המיחזוריות נעלמו מהרחובות, האם הישראלים הפסיקו למחזר?

חלק מכם ודאי הבחין בכך שמתקני מיחזור הבקבוקים נעלמו מהנוף האורבני, הסיבה לכך היא השינוי בחוק הפיקדון על בקבוקי משקה שנכנס לתוקף בדצמבר האחרון. לפי השינוי בחוק, מעתה החזרת בקבוקי השתייה החל מכמות של ליטר וחצי תעשה בנקודות המכירה בסופרמרקטים ובחנויות המכולות.

האם מדובר בשינוי מבורך? במשרד להגנת הסביבה סבורים שכן ובמענה לפניית וואלה בנושא, השיבו: "החזרת מכלי המשקה לנקודות המכירה ההיא הדבר הנכון מכל הבחינות: סביבתית, כלכלית וחברתית. כמו בכל העולם, גם אזרחי ישראל שהסביבה חשובה להם מחזירים את הבקבוקים לנקודות המכירה, מקבלים את דמי הפיקדון, תורמים לסביבה בריאה ונקייה, מסייעים לכלכלה הישראלית ועוזרים בחסכון בחומרי גלם".

אך לא כולם מרוצים, ניקולאי שקולניקוב מרחובות מסביר שהשינוי לא עובד: "לא זרקנו בקבוקי פלסטיק לפח רגיל כבר שנים. אחרי שהוחלט על הסרת כלובי המחזור מהרחוב, גילינו שבסופרמרקט המקומי שלנו המתקן לקבלת הבקבוקים לא תקין ושזה לא באמת מעניין אף אחד בסופר, אז חזרנו לזרוק לפח הרגיל".

גם בדיקה שערכנו במודיעין, נתקלה בעגלה מלאה בבקבוקים שנעזבה על ידי לקוח שהגיע עד לסופר כדי למחזר אך הסביר שבשל התור הארוך הוא "מוותר על התענוג". עוד העלה הסיור המדגמי במודיעים כי בחלק מהסופרמרקטים יש מכונות שאפשר לזרוק אליהן את הבקבוקים למיחזור ובחלק פשוט אין - ולכן צריך לעמוד בתור, וכך גם אישרו בדוברות העירייה.

לפני כניסתו של התיקון לחוק לתוקף מי שרצה למחזר היה יכול לעשות זאת בקלות יחסית באמצעות המיחזוריות (כלובי המחזור) שהיו פרוסות במקומות נגישים ברחובות הערים. בעקבות התיקון לחוק המחיזוריות פונו אלה בהדרגה משטחי הרשויות המקומיות.

אלא שלא כולם קיבלו הודעה מוקדמת לכך, יונדב צבקר מירושלים הוא אחד מהם: "ביום אחד, בלי שהודיעו מראש, גילתי שכל מתקני המיחזור נעלמו מהרחובות ורק אחרי שזה נעלם הבנתי שאני צריך ללכת לסופר כדי למחזר, אבל אין לנו רשת שיווק גדולה קרובה לבית והרבה פעמים אני עושה משלוחים, ככה שזה לא באמת מסתדר לי.

זה חבל כי עוד כילד התפקיד שלי בבית היה לזרוק למיחזור את כלי הפלסטיק. בפעם האחרונה שמתי לדי הפח ולמחרת זה לא היה, אני מניח שמשהו לקח את זה, לדעתי אם יש מתקן למיחזור ליד הבית, אנשים ממחזרים. כשזה רחוק, אנשים יפסיקו למחזר".

כדי לנסות ולהבין מי חשב שהגיע הזמן להכריח ישראלים לעשות את הדבר שהם הכי פחות אוהבים, לעמוד בתור - ועוד בשביל "כסף קטן", פנינו ליוזמי שינוי החקיקה.

במשרד להגנת הסביבה התייחסו גם לכך ואמרו לוואלה: "לפני הרחבת החוק אכן היו הרבה מיחזוריות בנוף, אבל היקף האיסוף בהן היה נמוך: רק 20% ממכלי המשקה הגדולים נאספו בהן. בקבוקים גדולים נאספו בעיקר מתחנות מעבר לפסולת אחרי שהתערבבו באשפה - והיקף המיחזור הגיע לכ-55%.

כל השאר, 45% - שהם מאות מיליוני בקבוקים, התגלגלו לשטחים הפתוחים או לאתרי הטמנת הפסולת. השיטה הזו לא עבדה בישראל ולא עובדת גם בעולם. למעשה, החוק הוחל לאחר שהיצרנים והקמעונאים לא עמדו ביעדים".

ומה קורה ברשתות השיווק? רובן לא חזרו אלינו עם תשובה ומי שכן הסכימו, ביקשו להגיב שלא לייחוס. על פי הרשתות הקמעונאיות יש גידול משמעותי בביקוש מצד הלקוחות להגיע ולמחזר בקבוקים בשל שינוי החוק.

אייל רביד, הבעלים והמנכ"ל של רשת ויקטורי, שהיה היחיד שכן הסכים להתייחס לסוגיה אמר שיש עלייה רצינית במספר הלקוחות שבאים להחזיר בקבוקים.

על המיחזור ברשתות השיווק אפשר לקבל 30 אגורות על כל בקבוק. אלא שמדובר בתמריץ חלש ביחס לטרחה והעמידה בתור.

מיטל פלוטניק מת"א משתפת את וואלה בדעתה שלא מדובר בתמריץ: "לקחת לסופרמרקט את הבקבוקים זה לא ריאלי, לא כולם עושים קניות בסופרים גדולים שלפחות בחלקם יש מכונה למיחזור, אבל צריך להגיע אליהם ברכב. אנשים שגרים לבד בד"כ עושים קניות קטנות יותר, במקומות במרחק הליכה מהבית, שבהם צריך לעמוד בתור כדי להחזיר בקבוקים.

זה לוקח המון זמן, וכמה בקבוקים גדולים כבר אפשר לקחת? הסרבול והזמן שזה מצריך והטרחה שזה מייצר לעובדים הם לא בפרופורציה, והכמה שקלים שמקבלים בחזרה הם סמליים".

גם אלישיב רייכנברג תושב קדומים מסביר למה לא מדובר בתמריץ הגיוני: "כרגע למי שרוצה למחזר אין באמת פיתרון אמיתי. עד היום הייתי לוקח את הבקבוקים לרעננה או לקרני שומרון ופשוט זורק למיחזור, היום אני צריך לחכות בתור לנציג שיספור לי את הבקבוקים זה הפך למתיש. לצערי כרגע פשוט זרקתי את הבקבוקים לפח וסתמתי את האף אני יודע שזה לא יפה אבל אין לי סבלנות לזה, בשביל 30 אגורות לעמוד דקות ארוכות בתור, זה פשוט לא משתלם וחבל".

לדברים האלה צריך להוסיף שלא תמיד מקבלים את הבקבוקים של הלקוחות ברשתות השיווק, במועצה לצרכנות ידעו לספר לוואלה כי אליהם הגיעו 2,308 תלונות על סירוב מצידם של רשתות השיווק לקבל 28,280 בקבוקים מאז דצמבר 2021. בעוד שבשנת 2020 כולה הוגשו פחות מ-500 תלונות. הסיבה לזינוק היא החלת החוק והבאה למודעות הציבור שהמועצה לצרכנות היא הכתובת לתלונות אלה, שכן המשרד להגנת הסביבה הפנה לשם את התלונות שהגיעו אליו.

רוב התלונות שמגיעות למועצה הן מירושלים, ואחריה: בית שמש, קריית אונו, אשדוד, מודיעין עילית ופ"ת. 24% מהתלונות הן על אי קבלת בקבוקים ביום ראשון. מרבית התלונות הן על רשתות חרדיות.

במועצה ביקשו להדגיש כי סירוב של בית עסק לקבל מכל משקה שקיימת חובה לקבל אותו, במהלך שעות הפעילות שלו, מכל סיבה שהיא, מהווה (לכאורה) עבירה על החוק. "לכן, אנחנו במועצה קוראת לצרכנים לעמוד על זכותם לקבל את דמי הפיקדון. בדיוק כפי שאתם משלמים את דמי הפיקדון בתהליך הקנייה, חשוב לקבל את דמי הפיקדון השייכים לכם".