מה עושים: CHEQ מפתחת מערכות המגנות על מערכי שיווק ומכירות, אתרים, סחר מקוון ודאטה, מפני בוטים, משתמשים מזויפים והונאות.
משתתפים:
אלון אהרונברג, בן 39, נשוי ואב לשלושה ילדים, גר בגבעתיים. תפקיד: Senior Director of Customer Success, 10 חודשים בחברה.
חן יטבת, בת 42, רווקה, גרה בקיבוץ גליל ים. תפקיד: Head of Operations 11 חודשים בחברה.
שרית שטרנבך, בת 34, רווקה, גרה בתל אביב. תפקיד: Product Growth, 9 חודשים בחברה.
לוקיישן: אם תעלו לקומה ה- 21 במגדל דיסקונט סמוך לרחוב הרצל בת"א, תגיעו למשרדים של CHEQ. הרצפה בצבע ורוד כהה עם שבירות בלבן, כצבע הלוגו, והיא מכסה את שטחי האופן ספייס וגולשת לחדר האוכל. מהחלונות הגדולים ניבטת דרום תל אביב, הים ומגדל שלום. אין הרבה פסיליטיס ועל זה ידובר בהמשך, אבל יש משפטי השראה כמו: "זה לא קסם, אלא כישרון וזיעה".
על דלת חדרי הישיבות הגדולים והקומפקטיים מוטבע שם של משקה אלכוהולי עם איור של כוס מתאימה, קוסמו, פינה קולדה, מימוזה ומוחיטו, רמז דק לחיבת האלכוהול היתרה של בני המקום. חדר האוכל מרווח, יש בו שולחנות בר, ושולחנות גדולים, ובצד כוננית מדפים עמוסה בבקבוקי אלכוהול, רשימה חלקית מאוד: וויסקי, עראק, רמי מרטין ומרטיני.
הפסקת קפה: המטבח מעוצב בשחור ולבן, על הקיר כתוב, בתרגום חופשי, המשפט: " לא הייתי רוצה להיות בעולם שאני לא עושה אותו טוב יותר ממה שהיה קודם". שני מקררים קטנים עומדים מימן, בשקוף יש פחיות של קולה, ספרייט ופנטה, ומקרר האטום באדווייזר, בקארדי, סט וגולדסטאר. בכל בוקר יש פריסה של סנדביצ'ים, סלטים, קוראסונים וטוסטים על האי, ועכשיו נשארו שם בננות, תותים, תפוחים ולימונים.
על השיש מונחות צנצנות של קשיו, אגוזי מלך, תמרים, פקאנים, אוריאו ולוטוס, קוואקר, קורנפלקס בריא ואחד ממש לא, וגם סוכריות גומי של ילדים בצורת תות. יש גם מיקרוגל, טוסטר אובן, שתי מכונות קפה, אחת עם קפסולות והשניה עם קפה שנטחן במקום, קפה מגורען וקפה שחור, וגם נוטלה, שוקולד השחר, חמאת בוטנים, מייפל ודבש. במגירת הממתקים הסודית אפשר למצוא טוויקס, חלבה, קיטקט, חטיפי גרנולה, פסק זמן, מסטיקים ושוקולד ספלנדיד ולמי שממש מתחשק משהו מלוח, יכול להתכבד בשלל חטיפים.
CV: העולם הטכנולוגי פגש את שרית בין הפסיכולוגיה למספרים, בין הבנה של אנשים להתנהגות. בילדות היתה בחוגים של שפות טכנולוגיות פשוטות, ובכיתה ו', כשהאינטנרט פרץ, הוא פוצץ לה את המוח ושאב אותה פנימה. היא למדה בתיכון קולנוע וספרות, בצבא היתה הממר"מ, יצאה לקורס קצינות והיתה מפקדת צוות בבה"ד אחד.
"היא למדה טכנולוגיית אינטרנט באוניברסיטה, עם הרחבה של אנתרופולוגיה, שוב, שילוב של טכנולוגיה ואנשים והתחום שהכי ריגש אותה היה השיווק הדיגיטלי, פרפורמנס ומרקטינג. תוך כדי לימודים התקבלה לעבוד בארכיון החדשות של ידיעות אחרונות והיתה אחראית על התמונות והאילוסטרציות. בשנה האחרונה התחילה לעבוד בחברה שהתעסקה באפליקציות דיגיטליות בשוק הבינלאומי ומשם עברה לנהל את מערך השיווק הדיגיטלי והצמיחה ב"ווייבר".
"הייתי לקוחה של פייסבוק, הם הכירו אותי, והציעו לי להצטרף לפייסבוק ישראל ולעבוד מאילרנד עם החברות הצומחות ביותר בישראל, כמו WIX" " ו"מאנדיי", על אסטרטגיית צמיחה. גרתי באירלנד שלוש וחצי שנים, בעיר ריי, דרומית לדבלין ובזמן הקורונה הייתי על 30 טיסות ברחבי העולם. בין היתר עבדתי גם עם CHEQ, שיש לה משימה גדולה להבין האם יש לה שוק בצד השני ויכולת להגיע לכל החברות שצריכות איתנו.
"כשהחלטתי לחזור לארץ, היתה לי הצעה על השולחן מפייסבוק ישראל, אבל רציתי משהו שונה, לרדת לקרקע ולעבוד על הדברים ממש ולא רק בייעוץ חיצוני. הכרתי חלק מההנהלה של CHEQ בארץ, עשיתי ראיונות ונכנסתי כמנהלת מוצר במחלקת צמיחה".
חן לא מגדירה את עצמה מאנשי המוצר והקוד. מאז שהיא זוכרת את עצמה היא עמוק בתפעול של דברים, מאלה שמחזיקים את הקרקע היציבה למי שעושה את הביזנס ובלעדיהם הוא פשוט לא קיים. היא נולדה וגדלה בגליל ים, למדה בסטנדרט הקיבוצי עד כיתה ט' וכשהרגישה שהיא לא מתחברת עד הסוף להוויה, ונהנתה יותר להזדנגף עם אמא ולחלוב פרות, הגישה בקשה לצאת ללמודים בת"א הסמוכה ואחרי שקיבלה אישור בהצבעה באסיפה, נרשמה לויצ"ו צרפת, ולמדה גרפיקה.
אחרי שירות כמד"נית בצבא, הסתובבה בעולם ונחתה בחוג יחב"ל באוניברסיטה העברית, מתוך רצון עז להצטרף לשירות החוץ של מדינת ישראל, והמשיכה לתואר שני בתכנון עירוני, אבל מהר מאוד הרגישה שזה לא בשבילה וטסה לארה"ב לחצי שנה.
כשחזרה לקיבוץ שאלה את עצמה, מה אני עושה הכי טוב? ומכיוון שהתשובה היתה ברורה, תפעול, חיפשה עבודה בתחום וניהלה את המשרד של חברת "איי בלסטר" במשך חמש שנים ואהבה כל שניה. במקביל לקחה קורסים בטכנולוגיה ושפות תכנות בשביל הידע, היתה זמן קצר בסטארט אפ קטן ומשם משכו אותה לטפל בניהול המשרדים, הנסיעות, הסלולאר ואירועים לעובדים ב"דאטורמה". אחרי ארבע שנים, כשנקנתה על ידי סיילספורס, היא נשארה כחלק מהרכישה, ועברה לנהל, בנוסף למשרדים, את הפיתוח והשירות לעובדים.
"תפקיד מעולה, עם תהליכי עבודה, צוות, משאבים גדולים, בית ספר של החיים. לפני הקורונה קיבלתי החלטה לעזוב ולהמשיך הלאה ואז פרצה המגיפה בכל הכוח, הצעות התמסמסו וביליתי בלי עבודה במשך תשעה חודשים, תקופה נהדרת. טיילתי הרבה, התנדבתי ואז הגיעה CHEQ.
"לפני הכל הם חברים. מיש מנהל אותי פה ניהל אותי קודם בדאטורמה ומעבר לזה, יש פה משהו גדול. היה לי חשוב להגיע למקום שיש בו מטרה, משימה, דרך. הקבוצה שלי היא שירותית, ובסוף השנה נגיע לשישה עובדים. אנחנו אחראים על ה - IT, ניהל המשרדים, נסיעות, תהליכים פנימיים, אירועי פאן, הדרכות והבאת אורחים".
עד כיתה י' אלון לא הבין יותר מדי במחשבים וכשהתחיל ללמוד במגמה מדעית, רובוטיקה, מחשבים מתימטיקה ופיסיקה, בחר בפרוייקט של נאמני מחשב, היחיד שלא הבין בזה והסכימו לקבל אותו. כשהתגייס לחיל חימוש עסק בניתוח דאטה ואקסלים וכשהשתחרר נרשם ללימודי הנדסה וניהול, עבד בחברה שמטמיעה מוצרי סאפ, משם עבר לניהול פרוייקטים באמדוקס ואחרי שנתיים הגיע ל"קליק וויו" והמשיך לתואר שני במנהל עסקים.
הוא המשיך את הקריירה בסיינסס, נקלט כעובד המאה בחברה, נהנה מהצמיחה המטורפת, העבודה בניהול מוצר והווייב וכשעזב, אחרי חמש שנים, לסטארט אפ קטן, ההיא מנתה כבר 800 עובדים. "חיפשתי הרפתקה דומה לזו שעברתי בסיינסס, חברה קטנה עם פוטנציאל צמיחה עצום, אנשים מדהימים, יכולת להשפיע על החברה והתהליכים ואימפקט אמיתי על הלקוח. הגעתי לCHEQ דרך מישהו מסיינסס, שאמר שאני חייב לבוא".
תחום העיסוק של החברה קנה אותי לגמרי. "אנחנו בעצם חברת סיבר שיודעת לזהות תנועה מזויפת של כלים שמתחזים לגולשים. הישויות האלה גורמות נזקים לנתוני מערכות התשלום לפי הקלקה ומבזבזים את תקציב הפרסום בגלל הקלקות כוזבות, ואין לחברות דאטה אמיתי על מה משפיע באמת על היוזרים שלהם, כשכ - 30% מהטראפיק הממוצע של חברה הוא לא אמיתי. אנחנו עושים יותר מאלף מבחנים על כל משתמש שנכנס למערכות, מזהים את המתחזים ויכולים לנקות אותם החוצה".
בשביל הנשמה: אלון גילה את גלישת הגלים בגיל 27, כשהחליט לקחת שני שיעורי גלישה עם חבר. במשך שנה שברו גלשנים ושיניים ומאז הוא לגמרי בעניין. חוץ מזה הוא מתאמן ב - CrossFit.
חן אוהבת לטוס לאן שאפשר בעולם, אלופה באפייה ומתמחה בבצקי שמרים.
גם שרית בתחום הקולינרי, אלא שהיא בעניין של הכנת פסטה בעבודת יד בעשרת מכונה, עם כל הרטבים שאפשר להעלות על הדעת.
קורונה: כולם הצטרפו לחברה כשהקורונה היתה פה ובכל הכוח. חן, שאחראית, בין היתר, גם על רווחת העובדים אומרת שהם עשו הכל כדי שכולם ירגישו נוח. "אם לא יכולנו לעשות הרמת כוסית במשרד, שלחנו קופסא עם מצרכים להכנת קוקטיילים ועשינו אותה יחד בזום.
ליום המשפחה שלחנו משחקים מגניבים ושוקולדים וביום האישה הבינלאומי שלחנו זר פרחים למישהי שחשובה לנו. שלחנו פעם קופסא ענקית ובכל יום היה צריך לפתוח אריזה אחרת בתוכה. יום אחד עשינו שוקו עם עוגיה, גרנולה מיוחדת, ונהיה שיח ער על זה בין כולם".
ערך מוסף: כשאומרים ב - CHEQ, "קיק אוף" נמרח חיוך גדול על הפנים. מדובר שלושה ימי השבתה מוחלטים, שקורים פעם בכמה חודשים, ובהם הכל משותק מבחירה. יש מדריכת פילאטיס קבועה שבקורונה עברה לאון ליין, שותפות עם חברת "איי דיגיטל" שמאפשרת קניית מוצרים של אפל בהנחה שווה, ותשומת לב מיוחדת להורים.
שרית: "זה נורא 2018 לחשוב באנשים באים לעבודה בגלל הפסיליטס. אם אני אוהבת לשחות בבריכת כדורים, אבנה לי אחת כזאת בבית. זה עתיק. היום לא עושים מאמץ כדי להשאיר אותנו במשרדים ושלא נרצה או נצטרך לצאת החוצה. מסתכלים עלינו בצורה כנה ואמיתית וזה הרבה יותר חשוב".
וחן ממשיכה, "אלה האתגרים הגדולים ביותר. היה לי משרד ועובדים ותחזקתי את ברז הראמן. זה היה קל, כי משרדים הם יוצרי תרבות. לייצר את זה מרחוק ולדעת להתגמש ולשלוח לעובד את המרק החם כשהוא צריך, או את הציוד לילד לבית הספר, זו המהות".
איפה עובדים: אלון אומר שהם משתדלים בצוות שלו להיפגש יחד עם הצוותים האחרים ביום קבוע במשרד, והשאר - כל אחד כרצונו.
קוד לבוש: איך שנוח, או עם הקפוצ'ון הממותג של החברה.
שכר: שרית חושבת שהשכר תחרותי, יש אופציות ואת האנשים הטובים שמגיעים אליהם מתגמלים היטב, והם, מצידם, רוצים להצדיק את השכר ועובדים קשה. חן טוענת שהשלם כאן הוא גדול מסך חלקיו ואלון מסכים לגמרי, "שכר הוא רק חלק מהעניין. יותר חשובים ה- DNA של החברה, האנשים והשפיות. יש עבודה, אבל יש גם מדרג של חשיבות לדברים ושת"פ מעולה".
מה הלאה: עשרת החודשים של חן ב- CHEQ מרגישים לה כמו שלוש שנים. "אתה יכול לקדם כאן דברים שמעניינים אותך ויש כל כך הרבה מה לתת ולקבל, שקשה לי להגיד מה הלאה". שרית אומרת שבפייסבוק נהוג לומר, "עברנו רק אחוז", וזה מה שהיא מרגישה ואלון לא חושב מה הלאה, כי מבחינתו הוא והחברה רק בתחילת הדרך והמוצר הולך וגדל מיום ליום.