הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, מפרסם את הדוח על הוצאות השכר במגזר הציבורי ובמשרדי הממשלה. גם השנה הדו"ח לא נוקב בשמותיהם ואפילו לא בתפקידיהם של שיאני השכר, אך מטבלאות השכר שצורפו לדו"ח עולה כי שיאני השכר הם המנכ"לים של משרדי הממשלה ומקומות עבודה ציבוריים נוספים, ששכרם לחודש הוא כ-50 אלף שקל.
בתחתית רשימת השכר נמצאים מאבטחי מתקנים ציבוריים, עם שכר ממוצע של כ-8,000 שקל לחודש.
גם היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה ושאר מקומות העבודה הציבוריים זוכים לשכר קרוב לזה של המנכ"לים. מיד אחריהם מופיעים מועסקים בעלי חוזה אישי עם כ-40 אלף שקל לחודש.
אין כמו באגף הסייבר
הדו"ח מגלה גם כי שווה לעבוד במטה הסייבר הממשלתי, שכן עובדיו זוכים לשכר של כ-33 אלף שקל לחודש, למי שתהה במטה הסייבר יש 47 משרות. גם העובדים בלשכות השרים זוכים לשכר לא רע שמסתכם בכ-20 אלף שקל לחודש, בלשכות האלה מועסקים 252 עובדים.
ומה לגבי שאר הסקטורים במגזר הציבורי? לפי הדו"ח עובדים סוציאליים מרווחים כ-15 אלף שקל לחודש אלא שלנתון זה צריך להוסיף הערת אזהרה שכן ישנם לא מעט עובדים הסוציאליים שמעסקים במשרה חלקית.
נתון מעניין אחר, חושף שהשכר הממוצע של הרופאים, צעירים וותיקים כאחד (לא כולל הכנסות מרפואה פרטית של רופאים בכירים שפועלים גם כעצמאים) מסתכם בכ-25 אלף שקל לחודש. שכרם הממוצע של עורכי דין בשירות הציבורי מסתכם בכ-22 אלף שקל לחודש.
האתגר הגדול של הממונה על השכר הוא הדיון על הסכמי העסקה במגזר הציבורי, 'הסכמי המסגרת' שצפויים לעלות על שולחן הדיונים של האוצר מיד אחרי הבחירות בהסתדרות, בסוף החודש הבא. גורמים באוצר ידעו להגיד לוואלה כי השאלה שצריכה להישאל היא לא רק איזה תוספות שכר יקבלו העובדים במגזר הציבורי אלא כיצד המגזר הציבורי יתאים את עצמו לשוק המודרני.
השכירים בשוק הפרטי יכולים לקנא
למה הכוונה? שלא לייחוס אומרים גורמים באוצר כי המגזר הציבורי מתגמל לפי ותק ולא בהכרח לפי ביצועים. או כהגדרתם: "השיטה מתגמלת דווקא את אלה שלא רכשו השכלה, כך שאם רוצים להתחרות בסקטור הפרטי ולמשוך עובדים יותר מיומנים אנחנו במקום בעייתי כי אנחנו לא מתגמלים לפי ביצועים".
נתון מעניין נוסף שעולה מקריאת הדו"ח מלמד שהשכר הממוצע במגזר הציבורי בכלל, ובמשרדי הממשלה בפרט, גבוה מזה שבמגזר הפרטי. במשרדי הממשלה עובדים 35,918 ששכרם הממוצע עומד על 17,368 שקל למשרה מלאה.
נתון זה משקף עלייה נומינלית של כ-1.3% לעומת השכר הממוצע ב-2020. כמו כן, השכר במגזר הציבורי ובמגזר הממשלתי, עולה בקצב מהיר יותר מאשר במגזר הפרטי בשני העשורים האחרונים.
עם זאת, מבנה השכר בשירות המדינה הוא אחיד ומוטה ותק. כאמור, מרכיב הוותק הוא משמעותי בקביעת השכר, ולעומתו מרכיב המיומנות לא מקבל מספיק מקום.
קובי בר נתן, הממונה על השכר והסכמי העבודה: "נתוני הדוח מאפשרים הצצה לאתגרים הקיימים במבנה התמריצים הקיים של עובדי המדינה שמקשה על גיוס עובדים מיומנים ומצטיינים. אנו נמשיך לפעול לביצוע השינויים הנדרשים במסגרת ההסכמים הקיבוצים, למען שיפור הפריון והשירות הציבורי בישראל".