גל ירידות שוטף את וול סטריט בשבוע האחרון. למרות ההתאוששות שנרשמה אתמול, הסנטימנט שלילי, המניות צונחות והחששות של המשקיעים גדולים. מדוע זה קורה ואיך זה ישפיע עלינו, אם בכלל?
"הירידות החדות בוול סטריט, להן אנו עדים כיום, מהוות למעשה מפגש דרמטי ויוצא דופן בין מספר פרמטרים שונים", מסביר שמוליק קרפף, אנליסט מחקר ניירות ערך זרים באגף ייעוץ השקעות של בנק לאומי, "הפרמטר הראשון הוא כמובן רמת אינפלציה גבוהה. עליית המחירים היא לא דבר שהתרחש בן לילה ולמרבה הפלא, לא המשבר במזרח אירופה הוא שגרם לה. למעשה, אנו עדים לעליית המחירים כבר במהלך 2021, אז ראינו רמת אינפלציה של 7% בארה"ב - אחוז חריג וגבוה משמעותית מהתחזיות של הפד. במובן זה, חשוב לציין שהיחס בין אינפלציה לשוק המניות איננו בהכרח יחס הפוך. הסביבה הכלכלית בהחלט יכולה להתאפיין בעליית מחירים, זאת לצד עליות שערים בשוקי המניות.
"הפרמטר השני הוא העלאות הריבית. נציין כי העלאת הריבית לא החלה כפתרון לאינפלציה, אלא כצורך לאזן את הערך האמיתי של הכסף, לאחר ששרר ברמות כה נמוכות למשך תקופה כה ממושכת. הפד המתין זמן רב להעלות את הריבית וכשמגפת הקורונה החלה לדעוך נוצרה ההזדמנות להעלאה הדרגתית של הריבית. למעשה, זו בעצם חזרה לנורמליות, על אף שהתרגלנו זמן רב שהריבית נותרת אפסית ולא משתנה. גם בנקודה זו חשוב לציין, שההיסטוריה בשוק ההון מלמדת כי היו מספר לא מבוטל של תקופות בהן העלאות ריבית חיו בשלום לצד עליות בשווקים ולא הובילו בהכרח לירידות שערים.
וכן, יש גם את סין. "הפרמטר השלישי הוא ההאטה בפעילות העסקית בכלכלה השנייה בגודלה בעולם", ממשיך קרפף, "הסגר הרוחבי שם משפיע על מפעלי ייצור, על שינוע סחורות וגורם להפסקה בפעילות הנמלים, כל אלו משפיעים מאוד על הפעילות הכלכלית העולמית. אם נוסיף לכך גם את הפגיעה בפעילות הכלכלית במזרח אירופה, נוצר פה שילוב מאוד בעייתי ויוצא דופן שמקשה מאוד על המצב אף יותר.
"הפרמטר הרביעי הוא רמת תמחור מאוד גבוהה לרבות ממניות הטכנולוגיה ההפסדיות. בשנתיים האחרונות ראינו חברות רבות להן תזרים מזומנים שלילי ואשר מניותיהן נסחרו במכפילים דו ספרתיים גבוהים מאוד על הכנסות, ללא רווח נקי. זוהי תופעה שאפשר להמשיל אותה למכונית מירוץ שנוסעת באיילון - כל טעות קטנה בהיגוי תביא אותה לתאונה".
על אף כל זאת, קרפף מדגיש שתי נקודות בולטות שאולי ימתנו את הרצון והצורך שלכם לברוח מהבורסה: "אנו עדיין לא מצויים בשוק דובי (שוק שמאופיין בירידות חדות לאורך זמן) לא במדד ה-S&P 500 בארה"ב, ולא במדדים המובילים בשוק המקומי. עם זאת, בהחלט ניתן לנצל את נקודת הזמן הנוכחית במטרה לבחון האם רמת הסיכון בתיק תואמת את צורכי המשקיע. בנוסף, ההיסטוריה מלמדת אותנו ששוק שורי (שמאופיין בעליות לאורך זמן) מתרחש בדרך כלל לתקופה ממושכת יחסית של שנתיים עד שלוש שנים, בעוד ששוק דובי מתרחש בתקופות קצרות יחסית של עד שנה. משכך, אסטרטגיה של מימוש התיק כולו אינה ההחלטה הנכונה לאורך זמן, משום שבסופה של כל ירידה חדה ישנה עליה חדה, ולרוב קשה מאוד לתפוס את נקודת הזמן המדויקת כדי להיכנס שוב לשוק ברגע העלייה".
אתמול נרשמו בנאסד"ק עליות נאות, לאחר שבועות של ירידות חדות למדי. לדעת שחר כרמי, אנליסט הטכנולוגיה של פסגות בית השקעות, לא נראה שמדובר בצפירת הרגעה והמגמה השלילית בוול סטריט עדיין כאן. "עולה השאלה מה בעצם הביא לירידות הללו, במיוחד במניות הטכנולוגיה. אפשר לחלק את הסיפור לשני חלקים - חלק ריאלי וחלק מימוני.
"בחלק הריאלי, אפשר לציין כי מספר מהפכות טכנולוגיות גדולות מתרחשות לנגד עינינו בשנים האחרונות ומביאות להתרגשות רבה בקרב המשקיעים. אפשר למנות פה את המסחר המקוון, את עולם הפינטק שכולל טכנולוגיה מודרנית לאגירת נכסים, תשלומים והעברת כספים, את עולם הבינה המלאכותית הצומח, הפעילות מרחוק (עבודה מרחוק, לימודים מרחוק, רפואה מרחוק ועוד), את מהפכת האוטומציה ובה הרכב האוטונומי, וכן מגוון רחב של רובוטיקה בתחומי פעילות שונים, והחלפת כוח האדם היקר באלגוריתמיקה ועיבוד נתונים מתקדם. המהפכות הללו צוברות תאוצה בשנים האחרונות, אך נוכח הקורונה התעצמו מאוד, והחברות הפעילות בתחומים הללו החלו להציג צמיחה מרשימה. נראה כי גם לאחר שוך המגיפה מגמות אלה לא תעלמנה, אלא לכל היותר הן יתמתנו מעט.
"בצד הפיננסי, היינו עדים לתהליך ממושך שהחל עוד ב-2009, של שמירה על ריביות נמוכות מאוד, ובנוסף לכך גם הקלות כמותיות אשר באו לידי ביטוי בהזרמת כסף לשוק, ייקרו את אגרות החוב והוזילו את עלויות המימון לעסקים ולצרכנים. תהליך זה התאפשר, כל עוד האינפלציה היתה נמוכה. אלא, שלקראת סוף 2021 החלה האינפלציה העולמית להרים ראש. הדבר מחייב את הבנקים המרכזיים ובראשם ה-FED האמריקאי לשנות לחלוטין את מדיניותו. כעת הפד שם לו למטרה להוריד את האינפלציה, שבארה"ב היא כבר מעל 8% בשנה, קצב שלא נראה כמותו מאז 1982. הורדת האינפלציה מחייבת העלאת ריבית, סיום תהליך רכישת האג"ח וטון ניצי מאוד, המעיד על כוונה להמשיך ולהעלות את הריבית ככל שיידרש, גם במחיר של פגיעה בכלכלה בטווח הקצר. אלה יביאו להאטה כלכלית בארה"ב ואולי גם למיתון".
כרמי מציין כי כל עוד הכסף היה זול, והאג"חים הארוכים נתנו תשואות נמוכות ביותר, ואף שליליות בחלק ממדינות המערב, החברות נהנו ממימון זול מאוד לעסקיהן. משקיע שרצה לקבל תשואה של יותר מאחוזים בודדים בשנה, נאלץ לרוב להשקיע במניות. כניסת הכספים למניות דחפה את מחיריהן לרמות גבוהות ביחס לרמותיהן ההיסטוריות.
עכשיו נצרף את שני האירועים - הריאלי והפיננסי. "חברות שהציעו צמיחה מאוד גבוהה (שהועצמה ע"י הקורונה, כאמור לעיל) הציתו את דמיונם של המשקיעים והביאו אותם לרכוש את מניות חברות הצמיחה המהירה לפי שוויים גבוהים מאוד", מסביר כרמי, "גם כשמדובר בחברות מפסידות, מן הטעם שבעתיד הרחוק, חברות אלה ייהנו מהכנסות אדירות ורווחים מרשימים. מכיוון שהאלטרנטיבה הייתה תשואה נמוכה מאוד באג"ח, מחיר אותן המניות נהנה כפליים. מכפילי מכירות של 10, 20 ואפילו 30 הפכו למראה נפוץ בקרב חברות שהצליחו להציג צמיחה של מעל 30% בהכנסות השנתיות, במיוחד כאשר ההכנסות חוזרות (למשל ממנויים). מאז שהחלה האינפלציה להרים ראש, והחל להתברר כי הבנקים המרכזיים יצטרכו לשנות כיוון, רושמות מרבית המניות ירידה במחיריהן. אלה שנהנו קודם מתמחור גבוה במיוחד סובלות יותר מהשאר ובמיוחד חברות שאינן מציגות תזרים מזומנים חיובי, ואשר נסמכות על מימון אשר צפוי להתייקר".
המלנכוליה של הטכנולוגיה
הסקטור המעניין ביותר עבור המשקיעים הוא, כמובן, מניות הטכנולוגיה. "בינתיים דוחות חברות הטכנולוגיה של הרבעון היו ברובם חיוביים, בפרט בתחום השבבים, אשר נהנה ממחזור עסקים ארוך יחסית להיסטורי,, אומר כרמי, "חברות השבבים עדיין צומחות בקצבים דו ספרתיים ועדיין רואות ביקוש גדול מההיצע שבאפשרותן לספק. אבל התוצאות הללו משולות להסתכלות במראה האחורית. יש כבר ניצנים לחולשה בפתח, כאשר שיעור החברות שהכו את התוצאות בשורת ההכנסות בנאסד"ק ירד בעונת הדוחות האחרונה לכ-73%, לעומת כ-82% בעונה הקודמת וכ-84% בתקופה המקבילה אשתקד. גם בקרב הענקיות ראינו מספר שמות שאכזבו ובהם גוגל, אמזון ונטפליקס. סביר להניח שככל שמהלך העלאת הריבית יימשך, כך נראה את חברות הטכנולוגיה מציגות דוחות פחות טובים, בפרט כאלה אשר מוטות למכירות לצרכן הפרטי. השוק כבר החל לתמחר זאת, ועדיין כאמור, הוא נסחר לפי מכפיל לא זול".
לעת עתה, סבור כרמי, נראה כי המגמה השלילית תימשך, גם אם מדי פעם יגיעו תיקונים אגרסיביים כלפי מעלה: "אנחנו סבורים שללא התמתנות ברמת האינפלציה יהיה לבנקים המרכזיים קשה להפסיק את העלאת הריבית ולכן לשוק יהיה קשה לשנות מגמה. אם מחירי הנפט יבלמו ויחלו לרדת, יהיה בכך איתות חיובי לקראת סוף הירידות. כמובן שסיום הלחימה באוקראינה תהיה חיובית מאוד לשוק, כיוון שהיא מחוללת אינפלציה (ייקור החיטה, הגז והנפט, כמו גם השבתת מפעלים בתעשיית הרכב המצויים במדינה)".
מה לגבי הטכנולוגיה המקומית? "מניות הטכנולוגיה המקומית הן חברות גלובליות והן מושפעות מאותן המגמות", אומר כרמי, "ראשית, חברות שלא מרווחיות כיום (בהן הרבה מהחברות שהונפקו בשנה שעברה) הוזזו ל'תיבת העונשין', מחיריהן ירדו במידה ניכרת ונראה כי הן גם צפויות להמשיך ולרשום ירידות. שנית, גם החברות הרווחיות סובלות מהתאמת מכפילים וחששות לגבי ביצועים פחות טובים בתקופה הקרובה. נחריג מכל זה חברות טכנולוגיה ביטחונית, כגון אלביט מערכות, שדווקא עשויות להנות מגל ביקושים למוצריהן, בעקבות העימות באוקראינה ואפשרות לזליגתו למקומות נוספים. היתרון במפולת הוא בכך שבשלב מסוים יהיה סוף סוף ניתן להשקיע בחברות מצוינות במחירים שפויים. אז נכון שהמגמה כעת שלילית, אבל מי שמשקיע בחברות מצוינות לטווח ארוך ייהנה מכך. יש שמות כמו פאלו אלטו (PANW), סייברארק (CYBR), נובה (NVMI), קמטק (CAMT), פיברר (FVRR), קורנית (KRNT), ג'יפרוג (FROG), ואפילו נייס (NICE) הוותיקה, שנסחרו עד לאחרונה במחירים שהיה קשה להצדיק. גם אם לא כולן מצוינות, מדובר בחברות טובות, שלהערכתנו יתנו למי שמשקיע בהן כיום, תשואה נאה בטווח הארוך".