששות".
הנגיד המשיך: "ניתחנו כמובן את התפתחות האינפלציה שעולה גם בעולם וגם בישראל. גל הקורונה האחרון לימד אותנו שהנגיף עודנו כאן וילווה אותנו עוד בהמשך אך ניתן לומר במידה של ביטחון שהמשק למד לחיות לצד הנגיף כך גם הציבור.
כחלק מהתהליך העולמי של היציאה מהמשבר התחדשו הביקושים, לצד אלו חלה אצל חלקים באוכלוסייה גידול בהכנסה. תהליך זה שבהתחלה סברו בשאר העולם שהוא יעלם ושמדובר בגורם זמני, הפך להיות גורם קבוע. המציאות הזו הובילה בחלק מהמדינית לאינפלציה, גם אצלנו האינפלציה חצתה את הטווח אם כי האינפלציה בישראל הייתה ועודנה נמוכה ממרבית ממדיניות הOECD".