הפרשה האחרונה של שטראוס הזכירה לנו עד כמה הכרחי להרחיק יונים ומכרסמים ממפעלי מזון. כמובן ששטראוס אינה מקרה יחיד. לפני מספר שבועות התבצע ריקול של ביצי קינדר ובשבוע שעבר דיווח ארגון הבריאות העולמי כי זיהום סלמונלה שמקורו במפעל שוקולד של חברת פררו האיטלקית שנמצא בעיר ארלון שבבלגיה, גרם ל-151 מקרי תחלואה ב-11 מדינות ברחבי היבשת.
סלמונלה, כפי שלמדנו לשנן היטב בשבוע האחרון, היא חיידק צואתי שנמצא במערכת העיכול של בעלי חיים שונים כמו ציפורים ומכרסמים (חולדות ועכברים). משם מגיע החיידק לפסי הייצור ולמזון שלנו, ודרכו אל המעי שלנו. לרוב, התסמינים הם כאבי בטן, הקאות ושלשולים, אך במקרים נדירים מאוד חיידק זה יכול לגרום למצבים מסכני חיים. לפי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן מתים מדי שנה בארה"ב 420 בני אדם, כתוצאה מסלמונלה.
ואולם, מפעלי מזון עדיין משתמשים בדרכים מיושנות להרחקת אותם יונים ומכרסמים, כמו הדברה, דוקרנים ורשתות. למעשה שיטות אלו אינן יעילות - פיזור רעלים נגד מכרסמים לא פותר את הבעיה, הם חוזרים ורק הופכים לחסינים יותר. היונים מתגברות גם על הדוקרנים בקלות ומקימות את הקנים שלהן סביבם, ורשתות לא ניתן להרכיב בכל מקום והן מתבלות מהר.
חומרי הדברה מסוכנים לבני אדם
לא רק ששיטות אלו אינן יעילות, הן גם פוגעות בבעלי החיים, בבני האדם ובאיכות הסביבה. רק השנה פורסם מחקר ב-Environmental Science and Technology, ובו הזהירו החוקרים מכך שזיהום הכימיקלים בעולם, בהם חומרי הדברה, חצה את הרף הבטוח לבני האדם. כיום ישנן דרכים טכנולוגיות חדשניות שעושות שימוש בחשמל, סאונד ולייזר, ומרחיקות את היונים והמכרסמים עוד לפני שהם בכלל מתקרבים למפעלי המזון. במקום הגנה פסיבית, דרכים אלו מספקות הגנה אקטיבית יעילה, שלא פוגעת בבעלי החיים כמו שימוש ברעלים, וכך שני הצדדים מרוויחים.
השיטה היעילה להרחקת יונים היא באמצעות פסים מוליכי חשמל, שכאשר הציפורים נוגעות בהם הן חשות עקצוץ חזק שמרחיק אותן לעד מהמקום. שיטה זו משמשת גם להרחקת עטלפים.
לאחרונה נכנסה לשימוש מערכת חדשה להרחקת בעלי כנף משטחים חקלאיים באמצעות לייזר, ובימים אלו מסתיים פיילוט לשימוש במערכת גם באזורים אורבניים. באשר למכרסמים כמו עכברים וחולדות, ניתן להרחיק אותם באמצעות מערכת אלקטרונית ששולחת גלי קול סונאריים. מלבד גלי הקול, המערכת משדרת תאורת לד מסנוורת שמונעת מהמכרסמים להשתהות במקום.
בישראל עדיין אין תקן מחייב
למרבה הפלא, אין כיום בישראל תקן שמורה למפעלי מזון כיצד להרחיק יונים ומכרסמים. כל מפעל פועל כפי שנראה לו לנכון ללא מדדים לבקרת איכות. מבחינת מרבית המפעלים, העיקר שתהיה חתימה של מדביר בביקורת החודשית. לעומת מפעלי המזון, בחברות ממשלתיות, בחוות השרתים, כמו גם במשרד הביטחון ובסיסי צה"ל, כבר משתמשים באותן מערכות אלקטרוניות. ולכן נדרשת התערבות רגולטורית שתצעיד גם את מפעלי המזון אל המאה ה-21.
על המחוקק להתערב ולחייב מעבר לשימוש בדרכי הרחקת יונים ומכרסמים שמחד יבטיחו לנו אזור נקי ממזיקים ומאידך לא יפגעו בבעלי החיים. במקום להמשיך ולהשתמש בשיטות שבהן השתמשנו לפני 40 שנה, יש להתקין במפעלי המזון מערכות אלקטרוניות ולהפסיק להשתמש באותן שיטות לא אפקטיביות, מזהמות ואכזריות.
הכותב, שובל בובליל, הוא CTO בחברת מגנור הדברה אלקטרונית