קנס של 650,000 שקל לחברת האשראי שחייבה כרטיס מבוטל

מבדיקה שביצע הפיקוח על הבנקים בנושא חיוב כרטיס מבוטל עלה, כי חברת כרטיסי אשראי לישראל (כאל) כיבדה, במקרים מסוימים, חיובים שהתקבלו בכרטיס אשראי שבוטל.

הבדיקה העלתה, כי כאשר לקוח מבטל את כרטיס האשראי, עסקאות שמתקבלות בכרטיס זה, לאחר מועד הביטול, נחסמות כנדרש. יחד עם זאת, ישנן נסיבות מסוימות בהן כרטיס האשראי המשיך להיות מחויב, חרף ביטולו על ידי הלקוח.

לפיכך, הפיקוח דרש מחברת כאל לתקן את הליקוי שנמצא ולמנוע הישנות מקרים מסוג זה. עמדת הפיקוח על הבנקים, אשר נמסרה לחברת כאל, היא כי בנסיבות הנדונות החברה לא הייתה רשאית לאפשר קליטת עסקאות בחשבון לקוחותיה. פעולת החברה עומדת בניגוד לסעיף 11(א) להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 470 שעניינה "כרטיסי חיוב" הקובעת, כי "מנפיק לא יחייב חשבון לקוח בגין עסקאות שבוצעו לאחר סיום חוזה כרטיס חיוב...".

בנסיבות בהן בוטל הכרטיס, החברה אינה צריכה להניח מיוזמתה מהם רצונותיו של הלקוח בקשר לחיוב כרטיסו המבוטל. ככל שהחברה מעוניינת לתת שירות ללקוח לאחר שהסתיים החוזה בין הצדדים, ראוי כי החברה תחדש את החוזה בצורה פורמלית לאחר שביררה את זהותו של מחזיק הכרטיס וקיבלה את הסכמתו לכך, לרבות לעניין גביית עמלות. חיוב הלקוחות בנסיבות אלה עומד בבחינת הפרת הוראות הפיקוח על הבנקים.

מאחר שהפיקוח על הבנקים מצא ליקוי באופן התנהלות החברה כאמור, הוחלט על הטלת עיצום כספי על חברת כאל, בסך של 650,000 שקל.

בדיקת הפיקוח על הבנקים החלה בעקבות איתור ליקוי רוחבי דומה בחברת "מקס איט פיננסיים בע"מ" (מקס), שגם בגינו הוטל עיצום כספי על החברה, לפני כחודשיים.


המפקח על הבנקים, יאיר אבידן: "הפיקוח על הבנקים פועל להגברת האכיפה בתחום הצרכני, כחלק מן היעד של הטמעת הוגנות והגינות כלפי לקוחות המערכת הבנקאית. מנקודת מבטו של הלקוח קיימת חשיבות לוודאות באשר לתחילת ההתקשרות החוזית וסיומה, כפי שנקבע במפורש בהוראות הפיקוח על הבנקים.

על כן, חיוב לקוח לאחר ביטול כרטיס החיוב וסיום ההתקשרות החוזית אינו תקין ועלול לפגוע ביכולת ההסתמכות ובזכויות הלקוח. הפיקוח על הבנקים ימשיך לאכוף את קיומן של ההוראות, על מנת לוודא שלקוחות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי מקבלים שירות ראוי והוגן".