אינטרקיור ועוד עשר: מה נותר ממניות הקנאביס אחרי שהתפזר העשן?

סקטור הקנאביס הרפואי לא מצליח להתרומם, וחלק מהחברות הציבוריות אליהן מוזגה פעילות קנאביס החלו לחפש חלופות טובות יותר בפעילות שתשיא ערך למשקיעיהן.

אחת מהן, אינטליקנה, דיווחה באמצע השבוע הקודם כי היא בוחנת הכנסת פעילויות נוספות לחברה, ככל הנראה כחלופה לפעילותה הנוכחית בתחום הקנאביס הרפואי.

זאת לאחר שמנייתה התרסקה ב-91.21% מאז שווי השיא אליו הגיעה החברה בתחילת אפריל 2019, שעמד אז על כ-374.1 מיליון שקל. מחיר מנייתה עמד עת הגעתה לשווי השיא על כ-11.5 שקל, לעומת כ-1 שקל בתחילת המסחר השבוע, המייצג שווי של כ-47.5 מיליון שקל.

דוחותיה הכספיים לשנת 2021 הציגו הכנסות נמוכות יחסית שעמדו על כ-3.4 מיליון שקל לצד הפסד תפעולי של כ-13 מיליון שקל והפסד כולל של כ-14.6 מיליון שקל.

בשורות לא חיוביות במיוחד נמצאות גם בסעיף המזומנים של החברה, שהציג יתרת מזומנים של 574 אלף שקל בלבד נכון לסוף שנת 2021, כאשר הוצאות הנהלה וכלליות לבדן שנדרשו לתפקודה באותה שנה עמדו על כ-3.9 מיליון שקל.

החברה גם ציינה כי חוות הגידול שלה החלה לפעול במלואה רק ביוני האחרון, והעלו את הוצאות ייצור הכנסותיה לכ-14.7 מיליון שקל, תוך שהיא מציינת כי נדרשו לה כ-15.3 מיליון שקל לטובת פעילותה השוטפת.

לפי נתונים אלו, יש התוהים אם החברה תשרוד ללא גיוס כספים נוספים לקופתה.

נזכיר כי לפני כחודשיים אינטליקנה פרסמה תשקיף מדף במסגרתו עמדה על ההבדלים בין תחזיותיה בהערכת שוויה עם הליך כניסתה לבורסה, לבין המציאות. אך היא לא החברה היחידה הנדרשת להבדלים בין התחזיות שנמכרו למשקיעים לבין המציאות.

טוגדר פארמה, שמחיר מנייתה צנח ב-87.51% מאז שווי השיא אליו הגיעה בתחילת פברואר 2019 ועד לתחילת השבוע, מתמודדת גם היא עם המציאות.

מחיר מניית טוגדר עמד בתחילת המסחר ביום ראשון האחרון על 92 אגורות, שהוביל אותה למסחר בשווי 69.5 מיליון שקל, לעומת כ-7.4 שקל למניה עת הגעתה לשווי השיא, שעמד אז על 350.2 מיליון שקל.

הכנסותיה של טוגדר כמעט ולא השתנו בשנת 2021 לעומת 2020, ועמדו על כ-11.5 מיליון שקל, לצד הצגת הפסד תפעולי של 10.79 מיליון שקל, והפסד כולל בגובה כ-15 מיליון שקל.
זאת לעומת צפי הכנסות שפרסמה הנוגע כבר לשנת 2020 - בו יעמדו הכנסותיה המצרפיות על לא פחות מ-226 מיליון שקל, מהחוות שלה בישראל ובאוגנדה.

מניה נוספת שהציגה התרסקות היא זו של חברת פארמוקן, שכמעט ונשכחה מחלק מהמשקיעים בסקטור המקומי. החברה נסחרה בתחילת השבוע בשווי 30.2 מיליון שקל, לאחר שמנייתה ירדה 87.57% מאז סוף יוני 2019 - אז הגיעה לשווי שיא של כ-236.5 מיליון שקל.

מניית החברה נסחרה אז במחיר של 3.58 שקל, ובתחילת השבוע במחיר של 44 אגורות. פארמוקן, שהייתה בעבר אחת משתי החברות הרווחיות היחידות בבורסה בתל אביב, לא הצליחה לשמור על רווחיותה, ומזה שנתיים מציגה הפסדים.

הכנסותיה עמדו על כ-29 מיליון שקל בשנת הכספים האחרונה, לצד הפסד תפעולי של כ-22.3 מיליון שקל והפסד כולל של כ-19.3 מיליון שקל.

נטרול ירידה של כ-14 מיליון שקל שהציגה החברה בשינויים בשווי ההוגן שבנכסים הביולוגיים שמימשה, לא מסייע גם הוא למעבר לרווחיות תפעולית, לאור הוצאות מכירה ושיווק והנהלה וכלליות שעמדו יחד על כ-15.5 מיליון שקל אל מול רווח גולמי של כ-7 מיליון שקל.

כניסתו של פרופ' זאב רוטשטיין בנובמבר האחרון כיו"ר דירקטוריון החברה, במקומו של דני גילרמן, לא עשתה כנראה מספיק רושם על המשקיעים, ועדיין לא ביצעה תפנית הנראית לעין בפעילות החברה.

רוטשטיין, אגב, זוכה לתגמול חודשי בגובה 35 אלף שקל, לא כולל מע"מ, לצד אופציות לכ-2 מיליון ממניות החברה, שיופשרו במלואן בשלוש פעימות שוות תוך 3 שנים, במחיר מימוש של כ-1.07 שקל לאופציה (גבוה ממחירן כיום).

החברה השנייה שהציגה רווחיות מאז החלה להיסחר בבורסה בתל אביב היא שיח מדיקל, שמחיר מנייתה ירד ב-67.72% מאז הגעתה בתחילת נובמבר 2019 לשווי שיא של כ-321 מיליון שקל.

מחיר מנייתה עמד אז על כ-10.28 שקל לעומת כ-3.3 שקל בתחילת המסחר השבוע, שהוביל אותה להיסחר בבורסה בתל אביב בשווי כ-112.8 מיליון שקל.

תוצאותיה הכספיות של שיח כבר תוארו על ידי וואלה! כסף בכתבה נפרדת, אך אז לא צוינו הפערים בהנחות הערכת השווי שהציגה עם הליך כניסתה לבורסה.

החברה מציינת בדוחותיה הכספיים האחרונים, כי במסגרת הערכת השווי אז הניחה כי בשנת 2021 תחל במכירות ביוון, שיעמדו על 15 מיליון אירו, לצד רווח תפעולי של 3.8 מיליון אירו.

הכנסות אלו לא נוצרו, והחברה הסבירה כי במהלך 2020 חל עיכוב בקבלת היתרי הבניה ביוון, שטרם התקבלו נכון לסוף מרץ השנה, וכי אין לה הערכה מתי תקבלם. עוד ציינה, כי לאור העיכוב בקבלתם, היא השהתה את השקעותיה ביוון, ואין ביכולתה להעריך את צפי תחילת הפעילות בה.

יש לציין, כי רשות ניירות ערך הציפה עוד טרום פרוץ הגל הירוק מידעים הנוגעים לדיווחי חברות הקנאביס המבקשות להיכנס בדלת האחורית לבורסה בתל אביב. המידעים נגעו, בין היתר, באי הודאות הרגולטורית של התחום, והתייחסו גם לתחזיות שהוצגו בהערכות השווי של החברות.

הרשות גם הוציאה מעין מסמך 'עשה ואל תעשה' לחברות לטובת דיוק דיווחיהן, ואף דרשה, מספר פעמים, שינויים הנוגעים בהערכות השווי, לצד תיקוני דיווחים רבים.

הבאז שיצר תחום הקנאביס הרפואי בבורסה בתל אביב הוביל כ-30 חברות אל פתח אחוזת בית, מהן רק כ-11 הפועלות באופן מלא בתחום הקנאביס הרפואי (ראו טבלה) שרדו.

שוויין המצרפי של כלל החברות ששיחרו לפתח הבורסה המקומית עמד אז על כ-5.4 מיליארד שקל, אך כיום השווי המצרפי של 11 השורדות עומד על כ-1.6 מיליארד שקל בלבד - מהם כ-60% מיוחסים לחברה אחת - אינטרקיור (בהובלת היו"ר אהוד ברק והמנכ"ל אלכסנדר רבינוביץ'), הנסחרת גם בבורסת נאסד"ק ארה"ב.

סך המחיקה מהשווי המצרפי עת הבאז עומד על כ-3.8 מיליארד שקל, וסך המחיקה מבין החברות הנסחרות השורדות עומד על כ-2.2 מיליארד שקל.

בענף הקנאביס מעריכים, כי רוב החברות לא יצליחו לשרוד את דימום המזומנים, ויריבותיהן שהצליחו לשמור על כיסים עמוקים מגיוסים קודמים, מחכים לאסוף את הגוויות במחירי מציאה.