צרכנות

תשתיות לאומיות: הכירו את מניות השחקניות הגדולות בתחום בישראל

הקמת תשתיות אורכת שנים ובהתאמה, גם ההשקעה בארבע חברות התשתית הציבוריות בישראל היא כזו שמניבה תשואה לאורך זמן. לכן אולי כדאי שהמשקיעים יתאזרו בסבלנות: לא כל הפסד במכרז גדול פירושו בהכרח גם אובדן הכנסה

03/05/2022

בונים על היסודות: אוכלוסיית ישראל צפויה לגדול בכ-30% עד 2025 וארבע ענקיות התשתית הישראליות, שדואגות לא לפספס אף מכרז, צפויות לצמוח יחד עימה. אלא שחברות אלה לא מסתפקות באפשרויות תחום התשתיות, והחלו זולגות לתחומי צמיחה נוספים - ביניהם אפילו בתי אבות.

הקורונה דחפה אותן אף יותר מעלה, לאחר שהממשלה החליטה כי תקופה זו מתאימה להשקעה מאסיבית יותרבתשתיות, והאיצה את פעילות החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב, בשווי כולל של כ-40 מיליארד שקל.

אבל הרוח הגבית שמאחורי אמון המשקיעים טמון דווקא בהיעדר התחרות מצד השחקנים האחרים במשק הישראלי, שאינם מסוגלים לקחת על עצמם מגה-פרוייקטים.

מניות ארבע הגדולות עלו בכ-143% בממוצע מאז סגר הקורונה הראשון בישראל ועד לתחילת השבוע, מהם כ-32% עלייה מתחילת שנת 2021. זאת לעומת 72.2% ו-90.71% עלייה משפל הקורונה שהציגו מדדי ת"א 35 ות"א 125 בהתאמה, ו-34.54% לצד 34.51% עליית המדדים מתחילת שנת 2021.

קבוצת אשטרום, הנסחרת בבורסה הישראלית בשווי כ-9.5 מיליארד שקל, מובילה את העלייה שחוו ארבעת המניות עם כ-302% מאז השפל אליה הגיעה במרץ 2020 וכ-58.8% מאז תחילת שנת 2021 ועד לתחילת השבוע (ראו טבלה).

שיכון ובינוי לעומתה, סוגרת את הטבלה מלמטה עם העלייה הקטנה ביותר מאז תחילת 2021 מבין הארבעה - 6.14%, אך השנייה בגובהה מאז שפל הקורונה - 125.23%.

טוב לדעת (מקודם)

הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

מוגש מטעם שחל
מניות חברות התשתיות הגדולות בישראל(צילום: מערכת וואלה!, ללא)

מגרש לשחקנים גדולים בלבד

איציק רז, אנליסט במגדל שוקי הון, בית ההשקעות של חברת הביטוח מגדל, מסביר: "צריך להבין שרמת התשתיות בישראל אינה הולמת את גודל האוכלוסייה בה, כלומר התשתיות נמצאות בחסר אל מול כמות בני האדם החיים בגבולותיה. דבר זה מצריך פיתוח ושיפור בתשתיות, שהן דבר כדאי עבור הממשלה, שכן השקעות בתשתיות בקצב ובמיקוד נכון מובילות להעלאת פריון המשק.

בהיבט זה כל החברות הפועלות בתחום זה נהנות, אך האמת היא שרק 4 הגדולות הפועלות בתחום יכולות להיענות לפרויקטים הגדולים בתחומי הכבישים, המנהרות, מתקני ההתפלה, הרכבות הכבדות והקלות, מתקני האנרגיה ועוד, בעוד האחרות הקטנות יותר, פועלות עבורן בעיקר כקבלני משנה בפרויקטים אלו.

גם פרויקטים שהיו אמורים להוות חסם של ידע, כדוגמת פרויקט הרכבת הקלה, אינן מחסום עבור החברות, שניגשות למכרזים אלו עם שותף ידע מקצועי מחו"ל, בין אם מדובר בחברה איטלקית, ספרדית או סינית. כך שצמיחת התחום היא חלק מצמיחת האוכלוסייה והתפתחות המדינה והיא נדרשת. לגבי אמון המשקיעים זה כבר דבר אחר.

אם בוחנים את שיכון ובינוי אז צריך לזכור כי שיכון ובינוי ניסתה לעשות ספין-אןף (תהליך בו חטיבה או יחידה עסקית הופכות להיות ישות עצמאית ובעלי המניות בחברת האם מקבלים דיבידנד בצורת מניות בחברה החדשה) לפעילות האנרגיה שלה.

למשקיעים הייתה ציפייה להצפת ערך בעקבות הספין-אוף, עם שווי התחלתי של כ-5 מיליארד שקל שהועמד לפעילות, ירד לכ-3.5 מיליארד שקל תוך זמן קצר מאוד, ולכ-2.75 מיליארד שקל, שעדיין לא הוצף.

'שיכון' גם ניסו לרכוש 50% ממניות אגד ללא הצלחה, והחברה חווה קשיים בפעילות שלה בטקסס ארה"ב. לצד אלה השלמת פרויקט אשלים בשנת 2020 הוביל לכך שנתח ההכנסות לא הגיע בשנת 2021.

אך לצד כל זאת, יש גם לזכור כי לחברה זכיות במכרזי משרד הביטחון לבניית קריית המודיעין וקרית התקשוב, בסכום של כ-3-4 מיליארד שקל לכל פרויקט, וכי יש ברשותה צבר גדול להמשך בגובה מיליארדי שקלים".

איציק רז, אנליסט "מגדל שוקי הון"(צילום: ללא)

עמדת המשקיעים

רז מוסיף: "צריך להבין עם זאת את ראיית המשקיעים, שמעניקים לאי זכייה במכרזים גדולים כאלה ואחרים השפעות שליליות ברמת הציפייה מהחברות, שלאו דווקא באות לידי ביטוי בתוצאות העסקיות של החברות.

לדוגמא, שיכון ובינוי ושפיר הן המתמודדות האחרונות על בניית הבקו"ם ברמלה. אם שיכון ובינוי תזכה אזי ההשפעה עליה תהיה חיובית גם בצד הפעילות וגם בתפיסתה, אך אם היא לא תזכה, התפיסה היא כאילו והיא איבדה הכנסות. אך בפועל, היא לא איבדה אותן, שכן הן מעולם לא היו אצלה, והחברה פשוט תמשיך למכרזים הבאים.

לעומתה, לאשטרום לא הייתה זכייה משמעותית בשנה-שנתיים האחרונות, אבל הם עשו הצעת רכש מעניינת על חברת הבת אשטרום נכסים, שהמשקיעים מאוד אהבו. יש לקבוצה גם צבר מכובד שנע סביב כ-7 מיליארד שקל, ופעילות יציבה בנדל"ן, באמצעות חברת אשדר".

נתוני אתר תשתיות לצמיחה של ממשלת ישראל מראים כי נכון לשנת 2022 יש פרויקטים בייזום והקמה בעלות הקמה של כ-56 מיליארד שקל, לצד כ-5 מיליארד שקל פרויקטים בינוי לתשתיות חינוך, והצפי הוא כי מגמה זו תימשך ביתר שאת לאורך העשור הבא.

"אישור תקציב המדינה תומך במגמה זו" מפרט רז, "וכיום משרדי הממשלה לקראת פרסום הזוכים במכרזים השונים, עם צפי לפרסום מכרזים רבים נוספים.

החברות המשמעותיות שיתמודדו במכרזים אלו כבר ידועות, היקף המכרזים פחות או יותר ברור וכל שנותר לבחון הוא כיצד ניתן להיענות למכרזים אלו, ואילו צעדים יידרשו מצד החברות, שלעיתים גולשות לתחומים שעל פניו נראים כלא שייכים להם.

כך לדוגמא אלקטרה רכשה את אגד תעבורה, בין היתר, כחלק מהתמודדותה במכרזי הכבישים המהירים. ואולי הדוגמא הכי לא צפויה - קבוצת שפיר הנדסה רכשה את רשת בתי האבות "120" מחברת הביטוח הפניקס, וצופה לשלש את כמות יחידות הדיור ברשת הדיור המוגן כבר בשנים הבאות.
באופן כללי, לתחום התשתיות יש מקום בפעילות הכלכלית הישראלית, שכן הוא מבוסס על צורך לשנים קדימה, ולראייתי הסקטור כדאי כחלק מתיק ההשקעות בבורסה המקומית".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully