וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

יו"ר הרשות לני"ע: "צריך להגדיר את הקריפטו כנייר ערך"

עודכן לאחרונה: 29.4.2022 / 9:43

ענת גואטה, יו"ר הרשות לניירות ערך מספרת על ההתנגשות בין בלט לדת, על הנסיבות שהובילו אותה לתחום הפיננסים, על קידום הבנקאות הפתוחה וגם מדוע לא תנסה להאריך את הכהונה שלה בתפקיד, שתסתיים בעוד כחצי שנה

שם: ענת גואטה, בת 54, יו"ר רשות ניירות הערך.

מי אני: אדם שפתוח לשינוי ולהתפתחות, רואה את עצמי כאישה חזקה שהצליחה לחולל שינוי, אופטימית, מעדיפה להאמין בטוב, ולפעול כדי שיקרה.

ענת גואטה 2. ראובן קסטרו
"ההורים מקפידים לומר שהיה להם הכל, אבל הם חיו בדלות"/ראובן קסטרו

שורשים: לוב. המשפחה של אמא, שנחשבה למיוחסת, הגיעה מטריפולי וזאת של אבא מכפר דייגים קטן, שתיהן היו ציוניות וישראל הייתה משאת נפשן. כשפרצו פרעות הן עלו, בנפרד, לארץ, מטופלים בילדים קטנים.

אביה של אמא נפטר וסבתא הגיעה לקדימה בגיל 54, בלי השכלה ועבדה בבתי בני העלייה הראשונה בישוב שהיו מבוססים. גם אמו של אבא התאלמנה מוקדם וכשהגיעו לשיכון סלע, שכונת מצוקה בנתניה, הילדים הגדולים יותר יצאו לעבודה ופרנסו אותה.

המצב הכלכלי של שתי המשפחות היה קשה מאוד. ההורים מקפידים לומר שהיה להם הכל, אבל הם חיו בדלות. אבא עבד אחרי בית הספר בקטיף בוטנים ותפוחי אדמה, היה אוסף בדלי סיגריות ומוכר אותם ואת הכסף נותן לאביו. כשכולם היו הולכים לישון הוא היה עולה על הארון, עם העששית ומכין את שיעורי הבית וכשסבא היה תופס אותו מבזבז את הנפט של מחר, הוא היה מכה אותו.

שניהם נלחמו כדי לרכוש השכלה, למרות שבמשפחות התנגדו לכך, למה שהילד ילמד אם הוא יכול לעזור בפרנסה?. שניהם היו אינטליגנטים בצורה יוצאת דופן. אמא קפצה כמה כיתות ואבא לימד מתימטיקה בתיכון, הם כנראה הבינו שזו הדרך לצאת ממעגל המצוקה. ההורים, שגדלו בחינוך דתי, נפגשו בסמינר למורים, התחתנו והתיישבו בקדימה.

אבא היה מורה למתימטיקה והשלים לימודי ייעוץ פסיכולוגי. אמא התחילה כמורה לספרות ולשון, ניהלה בי"ס והייתה מפקחת של משרד החינוך. הם יצאו לפנסיה מוקדמת בגיל 50 ומאז עושים חיים ביחד, פיצוי על הקושי.

ענת גואטה 3. ראובן קסטרו
"אמרו לי תמיד, תהיי אישה עצמאית ולא תלויה באף גבר"/ראובן קסטרו

מורשת: ההורים נותנים לי כוח ומוטיבציה ואת התחושה שכל תלונה כלפי המציאות היא לא רלוונטית, כי הם עשו את הבלתי אפשרי והבלתי יאמן. תמיד הקפידו להגיד לנו שאין דבר שהוא בלתי אפשרי.

אמרו לי תמיד, תהיי אישה עצמאית ולא תלויה באף גבר, כדי שכל האלטרנטיבות יהיו פתוחות בפניך.
הילדות שלי: נתניה, בית של מעמד הביניים. כבכורה תמיד היה עלי נטל של אחריות לאחים ולמשפחה. הייתי מדריכה בבני עקיבא, שיחקתי כדורסל באליצור נתניה ורקדתי בלט מגיל צעיר עד התיכון בצורה רצינית ובכיתה ט' - י', כמו שקורה להרבה בנות במגזר הדתי, הבנתי שאני לא יכולה יותר להופיע.

