המנגל של יום העצמאות: הסל הקלאסי נגד הסל הירוק, כמה נשלם?

בשנים האחרונות אנו ערים לשינויים דינמיים בדפוסי הצריכה שלנו ולא רק בישראל אלא ברוב חלקי העולם. מספר משתנים הובילו לקצב שינויים גבוה משמעותי לעומת שנים קודמות. אחד המשתנים הוא כמובן משבר הקורונה שגרם לכולנו להתאים את עצמנו למציאות חדשה ללא הכנות וללא פשרות ולסגל שגרת חיים שונה וחדשה שהשפיע עלינו בתחומים רבים.

משתנה נוסף, רלוונטי במיוחד כשהנושא הוא בשר, הוא המחקר והפיתוח בטכנולוגיות המזון, שהביא את יזמי הפוד-טק (וישראל היא אחת המדינות המובילות בתחום) להנדס לנו בשר שאינו כרוך בהמתה של בעל חיים. אמנם היכולת הטכנולוגית היא עדיין לא מסחרית, כלומר ייקח זמן עד שנתחי הבשר בקצבייה יגיעו לא במשאית קירור מבית המטבחיים אלא ממדפסת התלת-מימד, אבל גם אם יתמהמה - בוא יבוא.

בשלב זה נסתפק בטכנולוגיות הקיימות שיש לנו במקפיאים ברשתות השיווק שמציגים לנו חדשנות בתחום תחליפי הבשר כגון חברת ביונד מיט שמשווקת על ידי דיפלומט, מוצרי מיטלס פארם הבריטית שמשווקת על ידי תנובה, מוצרי וונדרס שמשווקים על ידי זוגלובק ומוצרי סנסשיונל של טבעול מבית אסם - ויש גם מותגים קטנים יותר.

שוק הבשרים בעולם מגלגל כ- 1.4 טריליון דולר בשנה והוא כולל גם את הבשר המעובד שמהווה כשליש מכלל הצריכה. התחזיות לשוק הבשר המתורבת מכוונות לשוק של יותר מ- 20 מיליארדי דולרים. שוק מוצרי תחליפי הבשר עומד כיום על 5.5% מכלל מכירות שוק הבשר מן החי - והוא נמצא בגדילה.

נעבור לעוד שני מרכיבים מרכזיים בסל העצמאות שלנו. בחודשים האחרונים היינו עדים לשתי רפורמות שאישרה הממשלה לתוספת מס משמעותית. הראשונה בשיתוף משרד הבריאות על משקאות ממותקים (וגם כאלה שלא, כמו משקאות דיאט...) ומארז הקולה החביב עלינו זינק ממחיר של 35 שקלים ל 50 שקלים ויותר.

הרפורמה השנייה -בשיתוף המשרד להגנת הסביבה - הוסיפה לכל ק"ג מוצר מסוג כלי פלסטיק חד-פעמיים, מס בשיעור של 11 שקל + מע"מ (12.87). הוסיפו על זה את שורת הרווח הקמעונאי ותגלו ששורת הרווח וחבילת צלחות עבות גדולות ששוקלת 1 ק"ג שרכשנו עד לרפורמה במחיר ממוצע של 18.90 שקל, זינקה למחיר של 44.90 שקל (בשלב הזה אני עדיין לומד את הנוסחה, איך 45=19+13... אולי נבין בעתיד).

הרפורמות אכן השפיעו על הרגלי הצריכה אך לא על הקמעונאים, המשקאות הממותקים איבדו נתחי שוק אך המחיר שזינק מצמצם כמעט לגמרי את פערי ההפרש הכספי. בתחום של הכלים החד פעמיים, המכירות איבדו יותר מ 35% מהכמות, אך היקפי המכירות נשארו כמעט זהים כי פערי המחירים העצומים הובילו לכך שאת אותו השקל שהרוויח אתמול הקמעונאי, הוא מרוויח היום עם עבודה יותר קלה והתהליך, שלא לדבר על עלייה במכירות של כלים חד פעמיים מחומרים מתכלים.

הרכבנו השנה שני סלים שיתאימו לכולם, בשני הסלים כללנו 29 מוצרים מקבילים, אך מעולמות שונים, לצ'וריסו מסדרת הקצבייה של בלדי (למשל), הצבנו מתחרה בדמות צ'וריסו צמחונית מסדרת מוצרי וונדרס.

מול בקבוק הקולה הצבנו בקבוק בירה מאלט ולצד סלט החומוס של אחלה הצבנו טחינה גולמית של בארכה משומשום מלא, את כלי ההגשה מהפלסטיק החלפנו בכלים מתכלים מקנה סוכר, מול המרשמלו הצבנו חבילת תמר מג'הול, לצד הפיתות עבודת יד מקמח לבן הצבנו פיתות כוסמין וכך הלאה. הדבר היחידי שמשותף לשני הסלים הוא הירקות הטריים, שכן לסלט ירקות טעים וטרי, כנראה שאין תחליף, בין אם הוא מוגש לצד שיפוד פרגית או לצד המבורגר צמחוני.

כמו בכל שנה סקרנו גם מה הבליין הישראלי אוהב לצרוב על המנגל ביום העצמאות ומסתבר שעם החדשנות המתמדת והמוצרים חדשים, הטעם נשאר מסורתי:

• במקום הראשון זכתה הפרגית, היא חביבת הקהל ולכל גיל וגם לאלו שרוצים לאכול בריא
• במקום השני זכו משפחת הטחונים: קבבים, קציצות והמבורגרים
• במקום השלישי נבחר נתח האנטריקוט עם או בלי עצם העיקר שיהיה משויש ועסיסי
• במקום הרביעי המוצר העממי כנפי העוף שמהווה גם "מופע חימום" לפני הארוחה
• במקום החמישי סגמנט שצומח בחדשנות: הנקניקיות, ולא אותן נקניקיות ידועות לשמצה אלא עולם חדש של מוצרים איכותיים ומגוונים על הציר שבין פרנקפורטר גרמנית לצ'וריסו דרום אמריקאית.

את הסל "הרגיל" מול הסל "הירוק" בחנו בשש רשתות השיווק המובילות וגילינו שהשנה שווה להיות ירוק, כי הסל התחליפי, המתכלה (ויש שיאמרו גם הבריא) נמצא זול יותר מ- 25% מהסל הקלאסי ליום העצמאות, אז אולי שווה השנה לוותר על קורבן החג ולחסוך כמה שקלים.

הכותב הוא מנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות