נגמר התמר: מה קרה לענף שהיה גאוות החקלאות הישראלית?

ענף התמרים, אחד המצליחים בחקלאות הישראלית בנשים האחרונות, נמצא על סף משבר: הקורונה עיכבה פתיחה של שווקים חדשים, הטורקים העלו את המכס ולפחות לפי טענת המגדלים, משרד החקלאות לא מסייע מספיק. איך הפך הפרי המתוק למריר כל כך?

אילנה שטוטלנד
03/05/2022

דקל שפל צמרת: ימים ספורים לפני יום העצמאות התקיים בבקעת הירדן כנס חירום של מגדלי התמרים במטרה להילחם על העצמאות שלהם לנוכח המשבר שאליו נקלע הענף בתקופה האחרונה. התמר הישראלי נחשב במשך שנים לאחד מכוכבי הייצוא החקלאי הישראלי, עד כדי כך שישראל הפכה ליצואנית תמר מזן מג'הול הגדולה בעולם. אבל בשנתיים האחרונות, טוענים המגדלים, ענף התמר הישראלי נמצא במשבר שסופו לא נראה לעין.

טוב לדעת (מקודם)

האם בי קיור לייזר מתאים לכם? ככה תדעו למי המכשיר מתאים ולמי לא

מוגש מטעם בי קיור לייזר
אמנון גרינברג, יו"ר שולחן התמר במועצת הצמחים(צילום: אבישי גרינברג)

עודף של יבולים

"עד לפני שלוש שנים הענף הזה נחשב לרווחי מאוד, אולי מהרווחיים ביותר בענף הפירות, בזכות זן המג'הול העסיסי שלמדנו איך לגדל אותו, לטפל בו ולשמר אותו לתקופות ממושכות", מספר אמנון גרינברג, יו"ר שולחן התמר במועצת הצמחים. "בעקבות משבר הפלפל שאירע לפני 8-9 שנים, רוב מגדלי הפלפל עברו לגדל תמרים, בעיקר זן מג'הול. מהרגע ששותלים עץ תמר ועד שהוא מניב פירות עוברות בין 5 ל-7 שנים.

כבר אז הבנו שכמות הפרי תלך ותגדל ובעקבות כך צריך למצוא אפיקי שיווק חדשים. עד לפני שלוש שנים פחות או יותר הצלחנו לשווק את כל מה שיצרנו, פתחנו שווקים לא רק בארץ, אלא גם בחו"ל, והמחירים היו סבירים".

-מה השתנה פתאום?
"קרו כמה דברים. קודם כל, כבר לפני שנתיים החלו להיווצר עודפי פרי בעקבות היבול של הנטיעות הצעירות. כאמור, היה לנו ברור שהתפקיד שלנו בין השאר זה לעזור ולמצוא שווקים חדשים כדי לייצא את התוצרת הזאת, גם כי הפדיון שמקבלים עבור היצוא גבוה יותר מהשוק המקומי. פיתוח שווקים עולה הרבה כסף וצריך שהמדינה תעזור למגדלים לפתח את השווקים הללו.

המדינה אכן סייעה בעבר בקמפיינים שיווקיים שעשינו. היצוא הישראלי של התמר הוא במגמת עליה בזכות מאמצי השיווק שנעשו על ידי המגדלים בסיוע משרד החקלאות, אבל הגידול ביצוא אינו בהיקפים כאלה שנותנים תשובה לכמויות התמרים הגדולות שהצטברו. למשל לפני שנה היה לנו עודף של כ-4,000 טון תמרים. השנה הנוכחית טרם הסתיימה ולכן קשה עדיין לאמוד עודפים, אבל מה שכן אני יכול לומר זה שכמות הפרי שצפויה בגדיד 2022 תהיה גדולה בהרבה מגדיד 2021".

בנוסף לכך, מתאר גרינברג, "לפני כשנתיים החלה הקורונה. רוב היצוא הישראלי מיועד לאירופה ורוב השיווק שלנו שם נעשה בשווקים פתוחים. בגלל הקורונה השווקים האלה היו סגורים, ולכן חלק גדול מהיכולת שלנו להגדיל שיווק בחו"ל נפגע. כאמור, הצלחנו קצת להעלות את השיווק למרות הכל, אבל אם לא הייתה קורונה, חלק גדול מהבעיות שלנו היו נפתרות".

בישראל ישנם כ-600 מגדלים פעילים שמתפרנסים באופן ישיר מענף התמרים, וישנן בערך כ-60,000 משפחות שמתפרנסות מהענף במעגל השני. המגדלים הישראלים מגיעים ליבול של כ-50,000 טון בשנה, כאשר הגידול נעשה באזור הערבה, עמק בית שאן ועמק הירדן, מהים האדום בדרום ועד לכנרת בצפון ובקעת יבנאל ולאורך השבר הסורי-אפריקאי.

לפי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בשנת 2019 היה ערך ייצור התמרים בישראל כמיליארד שקל, כאשר כ-650 מיליון שקל מתוכם ייצוא והיתרה בשוק המקומי. "ב-2019 יצאנו כ-26.5 אלף טון תמרים, ב-2020 יצאנו 28 טון, ובשנת 2021 - 32 אלף טון. אלמלא הקורונה, יכול להיות שהיינו משווקים יותר ופותרים את בעיית העודפים", אומר גרינברג. "עכשיו למשל יש גם מלחמה באוקראינה שמקרינה על כל העולם. עדיין אין לי ניתוח מלא, אבל אנו חשים שגם לה יש השפעה על השווקים".

-ישנן נסיבות נוספות שמקשות עליכם?
"אי אפשר להתעלם מהיחלשות המטבעות - האירו והדולר לעומת השקל - דבר שפגע בכל היצואנים, כולל יצואני התמרים. היצוא הוא זה שמחזיק את הענף שלנו, מפני שהמחירים בענף המקומי לא מחזיקים את היצור. כשכל מה שמניתי מצטבר יחדיו, אז אנחנו במשבר".

גל טוויג, מנהל הפיתוח העסקי של ענף התמרים במועצת הצמחים(צילום: פרטי)

מרס טורקי

רגע, קחו נשימה, זה עוד לא הכל. טורקיה למשל, אומר גרינברג, "הייתה יעד שבעבר יצאנו אליו כמות גדולה מאוד של תמרים. המכס בטורקיה היה 15%. לאחרונה הטורקים העלו את המכס למג'הול הישראלי ל-25%, ואילו את המג'הול המגודל ברשות הפלסטינאית פטרו בכלל ממכס עד גובה של 3,000 טון.

את המג'הול ממצרים הטורקים בכלל פטרו ממכס ללא מגבלה. הדבר הזה גורם לחוסר רווחיות מוחלט לייצא לטורקיה. מה שמעצבן זה שבמסגרת הרפורמה שמובילים משרדי האוצר והחקלאות צפויים להוריד את המכסים מהירקות והפירות המיובאים מטורקיה, שם מגדלים אותם בזיל הזול, ואילו הטורקים מעלים לנו את המכס. זה ממש אבסורד. למזלנו, לפחות לעת עתה, מבחינת התמרים עדיין לא פתחו את השוק ליבוא, אבל אנחנו חוששים שמא בעתיד גם ענף זה ייפתח ליבוא".

-איך בעצם יוצאים מהמשבר שנקלעתם אליו?
"באנו לפני כחצי שנה לאנשי המקצוע של משרד החקלאות וניתחנו את נסיבות המשבר. אמרנו שאם הממשלה תתמוך בפתיחה של שווקים חדשים, זה יעזור לנו לצאת מהמשבר. הגענו למסקנה שארה"ב היא היעד המועדף לפתיחת שווקים. יש שם עשרות רשתות ארציות שברובן אין מג'הול.

אמנם גם בארה"ב מגדלים מג'הול, אבל רבע ממה שמגדלים בארץ. בארץ הממוצע של תצרוכת תמרים שנתית לאדם היא כ-3 ק"ג. בארה"ב זה כמה עשרות גרמים. הרוב שם לא יודעים מה זה תמרים ולא יודעים מה זה מג'הול. לכן לפי הניתוח שלנו אנחנו יכולים להיכנס לרשתות בארה"ב".

-מה צריך לקרות כדי להצליח לחדור לשם?
"התכנית הזו עולה כסף. ביקשנו לפני כחודשיים-שלושה ממשרד החקלאות 40 מיליון שקל לשנתיים לפתיחת שיווק בארה"ב ובאזורים נוספים באירופה שלא הגענו אליהם עד היום. אנו רואים בכך את הדרך היחידה שבה נוכל להיחלץ מהמשבר".

בחודשי אוגוסט- ספטמבר, מספר גרינברג, יתקיים הגדיד הקרוב, "ואם לא נצליח לקדם את השווקים החדשים, נישאר עם עודפי פרי וזו תהיה קריסה של הענף ושל ההתיישבות. אנחנו עדיין מחכים לתשובה לגבי הכסף, עדיין לא קיבלנו תשובה. לכן הכנס שערכנו בא לזעוק את זעקתנו. ההתיישבות בבקעה ובערבה מבוססת היום על המג'הול.

הכסף הזה שאנו מבקשים יכול להציל את הענף מקריסה. אנחנו מאמינים שלשוק האמריקאי יש פוטנציאל לקלוט את כל הפרי שאנחנו מייצרים. בארה"ב זה שוק אין סופי".

תכנית סדורה כבר יש להם. מה שחסר כאמור, לדבריהם, זה הכסף על מנת ליישמה.

בין יפן לאירלנד

"התכנית שלנו מתחלקת לשלושה חלקים: קידום מכירות ופיתוח שווקים; השקעה במיכון; והשקעה בפיתוח ומחקר כדי לחסוך בתשומות ולשפר את הפריון", אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי של ענף התמרים במועצת הצמחים. "הדבר הראשון זה פיתוח מדינות חדשות.

ההשקעה בפתיחת מדינה חדשה שאין בה תמרים וגם לא מכירה מה זה תמר מג'הול יכולה להיות בקלות 10-5 מיליון שקלים בשנה. זה כולל להכיר לאוכלוסייה את המוצר, טעמו, יתרונותיו הבריאותיים. זה לעשות טעימות, פרסום, לבנות נכסים דיגיטאליים, להשקיע בתזונאית שבשפה שלהם תסביר את היתרונות התזונתיים, לשתף כל מיני שפים שיכינו מתכונים".

-איזו מדינה למשל שווה את ההשקעה הזאת?
"יפן למשל פחות מכירה תמרים. זה שוק מאוד קשה, אבל שוק של 160 מיליון תושבים עם רמה סוציואקונומית גבוהה מאוד. גם באירלנד המצב הסוציואקונומי גבוה, וגם שם לא מכירים את התמרים או לא מספיק או בכלל".

בחזרה לארה"ב. שם למשל, אומר טוויג, "אנחנו לא נמצאים כמעט באף רשת שיווק, אלא נמצאים בעיקר בשווקים. הרשתות יוצרות יציבות, עם מחירים סבירים שאפשר לבנות עליהם את הבסיס. ואילו באירופה, שרוב היצוא שלנו מופנה אליה, צריך לעשות קידום מכירות על מנת להעלות את הצריכה, אם זה על ידי פעילות ברשתות חברתיות, פיתוח חטיפים עם תמרים ועוד. אנחנו מייצאים 32 אלף טון מג'הול בשנה למעל 50 מדינות בעולם, כאשר בישראל, המדינה הקטנטנה, צורכים בערך 20 אלף טון בשנה. כלומר הפוטנציאל בחו"ל הוא עצום".

כאמור, גם השקעה במיכון ובפיתוח ומחקר הם חלק מהתכנית. "היום משרד החקלאות נותן מענקים של עד 30% ברכישה של מיכון לחקלאים שעומדים בקריטריונים. אנחנו רוצים שלענף התמרים בגלל המשבר יתנו תמיכה של 50%", אומר טוויג. "ואילו ההשקעה בפיתוח ומחקר נועדה כדי לחסוך בתשומות ולשפר את הפריון.

לדוגמה קטיף מיכון במקום ידני, דילול במיכון ולא באופן ידני, בחינת שיטות לחיסכון בהשקיה ועוד. כרגע מבוצע רק חלק קטן מכל התכנית שלנו. אנחנו עוסקים בעיקר בנושא קידום מכירות לתמרים ובכניסה לרשתות שיווק. כל זה נעשה בווליום מאוד נמוך. אנחנו מחכים לכסף".

ממלכי המג'הול לעודף יבול. גדיד תמרים בישראל(צילום: עידית אלבז)

תגובת משרד החקלאות

ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר נמסר בתגובה: "משרד החקלאות ופיתוח הכפר רואה חשיבות מכרעת בקידום הייצוא החקלאי הישראלי ובמציאת שווקים חדשים עבור המגדלים המקומיים, ובין היתר פעל לאורך השנים על מנת לקדם את ייצוא התמר הישראלי, שרווחיותו נפגעה בשנים האחרונות.

נוכח זאת, השקיע המשרד משאבים מיוחדים לקידום ענף התמרים ובתוך כך כרבע מהיקף התמיכה שהועבר בעשור האחרון לטובת קידום ייצוא תוצרת חקלאית מישראל, הועבר למגדלי התמרים. בשל החשיבות שרואה המשרד לעניין הייצוא החקלאי בכלל, וזה של התמר הישראלי בפרט, הנהלת המשרד הזמינה את מגדלי התמרים כבר לפני מספר חודשים לפגישה במטרה לשמוע ממקור ראשון את הצרכים העולים מהשטח ולסייע בכלים הנכונים כדי לייצב את הענף.

כמו כן, במטרה לקדם פתרון מידי לסוגיה, פנה שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר, למשרד הביטחון כדי שירכוש את התוצרת המקומית של מגדלי התמרים, אך המגדלים לא קיבלו את המתווה שהוצע.

"במקביל וכחלק מהרפורמה בחקלאות שמוביל השר, עודד פורר, פועל המשרד לחיזוק החקלאות המקומית ולהגברת כושר התחרות שלה בהיקף כספי חסר תקדים, בין היתר על ידי השקעה מאסיבית בפיתוח טכנולוגי לשיפור וייעול הפריון, ועל ידי גיבוש תכנית להרחבת וחיזוק הייצוא חקלאי תוצרת ישראל.

התכנית תכלול היבטים שונים לקידום הייצוא של תוצרת מקומית ישראלית, לרבות הגדלת היקף היצוא החקלאי במדינות יעד קיימות; פעילות שיווק וקידום מכירות במדינות יעד חדשות; סיוע להתארגנויות ביצוא ועידוד יצואנים לייצא בשיתוף פעולה לשם הגברת כושר המיקוח והתחרות מול מדינות מתחרות; פתיחת חמש נספחויות חקלאיות חדשות בשווקים בינלאומיים ובמדינות יעד לתוצרת חקלאית מישראל כשעיקר תפקידם נקבע לקידום היצוא החקלאי; וסיוע מיוחד לענפי ייצור מסוימים, ביניהם ענף התמרים, בתכנית ממוקדת ומבוססת תוצאות וביצוע במדינות היעד".


-

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully