צרכנות

טירוף מחירים: איפה מצאנו את סל פירות הקיץ הזול ביותר?

הדובדבן שבקצפת עולה לנו 100 שקלים לקילו והנקטרינה 50. בדיקה שערכנו חשפה פערי מחיר של 300% בין רשתות המזון. האם עלינו לחכות ליישום הרפורמה בחקלאות, או להפנים את העובדה שהפירות, פעם סמל ישראלי, הפכו למוצרים לעשירון העליון בלבד?

ד"ר חזי גור מזרחי
11/05/2022

עוד מעט נגיע אל פירות הקיץ, שהפכו מסמל ישראלי עממי ונגיש למשהו שמתאפשר רק לעשירים. אבל קודם כל, בואו ונבחן מעט את יוקר המחייה: אירועים גלובליים ומקומיים, בין אם מדובר בנושאי ביטחון או בנושאים רפואיים (קורונה) או במחדלים (שטראוס-עלית) הם בעלי השפעה על יוקר המחייה. הם מגדילים את הפערים בין ההיצע הנמוך לביקוש הגבוה, אבל הם בעיקר מהווים פלטפורמת תירוצים מבוססת היטב לכל שאיפה להעלאת מחירים.

לכאורה יש גם השפעות שאמורות להיטיב עם הצרכן במקרים בהם ההיצע עולה על הביקוש, מקרים של הוזלת חומרי הגלם או של צניחת שער החליפין של המט"ח, שמשפיעים באופן ישיר על מחירי הקנייה והייצור. הבעיה היא שאלה אינם מגיעים בדרך כלל לכיס שלנו. מתי לאחרונה התבשרתם מפי חקלאי, יצרן, יבואן או קמעונאי על כך שהייתה לו שנה טובה ולכן הוא עומד להוריד מחירים? נשמע כמו מדע בדיוני, נכון?

בשמונה במאי, בתחילת השבוע, פרסם הלמ"ס דו"ח המציין את השפעות המלחמה באוקראינה על התחומים השונים בתעשייה המקומית. 9% מהעסקים דיווחו על השפעה ניכרת בעקבות המלחמה ו- 32% מכלל הנסקרים דיווחו על השפעה מסוימת בעקבות המלחמה. עוד ניתן להסיק מהדו"ח שעסקים קטנים הושפעו במידה גבוהה יותר מעסקים גדולים ו34%- מכלל העסקים חוששים ואינם יודעים מה תהיינה ההשפעות וההשלכות העתידיות של המצב הנוכח, עד מתי ימשך והאם תיפסק המלחמה או תחריף.

טוב לדעת (מקודם)

הפתרון לכאב הברכיים קרוב מתמיד - בזכות טכנולוגיה בנעל

מוגש מטעם אפוסתרפיה
הפער המטורף בין הרשתות במחירי פירות הקיץ(צילום: דניאל מאלאחובסקי)

המכירות נפגעות, הרווח לא. הלקח מימי החגים

למרות שאנו סוקרים ובוחנים את ההשפעות של אירועים גלובליים, כמו מלחמת רוסיה באוקראינה, גם המצב הבטחוני בארץ משפיע על התעשייה והמסחר, על דפוסי הצריכה, הפנאי והבילוי - ואלה משתנים וגורמים לחוסר יציבות במשק, בעיקר לאחר יותר מחודש המושפע מחגי ישראל והאסלאם, בהם צפינו בשינויים בהיצע בשוק ובהשפעותיהם על המחירים בעקבות חוסרים במוצרים, עיכובים ובעיות לוגיסטיקה ואספקה לנקודות המכירה.

למרבה הצער, הנוסחה למכור פחות ולהרוויח יותר היא חלק מתרבות המסחר המקומית. כך עובד הראש הקמעונאי: אם אנו זקוקים לשני טונות עופות טריים, אך הצפי הוא שנקבל חצי טון - שימכרו בכל מקרה, אז כדי שלא נאבד את הרווחיות, נעלה את המחירים.

ולא תמיד מדובר על חוסר במוצרים. גם ימי עבודה למשל הם משתנה חשוב. מצד אחד, כולנו בטוחים שהחגים מביאים לשגשוג ולעלייה בפעילות הכלכלית. זה נכון רק לגבי חילק מהתחומים. כך למשל ימי המכירה מתמעטים בשל החופשות, אך דמי השכירות, המיסוי והמשכורות נשארים זהים. כך שאם אנו צופים לגידול במחזורי המכירה היומיים, עדיין מדובר בפחות ימי מכירה. לכן לא כל חג הוא ברכה לכל קמעונאי וגם ברמה הצרכנית, נאמר בזהירות שלא תמיד העובדה שאנו קונים יותר, אומרת גם שאנחנו צורכים יותר.

לרוב מוצרי המזון יש לעיתים קרובות, מכנה משותף בדמות חומרי הגלם העיקריים: סוכר, שמן, קמח, מלח, תירס, קקאו וכמובן הנפט (והדלקים השונים) שאחראים למחירי התובלה, חומרי הפלסטיק ואריזות האכסון, ובנוסף לכך, חומרי הגלם נסחרים בבורסת הסחורות ומושפעים מתנודות מדדי המסחר. חברות הענק מגובות בדרך כלל בחוזים ארוכי טווח והתנודות היומיות אינן משפיעות עליהן באופן ישיר אלא באופן עתידי, אך ההשפעה על הצרכן היא בדרך כלל היא מהירה יותר, כי האירועים מספקים סיבה להתייקרות בניסיון לייצב את מחירי השוק ולהתאימם למציאות שאולי תתקיים.

סל הפירות שלנו - כמה הוא עולה ברשתות השונות?(צילום: דניאל מאלאחובסקי)

זכות הציבור לדעת?

בצד השני של ההתרחשויות, אנחנו נחשפים לניסיונות רבים (ולצערנו כושלים) שעולים מדי יום על מנת למצוא פתרונות ליוקר המחייה. למרבה הצער, כל פתרון מגביל נולד עם פתרון מקביל... כך שתמיד יהיה מי שידע להרוויח מרעיון חדש.

השבוע למשל הוגשה בקשה להצעת חוק בקריאה טרומית מאת ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), הצעה שעיקרה הוא לחייב חברות ענק שמוגדרות כמונופול ואינן ציבוריות, להציג את הדוחות הכספיים שלהם לציבור.

יש כאן הצעה שלא תואמת לחוקי המסחר בעולם: חברה פרטית היא חברה פרטית וציבורית היא ציבורית ולכל אחת יש את החוקים, היתרונות והחסרונות, הזכויות והתחייבויות. לא מובן איך גוף פרטי נתבע להציג דוחות לציבור.

אבל אפילו אם מתעלמים מהבעייתיות, מה כבר יכול הציבור להבין מהדוחות? הרי כל השקעה לטווח הרחוק יכולה לשנות את נתוני הרווח ולהציג רווח שלילי לעיני המתבונן. גם ההגדרה לחברה פרטית כמונופול היא מאוד מצומצמת (הרעיון עלה עם ההחלטה של אסם משנת 2016, להימחק מהמסחר בבורסה).

דוגמאות לפערי השיא במחירי הדובדבנים(צילום: דניאל מאלאחובסקי)

שינוי בנכונות לעבוד

בעיה נוספת שמשפיעה על שוק הקמעונאות היא בעיה של מחסור במשאב האנושי, למרות הנתון שנראה על פניו מרשים עם פחות מ 3% אבטלה בשוק העבודה, עדיין ההיצע גבוה יותר ב- 20% מהביקוש. משבר הקורונה הוביל את דפוסי התעסוקה לתרבות חדשה ותפקידים במשרות שירות לקוחות, תפעול וסידור מוצרים בחנויות, ליקוט וקופאים הפכו לצורך שקשה למצוא לו מענה.

תחלופת עובדים גבוהה וגיוס עובדים לא מתאימים, מוסיפים עוד נטל על הקמעונאים בדמות עלויות הדרכה והכשרה, הגדלת השכר כדי למשוך עוד מועמדים ועוד סעיפים שמובילים לשחיקה ברווחיות - וסופם שיתגלגלו להעלאות מחירים ולפגיעה בכיסו של הצרכן.

מוצרי הסל הבסיסי שלנו עלו - ומה שטרם עלה, יעלה בקרוב - גם אם לפי שעה הקמעונאים עדיין מתאפקים וחוששים להיות הראשונים שייעלו את מחירים.

מחירי שמני היסוד זינקו ממחיר ממוצע של 6.90 למחיר של 8.90 שקל, מחירי העוף הטרי זינקו ביותר מ- 25% הדגים והבשר הקפוא זינקו ואיתם הירקות הקפואים ביותר מ- 20% ומחירי הקטניות בקופסאות שימורים מציגים התייקרות בסדר גודל דומה.

פירות קיץ, פעם סמל של ישראליות נגישה לכולם. והיום?(צילום: דניאל מאלאחובסקי)

עזוב פרי, קח חטיף

התופעה המדאיגה יותר היא המחירים הנפוצים בקטגוריית הפירות והירקות. איך אבטיח שהוצע לנו בעבר בטווח מחיר של בין 90 אגורות ל 1.90 שקל, נמכר עתה ב- 13 שקל לקילוגרם? אפרסקים נמכרים ב- 45 שקלים (ברשת (AM PM ודובדבנים ב- 100 שקלים (ברשת סלאח דאבח), ליצ'י נמכר ב- 40 שקלים לקילו בשופרסל דיל, משמש וענבים תמצאו ביותר מ- 50 שקלים לק"ג.

למען ההגינות יש לציין שפערי מחיר מייצגים לעתים גם פערי איכות, אבל אפילו בהתחשב בנתון הזה, הוא לא מצדיק פערים של מאות אחוזים.

איך מוסברת עליית המחירים הזאת, שהגיעה לרמה שכמעט שום משפחה בישראל לא תוכל להרשות לעצמה? הרי לא מדובר כאן בטכנולוגיה חדישה, גם קשה להאשים, במקרה של רוב הפירות, את עלויות המכולות באניות המשא, או את הרגלי העבודה הקלוקלים-לכאורה של עובדי הנמלים.

רגע לאחר שמשפחת ישראלי עשתה מאמצים כנים לחנך את הילדים שלה להחליף את חטיף השוקולד של עלית בפרי טרי, היא נאלצת להתמודד עם מציאות שבה ידה, שמשגת רכישת ממתקים, אינה יכולה להשיג את התחליף הבריא שלהם.

ביצענו סקר מדגמי בפירות העונה, על מנת להבין וללמוד כמה זה עולה לנו, מהם הפערים בין רשת לרשת וכמה נשלם השנה יותר ממחירי השיא שהכרנו בעבר. דבר אחד בטוח: בזמן שהחקלאים נלחמים בקמעונאים ומאשימים אותם בפערי תיווך חזיריים, הנפגע היחיד הוא הצרכן הישראלי שממשיך לשלם ביוקר על מוצרי מזון מן הצומח, שפעם היו חלק מסל הצריכה אפילו במשפחות מעוטות יכולת - והיום הופכים לנגד עינינו לנחלתם של העשירים בלבד.

הכותב הוא מנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות

הסקר יתפרסם גם בגיליון "עסקים" של מעריב, שישי, 13.5

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully