מי שעקב אחר הפרסומים אודות המחירים המזנקים, לא יכול היה שלא לחשוש מהיום שאחרי פסח, זה שבו לרשתות הקמעונאיות אין עוד עניין לסבסד לנו מוצרים, רק כדי למשוך אותנו לעשות את הקניות לחג בתחומן.
האם התוצאות בשטח אכן תומכות בהנחה שאחרי הפסח הכל יהיה יקר יותר? במחקר הצריכה שביצענו בחנו סל פריטים רחב שמתייחס לקנייה ממוצעת לתקופה של 14-21 יום עם מוצרי הצריכה השכיחים ביותר והנפוצים בכל רשימת קניות של משק בית ממוצע. הסל מכיל 135 מוצרים שונים.
אומנם השנה אנו משלמים על סל הקניות שלנו כ-2.5% יותר מבשנה הקודמת, אך בכל זאת אנו חשים כאנשי בשורות: העלייה במחיר מלפני הפסח הייתה של פחות מאחוז אחד, זאת לעומת חגים קודמים בהם חלו התייקרויות של קרוב ל-10% מהמחירים ששילמנו ערב החג והמחירים ששילמנו במוצאי החג.
אז מה קרה? אולי עוד מוקדם לנתח, אבל האם הגורמים השונים מרגישים עדיין שהם תחת זכוכית מגדלת של התקשורת והציבור ונוקטים משנה זהירות. או שמא זכינו בסך הכל להארכת של "השקט שלפני הסערה"?
בימים האחרונים עסקנו בבעיות במוצרי שטראוס-עלית בהם התגלוה חשש להימצאות של חיידק הסלמונלה, מה שאולי גרם ליצרנים, יבואנים וקמעונאים לחוש שהם עדיין תחת מתקפה מתמשכת, אבל זה המקום להזכיר שלא רק הרצון למקסם רווחים הוא שתדלק את עליית המחירים אלא כמה גורמים אמיתיים, מהשלכות משבר הקורונה על מחירי הגלם והתובלה ועד להשפעות של הפלישה הרוסית לאוקראינה.
אם אין קמח, יש יוקר מחייה
כך למשל טחנות הקמח בישרו על עליות מחירים של בין 5% ל 15% בין הקמח הרגיל והקמחים המיוחדים, גם המאפיות אינן יכולות לפגר אחרי חומרי הגלם שלהן - וכבר הוציאו לקמעונאים הודעות על מחירים חדשים או על צמצום הנחות שונות - וכך זה ימשיך לאורך כל שדרת המוצרים שמקורם בקמח: עוגיות, עוגות, חטיפים ועוד.
נוסיף לזה את המס על הכלים החד-פעמיים, וכן עליות מחיר שסיקרנו כאן לאורך החודשים האחרונים: יין, דגים ובשר (קפוא וטרי) ועוד.
כן נזכיר שוב כי לא תמיד מדובר על עלייה שנראית במחיר, אבל מורגשת בקופה. הכיצד? יצרן רגיש לביקורת הציבורית לא יעלה את המחיר הנקוב לצרכן, אך יפסיק הנחות כמות לקמעונאי, כך שהשורה התחתונה תהיה זהה.
בחלק מהמקרים, היצרן או היבואן בונה על התודעה הצרכנית הנמוכה יחסית של הישראלים, לפחות בכל הקשור לנאמנות למותג - אין כמונו. כך למשל ראינו איך מוצרי אסם, חברה שעמדה בעין הסערה הציבורית עקב הודעתה כי תעלה מחירים, נחטפו מהמדפים כתמול-שלשום, זאת למרות "חרם צרכני" על הפסטה מתוצרתה.
למה הרפורמות עדיין לא מתבטאות בשטח?
אנו נמצאים בתקופה בה מוצגים רפורמות חדשות וצווים המורים על ביטול מכסים והגדלת מכסות למוצרים וקטגוריות שונות. גם כאן לא נרשמה בשורה גדולה מדי לצרכנים: רוב המכסים שבוטלו היו נמוכים גם קודם לכן - ובחלק מהמקרים בסך הכל הוגדלה הכמות אותה ניתן לייבא ללא מכס או במכס מופחת.
זאת ועוד - חלק גדול מהמכסים שבוטלו או הופחתו, הם על מוצרים אזוטריים ולא על מרכיבי ייסוד בסל הקניות שלנו. כך למשל מוצרי הדגים ואפילו הרפורמה המפורסמת בפירות, נגעה יותר באננס מאשר בעגבנייה או בתפוח האדמה.
יש פה ושם הצלחות, למשל בתחום הגבינות המיוחדות, שבו גדל השפע, אבל בסך הכל - וזו נקודה חשובה: ברוב הקטגוריות ישנם עדיין יבואנים ראשיים ודומיננטיים שיש להם את היכולת לסכל בקלות כל גורם מתחרה מקביל. אם וכאשר תחול שם תזוזה, ניתן יהיה אולי להריע למשרדי האוצר והכלכלה.
הבדיקה שלנו חשפה שהסגמנטים הבסיסיים שהתייקרו וימשיכו להתייקר במהלך חודש מאי לצרכן, בשיעורים של 15% - 4% הם בעיקר: שמן, קמח, שימורי ירקות וקטניות, פסטה, לחמים, מאפים, דגים ובשרים קפואים, עזרי ניקיון ומוצרי אירוח חד פעמיים, יינות ומוצרי אלכוהול.
כאמור, מדובר עדיין בהפתעה יחסית לטובה, אבל נזכיר כי זינוק במחירים עלול להתרחש גם בן לילה, בעיקר במוצרים מן החי והצומח שמחיריהם נקבעים במידה רבה בהתאם לביקוש ולהיצע המשתנים מעת לעת ממגוון של סיבות. שם אנו עלולים לספוג עליות מחיר דרמטיות בן לילה - ובעיקר, עליות שאותן קשה לחזות מראש.
הפערים המשמעותיים הם בין רשתות השיווק בצורה משמעותית מול תנודות השוק, הפער בין הסל הזול לסל היקר עומד על יותר מ 26% ובאמצעות תכנון הקניות, רשימת קניות ובחינת הצריכה הביתית וערניות לסקרי המחיר עם הימנעות מרכישה לא מבוקרת יכולה להוביל אותנו לחסכון של יותר מ 35% מהוצאות משק הבית למוצרי צריכה.
נזכיר שוב כי הסקר כולל 135 מוצרים מכלל התחומים השונים מן החי, הצומח, קפוא, יבש ומוצרי לא מזון זהים השכיחים ביותר בסל הקניות.
