וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פריצת הדרך של ה-NFT עוברת דרך עולם המשפט

6.5.2022 / 10:44

עולם ה-NFT ועולם המשפט מתנהלים נכון להיום במקביל. אם וכאשר השניים ידברו באותה שפה, התחום יממש את הפוטנציאל המלא והאדיר שלו

כנראה שגם אתם שמעתם על פרויקט ה-NFT המפורסם מכולם, מועדון היאכטות של הקופים המשועממים: סדרה של עשרת אלפים תמונות של קופים בווריאציות שונות, אשר כל אחת מהן שווה לכל הפחות מאות אלפי דולרים, חלקן מיליוני דולרים. ברשימת המחזיקים של תמונות בסדרה אפשר למצוא אושיות בכירות כמו שאקיל אוני'ל, הראפר אמינם מדונה, ג'ימי פאלון, טום בריידי ועוד המון זמרים, ספורטאים וידוענים למיניהם.

ב-30 באפריל נפתחה המכירה של שטרי בעלות על שטחים במטא-וורס של הקופים המשועממים, ה-Other Side. אלה, לכאורה רק שטחים וירטואלים במשחק או עולם שאפילו עוד לא קיים, אבל ההייפ והעניין הכל כך מטורף בפרויקט הביאו לכך שה-Floor Price של הפרויקט ב-Opensea עומד על שמונה וחצי ETH, שהם (נכון לעכשיו) 23,500 דולר. חברת יוגה לאבס שעומדת מאחורי מיזם הקופים המשועממים והפרויקטים הנגזרים שלו כמו ה-Mutant Apes וה-Ape Coin, גייסה מאות מיליוני דולרים ביום אחד באמצעות מכירה של אדמות וירטואליות. מטורף.

NFT. ShutterStock
הקופים אולי משעממים, אבל מכניסים הרבה כסף/ShutterStock

ישאל השואל, מדוע הייתה נהירה גדולה כל כך לרכישת השטחים? למה יש כזה הייפ סביב הקופים המשועממים? סיבה אחת היא שהייפ או ויראליות הם לא דברים שאפשר לצפות, ואינם תמיד נטועים בעולם ההיגיון (לבייבי שארק יש עשר מיליארד צפיות. איי רסט מיי קייס). משום כך, אין טעם לנסות ולהבין את ההייפ, שהרי מן הניתוח שנעשה בדיעבד, קשה לנו להסיק הרבה ביחס לעתיד. בשורה התחתונה, כל מה שעשו ביקום של הקופים המשועממים עד כה הצליח, ולכן היה הגיוני להניח שגם מכירת האדמות מהווה הזדמנות גדולה לעליית ערך.

אולם יש משהו אחד מעניין שהקופים בכל זאת עושים (וגרם לפרויקטים נוספים ללכת בעקבותיהם), והוא מתן זכויות קניין-רוחניות ביצירות למי שמחזיק בהן באמצעות NFT. לפי תקנון הפרויקט, מי שמחזיק ביצירה בסדרה, מחזיק גם בזכויות קניין-רוחניות נרחבות ביצירה עצמה, לרבות הזכות לעשות בה שימוש מסחרי, כגון מכירת מרצ'נדייז ובזכות לייצר הכנסות עצמיות מהיצירה.

יש כמה בעלי יצירות בסדרה שכבר ניצלו את הזכות הזאת. דוגמה אחת היא מתחום המוזיקה: מחזיק ביצירה השתמש בזכויות שלו בקופים כדי ליצור קליפ מוזיקלי שמשתמש בדמויות של הקופים; מחזיק אחר, השתמש בקוף שלו כדי ליצור עבורו קומיקס; בעלים של מסעדת המבורגרים החליט להשתמש בקוף שלו כדי לקדם את המסעדה. יש עוד דוגמאות נוספות, אבל העיקרון זהה. מה שיותר מעניין בהקשר שלנו, הוא שהנושא הזה שופך אור על אחת הנקודות הבעייתיות והסבוכות בעולם ה-NFT, והיא יחסי הגומלין שלו עם עולם הקניין הרוחני.

