נדמה שאין בעולם מי שלא למד להכיר, בחודשיים האחרונים, את דגל אוקראינה התכול-צהוב. אך ספק אם מישהו יודע לקשר את החלק הצהוב עם יוקר המחייה בישראל ובעולם.
כשאנו עוסקים ביוקר המחיה, אנו נוטים לחשוב שחלק גדול מהבעיות שגורמות לו, מקורן בישראל: ריכוזיות, מכסי מגן ועוד - כלומר דברים שתלויים בהחלטות קברניטי הכלכלה הישראלית. אך יש לפעמים שישראל היא עוד חוליה באפקט הדומינו של תהליכים גלובליים, כמו במקרה של שמן החמניות ומוצריו. בהם מוצרי יסוד פופולריים רבים, שעליית המחירים שלהם עלולה להיות מהגבוהות ביותר שחווינו.
עלייה של כ-300% לעומת המחיר לפני המלחמה
אוקראינה, שנחשבת לאחת משתי ספקיות שמן החמניות הגדולות בעולם, נלחמת בכמה חזיתות - עובדה שמנעה מהחקלאים שלה לזרוע את שדות החמניות בחודש מרץ.
התוצאה היא לא רק עלייה בצריכת שמן סויה (שמגיע מארה"ב ומדרום אמריקה) ושמן קנולה (שמיוצר בקנדה, באוסטרליה ובאירופה), אלא גם של התפתחות שוק שחור לשמן חמניות.
מבדיקה שערכנו באי.ביי מצאנו שבקבוק שמן נמכר ב-6 יורו ליחידה - נתון המצביע על עלייה של כ-300% לעומת המחיר לפני המלחמה.
ההודעה שהזניקה את מחיר השמן
סוכן של חברת שמן גדולה בישראל מדווח על עלייה דרמטית במחירי השמן. לדבריו, עוד לפני המלחמה חלה עלייה של 50% במחירי השמן שנבעה מיבולים דלים בקנדה בשל בצורת - עוד תוצאה של התחממות כדור הארץ, ממגפת הקורונה וממעבר לשימוש בגרעיני שמנים להפקת אנרגיה ירוקה.
"יצרן הסויה הכי גדול בארצות הברית הודיע בשנה שעברה שהוא מפסיק לייצר שמן למאכל ומתחיל לייצר רק עבור שמן דיזל. ההודעה העלתה את מחיר השמן לשמים", הוא אומר.
56% מספקי השמן בעולם הן אוקראינה ורוסיה
מחצית מדגל אוקראינה צבוע בצהוב - סמל לשדות הדגן במדינה ולשפע היבולים שבה: מחיטה ושעורה ועד לחמניות. ואכן, לפי הנתונים העולמיים, אוקראינה מספקת לעולם 28 אחוזים מסף אספקת זרעי החמנייה - נתון זהה ליריבתה הרוסית. אחריהן, בהפרש ניכר, מצויות ארגנטינה (7 אחוזים), רומניה (6.5 אחוזים), סין (4.4 אחוזים) וטורקיה (פחות מ-4 אחוזים).
המלחמה באוקראינה גרמה לזינוק חד במחירי השמן, ובעיקר בשמן החמניות, שנחשב לפופולרי באירופה (בישראל, השמן הפופולרי ביותר הוא שמן קנולה). "העובדה שביום אחד נעצרה אספקה של השמן הכי מבוקש באירופה יצרה הלם וחוסר מוחלט בשמני טיגון באירופה", אומר סוכן השמן. "יש מדפי רשתות מובילות שעומדים ריקים".
"כל תעשיית המזון תעלה את המחירים"
הגורם שדיווח לנו על הנעשה בשוק השן הוסיף: "הניסיון למצוא תחליפים לשמן החמניות בקנולה ובסויה אינו אפשרי, מפני שגם לפני המלחמה השמנים האלה היו בחוסר".
"המשמעות של החוסר והתייקרות השמן היא ברורה. כל תעשיית המזון תצטרך להתאים את עצמה ולהעלות מחירים בהתאם. הצפי הוא שמוצרים כמו שמנים ושומנים, כמו גם מוצרים מבוססי שמנים ושומנים כמו מרגרינה, יימכרו במחירים גבוהים הרבה יותר. כבר היום באירופה נרשמים חסרים גדולים במדפי המוצרים האלה".
מנכ"ל חברה בתעשייה מספר כי "בימים האחרונים אנחנו עדים לעליית מחירים, זאת במקביל לעדויות של יצרני מרגרינה בעולם על מחסור משמעותי במוצרים". לדבריו, "במקומות רבים בעולם אין להשיג שמן. אם היית בחוזה עם ספקים מאוקראינה, הם נעלמו לך ביום אחד ואתה לא יכול לייצר מוצרים שמתבססים על שמן. כמובן שהתוצאה הישירה לכך היא עליית מחירים, כי הספקים האחרים חוגגים ומוכרים לכל המרבה במחיר".
"המחסור יימשך גם אחרי שהמלחמה תסתיים"
"שמן הוא חומר גלם יסודי בכל מוצר בתעשייה. מרגרינה עשויה משמן, כך גם עוגות, חטיפים רטבים ובצקים מבוססים על שמן. אני שומע על יצרנים גדולים, כמו נסטלה, שמתמודדים עם המחסור הזה. בשמן כנראה לא יהיה מחסור, אבל במוצרים הנלווים, כמו מרגרינה, בהחלט יש מחסור וזה יורגש היטב בזמן הקרוב".
לדבריו, המחסור הזה ילווה אותנו הרבה אחרי שהמלחמה תסתיים, מפני שכאמור שדות החמנייה לא נזרעו במרץ כשכל שנה, ולממשלת ישראל אין הרבה מה לעשות בנדון. "אם לממשלה היה מלאי חירום, אולי אפשר היה להוציא אותו לשוק כיום, אבל אני לא יודע אם יש לה מלאי כזה".
"כיום אין יותר ייצור שמן מבוקבק בישראל. בשוק השמן יש משמעות לגודל ולמחירים. נוצר מצב שיצרניות השמן הישראליות לא הצליחו להתחרות במחירים של יצרניות בעולם, ולכן הן סגרו את המפעלים שלהן אחד אחרי השני".
אז מה הפתרון? מסתמן שאין כזה וגם אין מי שיוכל לעזור. "נצטרך לחכות, וכנראה להתמודד עם עליית מחירים על כל המוצרים הקשורים לשמן".