אני ושתי האחיות שלי חלמנו להיות בלרינות וויתרנו. גם הבת שלי הייתה בחוג בלט בשכונה, עד שזה התנגש עם אורח החיים הדתי.

לימודים: למדתי ביולוגיה בתיכון בגלל שאהבתי את המורה המצוינת שהייתה לי. חלמתי להיות אדריכלית בעקבות הספר 'כמעיין המתגבר', של איאן רנד. את השירות הלאומי עשיתי ברמב"ם וניסיתי להתקבל ללימודי אדריכלות בטכניון ובמקביל לרפואה, כשהבחירה האחרונה הייתה כלכלה ובסופו של דבר התקבלתי דווקא לשם והתחברתי ללוגיקה הכלכלית. תוך כדי לימודים עבדתי כקופאית בסופרמרקט בנתניה, נוסעת ברכבת ללימודים בבר אילן.

ענת גואטה 1. ראובן קסטרו
"כוח הוא מונח חיובי כל עוד לא נעשה בו שימוש לרעה"/ראובן קסטרו

נתן: בעלי, עובד בחברת כימפל, שעוסקת בשיווק והפצת תרופות. מהיום הראשון שהכרנו הוא עזר כנגדי בצורה יוצאת דופן. מקום העבודה שלו קרוב לבית, אז הוא לקח את האחריות על הילדים, נמצא איתם אחרי המסגרות. אם לא היה מאפשר את ההתפתחות, לא הייתי איפה שאני נמצאת היום.

במקור הוא מושבניק מהיישוב פורת בלב השרון, והכרנו כשעבדתי במפעל ליהלומים בנתניה, אחרי השירות הלאומי. יש לנו שני ילדים ואנחנו גרים בנתניה, שאני מאוד אוהבת.

מזרחי טפחות: התחתנו במהלך התואר הראשון וכשהשלמתי את התואר נולדה הבת הראשונה שלנו. בחופשת הלידה ראיתי מודעה שבבנק מזרחי מחפשים אקדמאים מתחום הפיננסים למשרת יועצי השקעות. הייתי מהראשונים שעשו תכנית הכשרה של שנתיים וקיבלו רישיון מהרשות.

נקלטתי בסניף בנתניה ובתום התוכנית עברתי לסניף טאגור, סניף הדגל של הבנק בכל מה שקשור לניירות ערך. ב- 1993 מזרחי פתח חדר עסקאות לחוזים על מדד המעוף ופיתח את הידע והמומחיות בחוזים עתידיים למעוף ואני השתלבתי ובמשך שנה וחצי עבדתי עם שחקני המעוף. משם עברתי להיות כלכלנית בחטיבת העסקים ובתפקיד האחרון שימשתי כאחראית על עסקאות המימון, המיזוגים, הרכישות ונגזרי האשראי.

ארקו: כשאחד הלקוחות שלי קנה את "ארקו", הוא הציע לי להיות מנכ"ל "ארקו החזקות", חברת השקעות. התחלנו את הדרך בהשקעות בתחום הנדל"ן והיום היא השחקן השני בגודלו בחוף המזרחי בחנויות נוחות ותחנות דלק. ב- 2008 קיבלתי הצעה מכ.א.ל, להקים את מערך האשראי שלהם מאפס ואחרי שנתיים נוצרה ההזדמנות של אנטרופי.

אנטרופי: החברה הוקמה כשנוצרו ניגודי עניינים בבנקים ורצו להפריד אותם מפעילות האשראי למוסדיים. אנטרופי זכתה במכרז הייעוץ ומינתה אותי למנכ"לית. אנטרופי היא לא רגולטור והכוח שיש לה הוא לא 'עודף' כמו שנטען לא פעם.

כוח הוא מונח חיובי כל עוד לא נעשה בו שימוש לרעה. מייד אחרי הקמת החברה, נכנס לתוקף חוק 'דעת המיעוט' ואנחנו נכנסנו לצומת של החלטות דרמטיות. פתאום בעלי החברות היו צריכים לשבת עם חבורת אנליסטים שייקבעו להם את השכר. אלה היו שנים קשות של מתקפה חזיתית, גם בתקשורת. באמצע 2017, אחרי שבע שנים, ואחרי חילוקי דעות עם השותפים, החלטתי לפרוש.

רציתי להקים קרן אימפקט כדי לחולל שינוי בשוק ההון כשהתקשר אלי שר האוצר, משה כחלון והציע לי את התפקיד ברשות ניירות הערך, הבנתי שזה התפקיד שאני מחפשת. הכוח שיש לרגולטור הוא מכריע והוא יכול לשנות מדיניות בהחלטה אחת ובלי לגייס כסף. הרגולטור מבחינתי הוא האבא של האימפקט.

ענת גואטה 5. ראובן קסטרו
"הבנקים יהיו מחויבים לספק את המידע לפינטקים שיקבלו רישיון לנותן שירות מידע פיננסי"/ראובן קסטרו

בנקאות פתוחה: הרפורמה תכנס לתוקף ביוני, אנחנו נתחיל לחלק רישיונות והמשקיעים מאמינים שיקרה פה משהו טוב. הבנקים יהיו מחויבים לייצר ממשקים למקורות המידע הקריטיים שלהם, עובר ושב, הלוואות, פיקדונות, ומבחינה טכנולוגית ההיערכות להעברת המידע הושלמה.

הבנקים יהיו מחויבים לספק את המידע לפינטקים שיקבלו רישיון לנותן שירות מידע פיננסי. אנחנו מקווים שהכל יתנהל כסדרו ובהחלט נשקול הקמת גוף יישום כמו באנגליה, שיהיה אחראי שהעסק באמת יעבוד. הבנקים ניסו לשים מקלות בגלגלים ואנחנו מתכוונים להיות נחושים בליווי החברות המורשות וללכת איתן יד ביד בתהליך.

גם הפיקוח על הבנקים יוודא, מצידו, שהבנקים ממלאים את תפקידם. כדי לעודד מתן שירות מטבי, נלווה את המהלך בפרסום של משך הזמן שבו ניתנו הנתונים ופרופיל התקלות. הפיקוח על הבנקים רתום לרפורמה ואם נרגיש שהתהליכים נתקעים, נשקול צעדים חריפים של פעולות אכיפה ותיקוני חקיקה.

שינוי ימי המסחר: בתהליך שהובלנו כדי להיכנס ל - MSCI, אחת מעורכות המדדים הגדולות בעולם, שקובעת את תנועת ההון בעולם, הבנו שזה פרמטר קריטי בשבילנו. מאז שישראל נכנסה ל - OECD, תנועת ההון לכאן נפסקה כמעט לגמרי. כניסה לארגון הזה אמורה להעביר לכאן תנועות הון. הגשנו בקשה להתקבל ובהחלטה שדחתה אותנו, אגב, בפעם השנייה, נקבע שנושא ימי המסחר לא מאפשר להם לתת תשובה חיובית.

אנחנו בהחלט מתכוונים להתאים את ימי המסחר לאירופה, כשמדובר על עבודה בימי שני עד שישי. המעבר לעבודה בשישי במקום בראשון היא לא אתגר שאי אפשר יהיה לעמוד בו ולזה יתווסף גם דיווח באנגלית, מה שיאפשר ללקוחות בינלאומיים לקרוא דוחות.

הנגשת הבורסה לציבור: בליבנו ובנפשנו. עם כניסתי לתפקיד בדקתי את החשיפה של הבורסה לציבור וגיליתי נתון נמוך מאוד. בעקבות הקורונה, הדיגיטציה התגברה ואנשים הכירו את הבורסה דרכה והתהליך מבורך. צריך לוודא שהמידע יונגש לציבור בצורה ידידותית.

ענת גואטה 6. ראובן קסטרו
"הטכנולוגיה טשטשה את הגבולות בין נייר הערך למה שאינו כזה"/ראובן קסטרו

מחזורים נמוכים: מטרידים את הרשות עוד מהעשור הקודם. ועדת בן חורין ניסתה לטפל בנזילות בשוק ההון והמצב לא השתפר. התפקיד המסורתי של הבנקים, כעושי שוק, נפגע בישראל אחרי משבר הבנקים הגדול וצריך לפעול כדי להחזיק אותם לתפקידם המסורתי.

פינטק: השוק הפיננסי בארץ ריכוזי גם בצד הבנקאי וגם במוסדי, מעט מדי גופים מנהלים הרבה מדי כסף ולקוחות. הריכוזיות מעיבה על החיים של כולנו, העמלות שאנחנו משלמים, הריבית, האפשרות לקחת משכנתא בתנאים נוחים.

הפינטקים הופכים עולמות ומייצרים מהפך אדיר, בשליטה של הצרכן בעולם הפיננסי, כך שהוא יכול לקבל החלטות טובות והוא הופך להיות מחוזר על ידי השחקנים בשוק.

קריפטו: צריך להסדיר את התחום ולהגדיר את הקריפטו כנייר ערך. הטכנולוגיה טשטשה את הגבולות בין נייר הערך למה שאינו כזה, מה שמייצר אתגרים בשווקים הפיננסיים. כשמשקיעים נכנסים להשקעה והיכולת שלהם לקבל עליה מידע לא קיים, יש פה בעיה ולכן, לטובתם, תחום הקריפטו צריך להיות מפוקח כאילו היה נייר ערך תוך התאמה נדרשת. שר האוצר הורה על הקמת צוות שיגבש המלצות ותיקוני חקיקה ואנחנו מקווים שזה יקרה בהקדם.

הקריפטו הוא רק אחת התוצאות של טכנולוגיית הבלוקצ'יין והיא יכולה להביא ערך בצד הפיננסי ובתחומים ריאליים והמדינה יכולה להשתמש ביכולותיה הטכנולוגיות הגבוהות, כדי להפוך למובילה בתחום. הרשות קידמה בעשור האחרון את נושא הנכסים הדיגיטליים מתוך תפיסה שהם מייצרים אקו-סיסטם שלם.

ענת גואטה 7. ראובן קסטרו
"הקדנציה שלי מסתיימת ב- 18 בינואר 2023 ולא אאריך אותה"/ראובן קסטרו

ספאק: תופעה שידעה עליות ומורדות, בישראל היא חדשה יחסית לארה"ב. כבר לפני שנתיים וחצי זיהינו את הסיכונים שבה וכשהתחילה הגאות וקיבלנו בקשות לספאקים, יצרנו מודל חדש והגדרנו איזה תשקיף יכול לקבל אישור. דרשנו יצירת אינטראקציה בין היזם של ספאק למשקיעים, כשהיזם יותר מעורב בהצלחתו. אצלנו אושר רק ספאק אחד, בעוד שבארה"ב הייתה הצפה ועכשיו מתבצע תיקון ואיזון.

נשים בדירקטוריונים: נושא טריוויאלי מבחינתי, שלא צריך להפוך למיוחד ואינו נובע מקושי של נשים לכהן בדירקטוריונים. זו בעיה תרבותית. אין ספק שפעילות של רגולציה וחקיקה מייצרת אפקט מידי, אבל מסיבות של תפיסת עולם, חשבתי שצריך לנקוט קודם ברגולציה רכה, כמו שנעשה בארה"ב ובריטניה. "פורום ה - 35" שהקמנו, ששואף ל- 35% ייצוג לנשים בדירקטוריונים, יותר תזוזה בשוק וביחד עם הפעילות של הפיקוח על הבנקים ורשות שוק ההון, אני מקווה שלא נצטרך חקיקה ורגולציה קשה.

פנאי: הצטמצם מאוד בארע ורבע השנים האחרונות, אבל אני עדיין מצליחה לקרוא המון, גם מתוך רצון להתפתח וללמוד וגם מההנאה לדעת.

צופה פני עתיד: הקדנציה שלי מסתיימת ב- 18 בינואר 2023 ולא אאריך אותה. המטרות שהצבתי לעצמי הושלמו בהצלחה, גם אם לא נצליח לקדם את כל מה שרצינו בחקיקה, הרפורמות יקרו ומעמד הרשות התחזק והפך לעובדה בשטח. צריך לדעת מתי ללכת ואני מאוד סקרנית לדעת מה יהיה השלב הבא.

הריאיון המלא עם ענת גואטה יתפרסם גם במוסף "עסקים" של מעריב, שישי, 29.4

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    6
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully