יום כדור הארץ: כך תבחינו בין מוצר אקולוגי לגימיק שיווקי

ביום שישי שעבר, בין פסח שני לשבת, כשכולנו כבר איבדנו את ספירת ימי החופשה, חל יום כדור הארץ. לרוב זוכה היום הזה לקצת יותר תשומת לב, במיוחד לאור שוינויי האקלים, שקירבו לנושא גם את המיינסטרים ולא רק את מי שנחשבו "ירוקים" בעבר. אלא שהשנה הוא נבלע בין שני ימי שבתון.

צרכנים רבים רוצים להיות אקולוגיים, ידידותיים לסביבה - ואף מוכנים לשלם על כך מחיר כספי. אך כשמוצרים מגוונים מוצגים על המדף ומוגדרים כאקולוגיים, הצרכן הסופי לא תמיד ידע להבחין מהו מוצר אקולוגי "אמיתי" והאם המילה אקולוגי אכן מייצגת באמת את כלל מרכיביו או שמא הוצמדה למוצר כאקט שיווקי שאמור לסייע במכירתו?

מתברר כי הצרכן הישראלי למד כבר להכיר את ערכי המוצרים האקולוגיים, מעוניין לרכוש מוצרים ידידותיים לסביבה ואף מוכן לשלם עליהם קצת יותר מלבד שיידע כי סייע ולו במעט, לשמור על הכדור, אך האם כל מוצר שכתוב על האריזה שלו "ידידותי לסביבה" הוא אכן ידידותי? האם כל מוצר טבעי הוא מוצר אקולוגי? ואיך בכלל ניתן להפחית את הפגיעה בכדור הארץ?

"דווקא בגלל שהמוצרים "הידידותיים לסביבה" הפכו לטרנד שיווקי במטרה להגביר את הביקוש ואת היקף המכירות, הצרכן צריך להיות ער יותר לפרטים הקטנים ורצוי שיבין את המשמעויות ולא יפול במונחים שחברות מנסות לשווק לנו", מסבירה שרונה רומנו לזר, יועצת מוסמכת לסביבה וקיימות ובעלת חברת אורגניקזון, המייבאת ומשווקת מוצרים אקולגים.

אז אילו כלים עומדים לרשות הצרכן לזיהוי מוצרים שבאמת עונים להגדרה "מוצר אקולוגי"?

לדברי רומנו: "בניגוד לתחומים אחרים כמו טקסטיל שרשומים רכיבי הבד או מזון שרשומים הרכיבים ואפילו טבלת הערכים התזונתיים, כיום בישראל - אין רגולציה מסודרת לסימון מוצרי צריכה לסימון מוצר אקולוגי/ ידידותי לסביבה.

בהתאם לכך, ניתן למצוא על המדפים בסופר מוצרים שמתהדרים על אריזת הניילון שלהם בכך שהם אקולוגיים, "ירוקים" וידידותיים לסביבה וכצרכנים אנחנו לא באמת יודעים עד כמה הם מיטיבים עם הסביבה.

כדי להבין מהו מוצר אקולוגי צריך לבחון את מחזור חיי המוצר החל מחומר הגלם ממנו הוא עשוי דרך השינוע, תהליך הייצור, השימוש והתוצרים שנפלטים לכדור הארץ בעת השימוש עד השלב הסופי בו מסתיים השימוש וצריך לזרוק לאשפה, לקומפוסט או למיחזור.

חומר גלם - ככל שקל להפיק/לייצר אותו והזיהום בייצורו נמוך זה עדיף - לדוגמא כותנה עדיפה על חומר סינתטי המיוצר מתוצרי נפט.

שינוע - ככל שהמוצר מיוצרLOCALY בישראל, הרי שהשינוע יהיה קטן יותר וההשפעה השלילית על הסביבה נמוכה יותר.

תהליך הייצור - ככל שתהליך הייצור ידידותי לסביבה ואינו מזהם הוא עדיף. לדוגמא מפעל המשתמש באנרגיה ירוקה או תהליך ייצור שאינו מפיץ רעלים לסביבה ולעובדים במפעל.

שימוש - ככל שהשימוש במוצר יעיל יותר לדוג' מבחינה אנרגטית כמו מוצרי חשמל בדירוג AA עדיף.
וכמובן שימוש לטווח הארוך כמו מוצרים רב פעמיים ואיכותיים שיחזיקו לשנים רבות.

פסולת - ככל שהפסולת קטנה יותר לדוג' מוצר ללא אריזה ומוצר שבסוף השימוש ניתן להשליך לקומפוסט ולא להטמנה - עדיף. ככל שניתן לעשות בפסולת שימוש חוזר - עדיף.

"מתוך כך, ניתן להבין כי בחינה של מוצר אקולוגי היא מורכבת ולא בהכרח כל היבט של מחזור חיי המוצר יהיה "ידידותי לסביבה" ואנו כצרכנים צריכים להתעניין, לבחון את המוצר לשאול שאלות, לתמוך בחברות שהאג'נדה שלהם סביבתית והם עומדים מאחורי הכוונה האמיתית להטיב עם הסביבה", מוסיפה רומנו לזר.

באופן מדיד, מוצר אקולוגי הוא מוצר שפליטת הפחמן שלו נמוכה כך שטביעת הרגל האקולוגית נמוכה. ניתן לקבל מדד מספרי לטביעת הרגל האקולוגית בניתוח מחזור חיי המוצר ומדידת סה"כ פליטות פחמן דו חמצני של המוצר. בצורה כזו ניתן להשוות בין מוצרים ולקבל החלטת רכישה מושכלת.

כיום, המידע הזה זמין רק בטיסות - ניתן לראות את כמות ק"ג פחמן דו חמצני נפלט בכל טיסה ולרכוש טיסה פחות מזהמת. עד שמידע זה יהיה זמין לכל מוצר בסופר, נצטרך להשקיע בהתעניינות במוצרים. אנחנו בחברה קוראים לזה "מיינדפולנס של מוצרים".