יש עבודה, כך עולה מנתונים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת היום על היצע והביקוש בשוק העבודה.
לפי הלמ"ס, ברבעון הרביעי של שנת 2021 עלה מספר המשרות הפנויות ל-143.4 אלף משרות בממוצע לחודש. זאת לעומת 141.8 אלף משרות פנויות בממוצע לחודש ברבעון השלישי של 2021.
עוד עולה מהנתונים כי היחס בין ההיצע לביקוש, כלומר, היחס בין מבקשים לעבוד לבין המשרות הפנויות ירד ל-2.8 לעומת 3.0 ברבעון הקודם.
והיכן מספר המשרות הפנויות עולה המספר המבקשים לעבוד? אין הפתעות גדולות, מדובר על מפתחי תכנה, נציגי מכירות בטלפון ובקרב עובדי ניקיון ועוזרים.
לעומת זאת מספר מבקשי העבודה היה גבוה פי 5 ממספר המשרות הפנויות בקרב בעלי משלח יד נלווה בתחומי הפיננסים והמתמטיקה ובקרב עובדי מזכירות.
בין פיתוח תכנה לטלמרקטינג וניקיון
כשמתסכלים על הנתונים מהשנה האחרונה כולה ולא רק מהרבע האחרון מגלים שוב כי שוק העבודה התאושש.
כך למשל, בשנת 2021 עלה מספר המשרות הפנויות ל-127.6 אלף משרות בממוצע לחודש, זאת לעומת 61.3 אלף משרות פנויות בממוצע לחודש בשנת 2020. עלייה של כמעט פי שתיים.
עוד עולה מהנתונים כי מחפשי העבודה בשנת 2021 התחלקו באופן הבא: שיעור המועסקים שחיפשו עבודה עמד על 20.2%, בעוד ששיעור הבלתי מועסקים הסתכם ב-44.4% וכן "לא משתתפים בכוח עבודה שבועי "שחיפשו עבודה בשנה האחרונה - 35.3%.
מה שעוד עולה מהנתונים הן שתי מגמות נוספות:
הראשונה היא ה"כשל" בשוק העבודה - אי התאמה בין המיומנויות של חלק גדול ממבקשי העבודה לבין דרישות המשרות המוצאות (למשל בפיתוח תוכנה).
השנייה היא רתיעה של ישראלים רבים מעבודות שנתפסות עבודות דחק, כמו טלמרקטינג או ניקיון.