מהספד לשיר הלל: מחיר מניות חברות הקניונים ומרכזי המסחר הנסחרות בבורסה בתל אביב עלה על רמתו טרום הקורונה, ועימו זינקו גם ההכנסות והרווחים שהציגו החברות בדוחות הכספיים השנתיים שלהן.
מניית ענקית הקניונים והמשרדים הישראלית עזריאלי, לדוגמא, הנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי כ-31 מיליארד שקל ונמצאת בשליטת משפחת עזריאלי (55.62%), זינקה בכ-80.9% מאז מחיר השפל של ראשית הקורונה במרץ 2020, ב-32.16% מאז תחילת 2021, וב-8.15% מאז סוף 2019 - טרום השפעת הקורונה, ועד לתאריך שנבחן (ראו טבלה).
חברת הקניונים מליסרון, הנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי כ-11 מיליארד שקל ונמצאת בשליטת משפחת עופר (51.49%), זינקה ב-122.27% מאז מחיר השפל בימי הקורונה, בכ-37.8% מאז תחילת 2021, וב-9.76% מאז סוף 2019.
המדדים, עם זאת, עלו יותר בהשוואה לתקופת הטרום-קורונה; מדד ת"א 35 לדוגמא, עלה ב-11.34% בשנתיים וחצי האחרונות, מדד ת"א 125 עלה ב-20.58%, ומדד ת"א מניב ישראל עלה ב-29.97%.
אך עבור החברות שכבר הוספדו כנחלת העבר (בייחוד עם התגברות הרכישות המקוונות), מדובר בחזרת אמון המשקיעים. ולא רק הם, גם הרוכשים.
הפריפריה והמגזר הערבי הטיסו את מניות רני צים
מלבד מליסרון, שלוש החברות הנוספות בטבלה הציגו זינוק של עד 112% בהכנסותיהן לעומת אלו שהושגו על ידן בשנת 2019. חברת ביג מרכזי קניות, הנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי 9.6 מיליארד שקל, הציגה את העלייה הגבוהה ביותר מבין 4 החברות בהכנסות לשנת 2021, שעמדו על כ-1.46 מיליארד שקל המהווים עלייה של כ-112% לעומת הכנסותיה בשנת 2019.
יש לציין, עם זאת, כי התרומה לתוצאות לא נתונה כולה להמוני ישראל שהסתערו על מרכזי הקניות מיד עם הורדת המסכות, אלא גם לשערוכי הנדל"ן, שזיכו את החברות בתוספת של מיליוני שקלים לרווח.
מי שהציגה את הזינוק הגבוה ביותר ברווח היא חברת רני צים מרכזי קניות, הנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי כ-889 מיליון שקל ונשלטת על ידי איש העסקים רני צים (53.96%), שהציגה רווח נקי של כ-105 מיליון שקל בשנת 2021 - עלייה של כ-221% לעומת הרווח שהציגה בשנת 2019.
רני צים מתמקדת במגזר הערבי ובפריפריה וניצלה את תקופת הקורונה להתפתחות באזורים אלו, תוך כניסה גם לעולמות הנדל"ן למגורים, כדוגמת 36 יחידות הדיור שהיא מקימה ביישוב פורדיס, וזכייתה במכרז מחיר מטרה בכפר קאסם.
עזריאלי בתפוסה של 99%
רז מור, אנליסט נדל"ן במיטב ברוקראז', פירט לוואלה! כסף ומעריב עסקים: "ניכר כי יש חזרה לקניונים מבחינת כמות המבקרים והעלייה בפדיונות של מרכזי המסחר, שעלו בכ-6% לעומת 2019 במרכזים הפתוחים של ביג, לדוגמא.
בבחינת אפריל 2022 לדוגמא, כבר רואים צמיחה של 8.5% בפדיון בהשוואה לאפריל 2019. אך עיקר הצמיחה במרכזים הפתוחים, ופחות בקניונים, והיא מיוחסת בעיקר למזג האוויר שהתאים יותר לסוג מרכזי מסחר אלה מאשר לקניונים, רמת המחירים, תמהיל החנויות - שבקורונה גילו אותן יותר, ועוד".
למרות זאת, מוסיף מור: "גם הקניונים הוכחו כחסיני קורונה, כאשר חלק מהחברות נתמכו גם בפעילות הנדל"ן הנוספת שלהם. בראיית המסחר, אנשים חזרו לקנות והעלייה העיקרית שהורגשה ברכישות בשנת 2021 נגעה במוצרי תינוקות ואופנת ספורט.
כיום הקניונים כבר התייצבו, ועזריאלי מדווחת על תפוסה של כ-99%, לדוגמא, לצד מליסרון, שדיווחה על עלייה של 8% בחוזים החדשים לצד עלייה של 4% במימושי אופציות וחידושי חוזים.
מה שמעיד על כך שמי שכבר שוכר אצלה שטח לטובת חנות או מסחר, מחפש להישאר לתקופה קדימה. עם זאת, אין ספק שלא רואים בנייה חדשה של קניונים, שנובעת אמנם גם בשל מחסור בשטחים, אך גם בשל חששות כי הסגמנט נמצא בסוג של אי ודאות.
העיניים נשואות בעניין זה, בין היתר, לקניון TLV בתל אביב, שמזה מספר שנים נמצא בתפוסה נמוכה וקשה לו להתרומם. מצד שני, הביקוש לפאוור סנטרים (המרכזים הפתוחים), במיוחד בחברה הערבית ובפריפריה, נמצא בתנופה. באזורים אלו פועל רני צים, שזיהה את הנישה, לצד חנן מור.
בנוסף, ישנן חששות מהריבית העולה, ההמיתון וריבית המימון, שמעלה את שיעורי ההיוון, שאולי יובילו לירידה בצמיחה בקניונים ובחלק ממרכזי המסחר".
האויב, שופינג בחו"ל
מור מפרט לבקשתנו גם לגבי עידן הפוסט קורונה, שאולי יגרום לנו לחפש ריגושי שופינג רחוק יותר מהבית, ואפילו אם לא, אולי משנפח שוק החופשות מחדש, יהיה זה על חשבון רכישות במרכזי הקניות:
"פתיחת הטיסות לחו"ל מהווה גם היא איום, שכן הוצאות כרטיסי האשראי בארץ עד המגפה היו במגמת ירידה כאשר 90% מהעסקאות היו בארץ ו-10% בחו"ל. במהלך המגפה לא ניתן היה לצאת לחו"ל ורמת העסקאות בארץ עלתה ל-96%, אך ההבנה היא כי מגמת ירידת העסקאות בישראל תחזור.
הנתון האחרון, לדוגמא, הוא של כמיליון איש שטסו במהלך החודשים מרץ-אפריל לחו"ל, כאשר כ-690 אלף מהם טסו באפריל. כך שאולי דוחות הרבעון הראשון עדיין לא יראו המגמה, אך אין ספק שהיא תבלוט בהמשך.
ומהצד השני, לא כל כך ברור עד כמה התיירות הנכנסת תורמת למרכזי המסחר ולקניונים, אך גם אם יש לה השפעה - היא נמוכה.
כיום הקניונים ומרכזי המסחר מכוונים לשילוב הרכישות המקוונות עם אלו הפיזיות בעיקר בהיבט הזמנה באינטרנט וקבלה בחנות, זאת לצד עזריאלי שהשקיעה ומפתחת אתר מקוון שמנצל את המותג לטובת פיתוח של קניון וירטואלי לרכישות און ליין.
וצריך גם לזכור, כי ישראל עדיין נמצאת ברמת תעסוקה גבוהה, ועם כוח קנייה גבוה, שאולי יצטמצם לאור העלייה בהוצאות ובמחיר סל הצריכה, אך פגיעה, ככל שתהיה, תהיה יחסית מינורית ומרכזי המסחר והקניונים יוכלו להתגבר עליה.
חברות הנדל"ן המניב, ובתוכן גם הקניונים ומרכזי המסחר, הן סקטור חשוב בתיק ההשקעות הכללי, והירידות יכולות להוות הזדמנות להגדיל את חלקן בתיק, בהתאם כמובן לתמחיר של כל מניה ובדיקתה להמשך.
מניית חברת עזריאלי לדוגמא, מקבלת פרמיה מהמשקיעים בשל גודלה, פעילותה הנוספת במשרדים ועוד, והמינוף הנמוך שלה. מניה זו נתפסת יותר כדפנסיבית בתיק השקעות.
מליסרון, לעומתה, חטפה יותר משאר חברות הסקטור בגלל המגמות בעולם טרום הקורונה ולאור הקורונה, בעוד היא ממוקדת יותר במסחר".
עם פרמיה או לא, תחום הנדל"ן המניב זוכה לביקושים חזקים מאז תחילת השנה, ומגמה זו מחזקת את כיוון עיני המשקיעים אל מניות התחום.
המדור "הטבלה לא משקרת" יתפרסם גם במוסף "עסקים" של מעריב, שישי, 13.5