השקרים של עסקני החקלאות: למה אי אפשר לקנות פה אבטיח?

הטמפרטורות עולות ואיתן עולה החשק לאבטיח אדום ומתוק, גם ענבים או שסק באים בהחלט בחשבון. אבל מי יקנה אבטיח שעולה בסופרמרקט בכמעט 10 שקל לקילו, או אצל הירקן, שם המחיר עלול להגיע גם ל-13.5 שקלים, או ענבים ב-30 שקלים לקילו ושסק ב- 17 שקלים? הלו - בפירות קיץ עסקינן, לא בתכשיטים!

יש מי שאומרים שמוצר חקלאי שלא בעונתו הוא פינוק יקר - ומי שלא מסוגל להתאפק כמה שבועות עד שתהיה יותר סחורה בשוק והמחירים ירדו, שיפסיק לילל וישלם. אחרים יסבירו שתחילת העונה היא הבוננזה של החקלאי, הזדמנות לדפוק קופה.

שני ההסברים האלה לא מקובלים עלי, אבל הם לפחות הגיוניים. מה שפחות הגיוני הוא הקשקוש שמפמפמים ארגוני החקלאים, לפיה הרפורמה בחקלאות נכנסה לתוקף לפני כחודשיים, לא הורידה את המחירים, לראייה: ומחירי האבטיח, השסק והענפים הם ההוכחה הניצחת לכישלונה הצורב. בשתי מילים: שקר מוחלט.

בשוק פתוח - שאליו שואפת הרפורמה שמקדמים שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות, עודד פורר - עם יבוא חופשי ונטול מכסים, אין שום סיבה שנשלם כל כך הרבה על פירות, על כל הפירות, ובכל ימות השנה, בלי קשר לעונתיות.

הרפורמה מתכוונת להפוך את כל השנה לעונה אחת, שבה נוכל לחתוך אבטיח, לקלף אננס, ולאכול תותים ודובדבנים מתי שיתחשק לנו, כי הם יהיו זמינים תמיד על המדף - ובמחיר סביר. היום מי שרוצה ענבים צריך לחכות שאלה של חבל לכיש יבשילו או שהיבוא המותר של ענבים שחורים מדרום מאפריקה יגיע במועד ובמחיר גבוה.

גם מי שאמון על אכילת פרי (רק) בעונתו, בוודאי שם לב שגם בעונה לא תמיד ניתן להשיג את "פירות העונה" במחיר סביר. כל מי שחי כאן כבר כמה עשורים, זוכר בוודאי איך פירות וירקות היו פריטי מזון נגישים בכל בית, לאו דווקא במשפחות המבוססות. אז נכון שאז אכלנו ענבים ואפרסקים רק בחודשי הקיץ או תפוחים ותפוזים בחורף, אבל לפחות בעונה - היו אלה זמינים במחיר שווה לכל כיס, גם בקרב השכבות החלשות ביותר.

שרי האוצר והחקלאות עשו צעד מבורך בדרך להוזלת יוקר המחיה, אבל מדובר בצעד בלבד, שהוא רק הראשון במרתון ארוך ומפרך, נגד לובי אימתני שרגיל להכפיף את השרים הממונים לרצונו.

נכון לעכשיו, ייבוא הירקות והפירות כמעט לא קיים, ולא בגלל המכסים, שחלקם כבר ירד לאפס. המכס על אבוקדו בוטל לגמרי, ואתו גם המכסים על אננס, תאנים, אוכמניות, אפונה, שעועית, סלק, ליצ'י ופטריות, ובכל זאת המחיר לא ירד. תשאלו למה? התשובה מביכה - כי היבואנים לא מצליחים לייבא אותם לארץ.

מי שאחראית על תקיעת הרפורמה היא לא אחרת ממחלקת השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, שאמונה על ניטור ומניעת מחלות בצמחים, זו שקובעת מאיפה וממי מותר לייבא פירות וירקות כדי למנוע כניסת מזיקים, ואחראית על מתן התעודות הבינלאומיות שנדרשות כדי לייבא אותם לארץ.

עד לפני כמה חודשים היה שם מי שככל הנראה הקפיד יותר על הרווח של ספסרי החקלאות ופחות על האינטרס הצרכני הציבורי - והקפיד הקפדה יתרה על כל שבלול שטיפס בטעות על עלה של אבוקדו, עד שתצא הרוח מהמפרשים של מי שמבקשים לייבא אותו בעצמם.

גם עתה - ולפחות עד שימונה מנהל קבוע שיוביל סדר יום חדש, אנשי המחלקה ממשיכים לעשות את המוות ליבואנים שמנסים להביא תוצרת חקלאית מחו"ל, מטרטרים אותם, מושכים זמן ולא מנפיקים את האישורים הנדרשים.

צריך לומר ששמירה על גידולים מקומיים מפני מחלות היא עבודה חשובה. יחד עם זאת, התחושה של כל מי שעוסק בתחום היא שהחורים במסננת הוקטנו במיוחד כך שישאירו את היבואנים בחוץ.

אז הנה לנו עוד אבסורד, שהיה יכול להיות בסיס נהדר לפרק ב"פולישוק": המשרד שאחראי על הרפורמה הוא גם זה שבולם אותה.

צריך לקחת בחשבון שאם יש משהו מסוכן מלא לבצע רפורמה בכלל, הוא לבצע חצי רפורמה, או נכון יותר, רבע רפורמה. ככה נוצר הרושם המוטעה, שלמרות שלכאורה הרפורמה יצאה לדרך, ופגעה אנושות בחקלאות הישראלית - המחירים לא ירדו ולכן הרפורמה היא טעות איומה... העובדה שמדובר בשקר מוחלט, כנראה כבר מזמן לא מפריעה למישהו במרחב הציבורי.

אז קבלו צפירת הרגעה. החקלאות הישראלית לא זזה מילימטר מהמקום שבו הייתה לפני חודשיים: ארגוני החקלאים, באמצעות אגף השירותים להגנת הצומח, מצליחים להכשיל כל ניסיון להוציא אותה לפועל ושומרים על סלסלת הפירות שלהם במקומה ובמחיר מופקע.

בגלל כל זה, ובשם הצרכנים הישראלים, שרק מבקשים ליהנות מאבטיח קר עם בולגרית על המרפסת, מוכרחים השרים פורר וליברמן "להתאבד" על הרפורמה בחקלאות, לגייס את כל הצווים והתקנות שלא מצריכים הצבעות בכנסת ולפנות את כל המכשולים מדרכה.

נכון שלא בטוח שהציבור, שמוזן בפייק ניוז, יודע להכיר להם תודה, אבל אפילו אם ההישג היחיד שיותירו אחריהם יהיה נטרול הלובי החקלאי שהפך את ישראל לאלופת העולם במחירי התוצרת החקלאית המקומית - דיינו.

ואתם יודעים מה? אפילו בפן האישי: תראו איך זוכרים היום את משה כחלון, שהואשם בזמנו בפופוליזם, עת נלחם בחברות הסלולר החזקות, אבל הצליח להפחית את יוקר המחיה עבור כולנו.

.