מה נותן NFT (ומה לא)?

לשם הדיון, נחדד (שוב) מה זה NFT. נתחיל עם הבלוקצ'יין: בלוקצ'יין היא רשת של מספר רב של מחשבים המחוברים יחדיו, ופועלים באופן מתואם על סמך מנגנון קונצנזוס, שהוא מה שיוצר את הסנכרון במידע השמור בו-זמנית על כל אותם מחשבים. על גבי הרשת הוטבעו אסימונים דיגיטליים, המשמשים בהקשרים רבים כמעין מטבעות או נכסים (כמו למשל ביטקוין או ETH). לעומת אותם אסימונים "בני תחליף" (כמו שאין הבדל בין דולר אחד לדולר שני), NFT הוא אסימון דיגיטלי חסר תחליף, המצביע על בעלות בקובץ דיגיטלי ייחודי. בזכות מנגנון הקונצנזוס, לכאורה אפשר לטעון שבעלות באסימון מעניקה הגנה מושלמת באותו קובץ דיגיטלי המשויך אליו: אף אחד לא יכול לערער שמחזיק מסוים ביצירה דיגיטלית באמצעות האסימון, הוא אכן המחזיק של אותו אסימון.

עם זאת - וכאן מדובר בנקודה חשובה במיוחד - אין שום קשר הכרחי בין ההחזקה ביצירה דיגיטלית באמצעות אסימון חסר תחליף לבין זכות משפטית. מדוע? משום שזכויות משפטיות כתובות בעולם וירטואלי מקביל, שבו מנגנון הקונצנזוס בין המשתתפים הוא החוק המודרני. זה אכן יכול להיות מבלבל: דוגמה לכך היא מקרה שהיה לא מזמן, עם הבעלים של יצירת אמנות מאת הצייר והאמן המנוח ז'אן-מישל בסקיה: הבעלים ביצירה ניסה למכור את הזכות ליצירה כ-NFT. עם זאת, בעלי הזכויות הרשמיים בעיזבון של האמן (אשר לפי החוק הם הבעלים ביצירה), הבהירו שלמרות שאותו אדם הוא המחזיק ביצירה הפיזית, הוא אינו היוצר בפועל, ולכן אינו בעל הזכויות ביצירה (שהרי לאמן יש זכויות נוספות ביצירה, מעבר לזכות ההחזקה הפיזית בה).

מה שעשו היוצרים של הקופים המשועממים, הוא לכרוך יחדיו את המשפט והבעלות באסימון, באמצעות הסכם משפטי מחייב, שאחד התנאים שלו נוגע לבעלות ב-NFT. עם זאת, אין שום הכרח חוקי מצידם לעשות זאת. במובן מסוים, זה אפילו מאתגר את עצם היסודות האידיאולוגיים שמאחורי ה-NFT וה-WEB 3.0, שנועדו לעולם שבו הכללים של הסדר הישן כבר לא יהיו רלוונטיים, ובו בעלות מבוזרת וחסרת גרעין שליטה ביצירות ובתוכנות תהיה הנורמה הרווחת.

המשפט, במיוחד בתחום של זכויות יוצרים, תמיד נמצא בפיגור אחר עולם המעשה, אולם נדמה שבהקשר של NFT, הפער הזה בולט מתמיד. השאלה היא כיצד הפער הזה ייסגר: האם מחוקקים ברחבי העולם יקשרו בין בעלות ב-NFT לזכויות ביצירה? לחילופין, האם הפער הזה הוא מה שייפגע בשווי הגבוה המיוחס כיום ליצירות NFT רבות? אולי בכלל חזון ה-Web 3.0 יגיע לכדי מימוש אמיתי, והפער יהפוך ממילא ללא רלוונטי? מה שבטוח, משעמם לא יהיה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully