למרות ההשקעה: אין עלייה בקרב מסיימי הבגרות באנגלית

מנתוני משרד החינוך עולה כי על אף ההשקעה הרבה בשנים האחרונות בלימודי האנגלית, המצב נותר יחסית יציב. כחמישים אלף תלמידים מסיימים עם בגרות של 5 יחידות באנגלית וקרוב ל-30 אלף נוספים מסיימים עם 4 יחידות מדי שנה. הציון הממוצע עומד על כ-87 בקרב מסיימי 5 יחידות וכ-77 בקרב מסיימי 4 יחידות.

עם זאת, על אף הציונים הגבוהים, ישראלים רבים מעידים על קשיים ביצירת שיח יום-יומי.קרין מאיר, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות מסבירה "זה נראה שהיום כולם יודעים לדבר אנגלית בארץ אבל זה לא נכון. האנגלית נמצאת בעיקר במרכז אבל כשאתה יוצא לפריפריה אתה רואה פער מאוד גדול במיומנויות אנגלית.

בשביל שהפריפריה לא תתנתק מההייטק, אנחנו חייבים לעשות מהלכים מהירים בכל מה שקשור לשיפור יכולות האנגלית". לדבריה, "אנחנו מדברים על הכנסה מסיבית של לימודי האנגלית לכל תחומי החיים. אנחנו מסתכלים על הטווח הארוך, הילדים היום הם אלו שיהיו העובדים הבאים בהיי-טק. לא יכול להיות מצב שלא תהיה להם את השליטה הכי חזקה במקצועות האנגלית".

מאיר מוסיפה כי המטרה היא איננה רק חיזוק תעשיית ההייטק. "גם התעשיות המסורתיות צריכות את זה. אפילו מוסכים, מכונאות רכב וכו' הופכים להיות יותר ויותר טכנולוגיים. החשיבות פה היא עצומה יותר ממה שאנשים מבינים. כמו שהתרענו לפני מספר שנים על מחסור כוח האדם בהיי-טק, ככה אנחנו מתריעים היום מהבעיה שקיימת באנגלית. צריכים לחבר את הטכנולוגיה לפריפריה דרך האנגלית".

לסיכום היא מציינת כי "ההיי-טק היום הוא לא בהשוואה לשוק המקומי אלא בהשוואה לעולם. הממשק הוא לא ממשק מקומי. לא במרקטינג ולא בכל הנושא הטכנולוגי. אנחנו עובדים הן עם ארצות הברית, הן עם אסיה, הן עם דרום אמריקה. בשביל להישאר מובילים - אנחנו צריכים לחזק את האנגלית".

רותם מן, מנהלת ג'רוזלם פוסט לייט טוק מציינת כי גם הם ראו את הצורך החדש. "שיטת הג'רוזלם פוסט לייטוק מבוססת על ההכרה כי שפה יש ללמוד ולרכוש באופן מעשי ולא תיאורטי", היא אומרת, "זה לא סוד שגם מי שמצטיין בבגרות באנגלית לא בהכרח יודע לנהל שיחה באנגלית, וזה בעיקר בשל העובדה שאת מיומנות הדיבור פחות מתרגלים בבתי הספר. את שיטת הלייטוק פיתחנו כבר לפני יותר מעשור והיא שינתה את האופן בו ישראלים לומדים ומשפרים את האנגלית המדוברת שלהם בכל התחומים - לימודים, עסקים, פנאי וקשרים מול חו"ל .

"אנו יודעים בוודאות שהקהל הישראלי מבקש לתרגל בעיקר את הדיבור וכיום יותר מתמיד אנו מבחינים במגמה ובביקושים עולים בעיקר באנגלית לצרכי עבודה ועסקים", היא מוסיפה, "בשוק העבודה של היום חשוב להישמע מקצועיים באנגלית כמו בעברית, אם בעבר תרגום סימולטני של הצעות מחיר היה מספק היום הרמה המקצועית הנדרשת מעובדים בתחום ההייטק היא שונה לגמרי ולא מעט חברות מנהלות את כל התכתובת העסקית שלהן באנגלית בלבד.

מחפשי עבודה שהאנגלית לא שגורה בפיהם מפסידים הרבה פעמים תפקידים נחשקים ולעיתים נמנעים מהזדמנויות בגלל שאינם שולטים באנגלית. זוהי הסיבה שאנו מקפידים להתאים לכל לקוח תכנית אימונים אישית באנגלית שתענה על הצרכים הספציפיים והמטרות שלו באנגלית".ואכן, בתקופת הקורונה - גם ישראלים רבים שאינם קשורים לעולם ההיי-טק, מעידים כי גילו מחדש את חשיבות השליטה באנגלית. כך למשל, אורן איילון, מעצב גרפי מאזור השרון שעבר לעבוד עם לקוחות מחו"ל.

"האנגלית ששיפרתי ברמת השיח אפשרה לי גם לדבר עם אנשים על דברים שהיו מעבר לעבודה מקצועית וליצור חיבורים אישיים יותר עם אנשים שלאט לאט אלה המליצו על אלה שהמליצו על אלה שהגיעו אליי, אמנם הגדילה הייתה מתונה וטובה אבל הרגשתי שלקוחות אוהבים את השיח איתי מעבר לעבודה המקצועית שלי, והרבה בזכות הביטחון ששייפתי את האנגלית בתקופת הקורונה".

לדבריו, "הקורונה גרמה לי להיות יותר בבית, בגלל העבודה שלי כמעצב גרפי אני צורך המון תוכן באנגלית ברשתות כדי לקבל את המידע הכי עדכני והכי רלוונטי. הרגשתי מדי פעם שאני לא מבין את כל שצף הדיבור והבנתי שבלי קשר לתוכן שאני צורך - אני צריך לחזק את האנגלית. מעבר לנטפליקס והסדרות שראיתי, האנגלית הייתה סביבי כל הזמן, גם עם לקוחות מעבר לים שחלקם הלא מועט היו ישראלים ככה שיכולתי להתנהל גם בעברית, אבל ברמה המקצועית תמיד זה אנגלית".

אילון מציין כי "פגישות זום, מיילים, הסברים למפתחים וכיו"ב, מה שהיה בכתיבה אז היה את המחשב שיתקן, אבל בכל הקשור לטלפון ובזום הייתי צריך לחדד את האנגלית והביטחון בשיח. כדי לא להרגיש שאני באיזה אודישן ושיהיה לי אפשרות לשוחח אנגלית משוחרר השתמשתי בשירות של ג'רוזלם פוסט לייט לשיחה אחד על אחד וגם כשהשיחה הייתה נתקעת והייתי מגמגם הייתי ישר חוזר למסלול והמילה שנפלתי בה הייתה נטמעת בראש".

פרופ' אסף מידני, מבית הספר לממשל וחברה באקדמית תל אביב יפו וחבר בדירקטוריון ההסתדרות הלאומית מסביר כי "שוק העבודה עובר שינוי. הדבר גלובלי. שינויים אלה מחייבים ידיעת השפה החדשה, והשפה הזו היא אנגלית. קיימים ביקושים בעולם למקצועות שמחייבים יותר השכלה שנעשים באנגלית ומכוונים לשוק בינלאומי. גם השוק המקומי עובר שינויים טכנולוגיים המקדמים עבודה מבוזרת ועבודה מרחוק. תקופת הקורונה האיצה תהליכים אלה".

לדבריו, "שינויים אלה מחייבים היכרות גלובלית ועבודה מול ארגונים בינלאומיים, ואלה נעשים באנגלית. מי שלא יידע את השפה בצורה נאותה יישאר מאחור".

על רקע האתגר, מובילה בימים אלה שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא-ביטון תכנית לשינוי למידת השפה האנגלית בבתי הספר. "השפה האנגלית היא כלי הכרחי בעידן הגלובלי שבו אנו חיים, והשקעה בשיפור השפה הדבורה אצל תלמידי ישראל תספק להם יותר הזדמנויות ואפשרויות" אומרת השרה למעריב ומתחייבת כי: "משרד החינוך מגבש בימים אלה תוכנית לחשיפת הילדים לשפה האנגלית הדבורה כבר מגיל גן".