קר ורותח: האנשים שמאחורי הגלידריות המצליחות בישראל

בניגוד למה שהיה מקובל לפני 20-30 שנה, גלידה היא כבר מזמן לא מוצר שנצרך רק בקיץ - ובחורף מפנה את מקומו לקרמבו. יחד עם זאת, למרות שאנחנו נהנים מגלידה לאורך כל ימות השנה, לקראת הקיץ הביקוש עולה.

רגע לפני העונה הרותחת של המעדן הקר, פנינו לארבעה אנשים שיש להם מקום של כבוד בהפיכת הגלידה ממוצר תעשייתי שנמכר באריזות קרטון או מיכלי פלסטיק, למנת גורמה שהיא הרבה יותר מתענוג קר ביום קיץ לוהט.

ביקשנו לשמוע על הרשתות שלהם, על המחירים וכמובן - ביקשנו מהם לבחור טעם חדשני שהולך להיות הטרנד של הקיץ.

עדי אביטל, מייסד ובעלים קבוצת ANITA, המונה את המותגים ANITA, גולדה, PINK GOLDA

ANITA: הוקמה ב- 2002; 4 סניפים בארץ, 9 סניפים בחו"ל; כ-40 טעמים; גביע קטן: 18 שקל, גביע בינוני: 23 שקל, גביע גדול: 27 שקל, 1 ק"ג: 102 שקל

גולדה: הוקמה ב- 2012; 136 סניפים; כ-31 טעמים; גביע קטן: 18 שקל, גביע בינוני: 22 שקל, גביע גדול: 26 שקל, 1 ק"ג: 102 שקל

אני וגלידה: "זהו עסק משפחתי שהתחיל באמא שלי, אניטה, ואחי ניר. באניטה עובדים 220 עובדים, בגולדה כ-5,000 עובדים. כל המשפחה מתעסקת בזה 100% מהזמן. אני חי ונושם גלידה, זה כל חיי. אני גם כל היום אוכל גלידה, מת על גלידה. אוהב מאוד את טעם 'היער השחור'".

הפתעות לקיץ: "בארץ אנחנו כל הזמן מדברים על טעמי גלידה, אבל החוכמה היא ליצור מגמה. בשלוש השנים האחרונות מתעסקים בכל העולם בגלידות המלוחות. אנחנו יצרנים, יש לנו מפעל מקומי, אנחנו תלויים מאוד בחומרי גלם שנוכל להכניס לפה. כתוצאה מהקורונה קשה מאוד היום למצוא חומרי גלם בעולם, לכן בתקופה הקרובה נתעסק עם חומרי גלם ישראלים שנמצאים פה.

נתמקד בשנה הקרובה יותר בטעמי ילדות, טעמים מקומיים, נוסטלגיים (כגון פופקורן וקורנפלקס שלא מזמן הוצאנו, או קראנץ' קינמון), בדומה להצלחה של גלידת עוגת הביסקוויטים של מאיה ורטהיימר. כמו כן, נשים פוקוס על הסורבה.

אנחנו משערים שיהיה פה קיץ מאוד שמח, הרבה מסיבות, ים, פסטיבלים, מוזיקה. זה פוגש אותנו בטעמי פירות כמו אבטיח, פטאיה, לימון, מנגו, אסאי, קוקוס, נענע ולואיזה. בנוסף לכך, הטוויסט שאנחנו הולכים לעשות הוא שילוב בין גלידות שמנת עם פירות. ויש לנו גם את ה'מקדמיה גולד', שאנחנו צופים לו עתיד מזהיר. זה הולך להיות ה'בייגלה מלוח' הבא".

תחרות: "אם פעם חלמנו שיהיה לנו סניף ברוטשילד ולא יכולנו לממש זאת בגלל השכירות הגבוהה, הרי שבתקופת הקורונה צצו הרבה מאוד הזדמנויות עסקיות. בזמן שרשתות אחרות לא עבדו, אנחנו ממש עבדנו בקורונה, נשארנו עם המפעל פתוח, השקענו גם בשיווק ויצרנו לעצמנו יתרונות מאוד גדולים. שינינו פה תרבות, הרמנו את הסטנדרט ויצרנו דפוסים שלא היו קיימים לפני כן.

אבל בטח שיש תחרות, וגם עדיין לא מימשנו 20% מהפוטנציאל שלנו. ANITA למשל הופכת לרשת בינלאומית, אנחנו מטפחים אותה בחו"ל, והחודש נפתחים סניפים נוספים בלונדון וניו יורק. ואילו ברמה המקומית, יש הרבה מאוד מתחרים שלנו שחזקים מאוד בשוק. כל בוקר אנחנו קמים ורוצים להיות יותר טובים ממה שהיינו, לא מפסיקים לעשות שיווק ולעסוק במחקר ופיתוח. אני מסתובב הרבה בעולם, והחוכמה היא לזהות ראשון את הדבר הבא. נמשיך להוביל את עולם הגלידה גם בשנים הקרובות".

פוסט-קורונה: "קודם כל, צריכת הגלידה של הישראלים גדלה כמעט פי שלוש. נוצר גם עסק חדש שנקרא משלוחים, אבל היום הישראלים כבר חוזרים לחנויות, וזה משמח אותנו. כמו כן, בקורונה הרגשתם אותנו כי ידענו לעשות שיווק. גרמנו לכם להזמין גולדה. שיווק ויצירת תוכן שיווקי חייבים להישאר כדי שנמשיך להוביל. לא מספיק רק לבחור גלידה טעימה".

פרגון למתחרה: "אני ממליץ על 'גלידה פינגוין' בכפר סבא, וגם על Eissalon - קונדיטוריית גלידה בחיפה, שבה יש גלידה במרקם מאוד מיוחד".

אסף בלנק, מבעלי ומנכ"ל רשת וניליה

שנת הקמה: 2002; 21 סניפים; 36 טעמים; מנה קטנה: 18 שקל, מנה בינונית: 22 שקל, מנה גדולה: 28 שקל, 1 ק"ג: 95 שקל

אני וגלידה: "אני זכיין של הרשת כבר שש שנים, ולפני שנה וחצי רכשנו את הרשת כשהייתה בהקפאת הליכים. אני עוסק בתחום המזון הרבה שנים. מאז שהשתחררתי מהצבא, מחובר לתחום המזון והאירוח. וכן, אני גם אוהב גלידה, במיוחד את הטעם שוקולד מריר, דובדבני אמרנה וליקר אמרטו".

הפתעות לקיץ: "גלידת 'תן בו', המתבססת על מתכון ייחודי המשמש לייצור קרמבו באותו השם, שאותו מייבאת חברת ויליפוד מדנמרק; גלידת יוגורט 'מי זאהר' - טעם אייקוני שלנו שחזר; סורבה אשכולית וקמפרי - טעם מרענן ואלכוהולי שמתאים לערבי הקיץ החמים. אבל מה שהולך להיות גולת הכותרת שלנו היא גלידת אוראו מקורית, ללא גלוטן, שאנחנו מייבאים מארה"ב".

תחרות: "התחרות מאוד התעמקה בשנים האחרונות. יש עכשיו עדנה לגלידה. גלידה הפכה להיות הקינוח האולטימטיבי לכל ארוחה ובכל עונה. זה אומר גם יותר גלידריות, יותר מגוון. כיום הלקוח הישראלי גם דורש בתחום הגלידה איכות וחוויית לקוח. היום יותר מורכב להתמודד בענף הזה, וזה מצריך מאתנו גם לחפש ערכים חדשים שלא היו קיימים פעם.

אנחנו שמים למשל דגש גדול מאוד לכל נושא איכות הסביבה. לאחרונה השקנו מארז רב-פעמי לשימוש חוזר למילוי הגלידה, במקום מארזי הקלקר (פוליסטירן מוקצף) המהווים מפגע סביבתי חמור. אנו מציעים מארז רב-פעמי עבור 1 ק"ג גלידה, המתפרק לשלושה חלקים, כאשר החלק הפנימי נשלף וניתן לשטיפה במדיח.

כדי לעודד את השימוש במארז החדש, הרשת מעניקה לכל לקוח שיגיע איתו למילוי מחודש, הנחה של 2 שקלים (מחיר המארז כ-19 שקלים). השקנו גם שקית רב-פעמית עמידה למים, ומי שיגיע איתה יקבל הנחה של 1 שקלים במעמד התשלום. בנוסף, כבר יש אצלנו בסניפים מוצר שמגן על טפטופי גלידה של הילדים, מה שמקטין את השימוש במפיות ומגבונים".

פוסט-קורונה: "עד לפני שלוש שנים אף אחד כמעט לא הזמין גלידה במשלוח, היום זה הפך לאחד הסגמנטים החזקים בתחום המשלוחים. ברור שכמות המשלוחים ירדה כעת לעומת שיא המגיפה, אבל עדיין זה הוטמע מאוד גם בענף הגלידה. אנחנו רואים זאת גם אצלנו ומנסים לתת ערכים נוספים גם בעולם המשלוחים".

פרגון למתחרה: "מבחינת ההווי וגם מבחינת התנהלות עסקית, אני מאוד אוהב את רשת 'דלי קרים'. טעמיה מזכירים לי טעמי ילדות".

מאיר דהן, הבעלים של רשת אלדו

שנת הקמה: 1995; 24 סניפים; 30-40 טעמים; כדור אחד: 18 שקל, 2 כדורים: 23 שקל, 3 כדורים: 28 שקל, 1 ק"ג: 95 שקל

אני וגלידה: "עבדתי שנים רבות בתחום המחשבים. במקביל החלטתי להשקיע בעולם הגלידה כשמשקיע פסיבי עם שני שותפים. לאחר מכן קניתי את הרשת ופיתחתי אותה. אני עצמי אוהב גלידה, בעיקר טעמי פיסטוק וערמונים, ומהר מאוד נשאבתי לעולם הקסום והמתוק הזה שהרבה יותר מעניין מעולם המחשבים".

הפתעות לקיץ: "סורבה שוקולד מריר, מגנום פיסטוק, גלידת חד קרן בטעמי מסטיק וגלידת קרמל מלוח עם בראוניז. כמו כן, בימים הקרובים אני נוסע לאיטליה לבקר אצל שני ספקי חומרי גלם שלנו. אני לוקח איתי רב מטעם בד"ץ בית יוסף כדי להכשיר טעמים חדשים, וצפויות עוד הפתעות".

תחרות: "התחרות קיימת ולאחרונה גם הפכה להיות עזה יותר עם הגידול המטאורי של רשת גולדה, שהכניסה שלה לתחום עשתה טלטלה. קצב הגידול שלה מטורף ואני מפרגן ומוריד את הכובע.

אנחנו לא פועלים בשיטה של גולדה או מתחרים אחרים, אלא גדלים בקצב שלנו, בוחרים את המיקומים ואת האנשים שיעבדו אתנו, ולא ממהרים לקחת כל אחד. אני חושב שיש מקום לכולם, אין צורך לפתוח רק כדי להרוג מתחרה, ולכן אין הגיון לפתוח בסמיכות לרשת קיימת. המשפט 'חיה ותן לחיות' מאוד חזק אצלנו. לצערי, לא כולם דוגלים בזה".

פוסט-קורונה: "אם עד הגעת הקורונה וההתרחבות המהירה של גולדה נחת על זרי הדפנה, אז שתי העובדות הללו גרמו לנו לחשב מסלול מחדש. ניצלנו את תקופת הקורונה, שבה אנשים הסתגרו בבית, על מנת לבצע מתיחת פנים לרשת, שכללה עיצוב מחדש של הלוגו, צבעים חדשים ונראות הרבה יותר עדכנית. היום חלק גדול מהסניפים שלנו כבר במראה החדש, ובזמן הקרוב נשלים את מתיחת הפנים בכל הרשת.

"ואילו מבחינת הטעמים, יש לנו שפית שיוצרת טעמים חדשים כל הזמן, אבל בסופו של דבר אנשים מתחברים יותר לטעמים הקלאסיים שמלווים אותנו שנים רבות כמו למשל שוקולד, וניל צרפתי, פיסטוק ועוד.

כל מה שיש לנו לעשות זה לוודא שאנחנו מייצרים את הטעמים הקלאסיים האלה באיכות הכי טובה. בזמן הקורונה גם עשינו ריענון מבחינת טעמים, ראינו מה הולך יותר, מה פחות. היום אנחנו ערוכים ומוכנים יותר גם מבחינת איכות המוצרים שלנו, מראה הגלידות, ההדרכה של העובדים והשרותיות שלהם, על מנת לספק חוויה טובה יותר ללקוחות שלנו.

"כמו כן, בזמן הקורונה הרבה אנשים הזמינו גלידה הביתה. הרגל זה נשאר גם היום. הבעיה הגדולה שכל הרווח הלך לחברת 'וולט', ולכן גם פחות היינו בתמונה מבחינת משלוחי גלידה. אנחנו כן עושים משלוחים, אבל במקומות מסוימים יש לנו גם שליחים עצמאיים שעובדים אתנו".
*פרגון למתחרה: "הייתי הולך ללג'נדה. גם הם עושים גלידה מחומרי גלם איכותיים".

דודו מינה, הבעלים והמנכ"ל של רשת לג'נדה (בשותפות עם אורי פינקלשטיין).

שנת הקמה: 2001; 26 סניפים; 45-50 טעמים; מנה קטנה לילד: 15 שקל, מנה אישית: 19 שקל, מנה בינונית: 24 שקל, 1 ק"ג: 103 שקל.

אני וגלידה: "אני מאוד אוהב גלידה, כל היום עוסק בגלידה. הרשת הזו היא מפעל חיים שלי ושל השותף שלי, אורי. אנחנו חברי ילדות מכיתה י', והגלידה זורמת לנו בדם. באופן אישי, אני מאוד אוהב את טעמי וניל מדגסקר, פיסטוק (יש לנו גם גרסה טבעונית שלו), ונוצ'לה מסקרפונה - טעם שגם מאוד מתחזק בשנים האחרונות".

הפתעות לקיץ: "גלידת שקדים חדשים, מנגו פסיפלורה ללא סוכר, וגם טעמי סורבה שונים כמו סברס ומלון שירעננו את הקיץ. בחודשים האחרונים השקנו גם טעמי פופקורן וכנאפה- מסקרפונה, שהולכים מצוין ויהיו פופולאריים גם בקיץ. בנוסף לכך, יש לנו כרגע פיתוח חדשני של סדרת טעמים. זה עדיין בגדר סודי וזו תהיה הפתעה לקיץ".

תחרות: "תחרות היא בריאה ויש תחרות בכל מקום, גם בבתי קפה ובמסעדות. כל מי שרוצה לפתוח גלידריה, יכול לפתוח, והלקוח יבחר. אנחנו משקיעים הרבה בטעמים, באיכויות, בחומרי גלם, בתהליך ייצור, בכוח אדם. העובדים הם חלק מאוד נכבד מהחברה, הם כמו משפחה אצלנו. בסופו של דבר, ההחלטה היא בידיים של הלקוח שהוא מאוד אינטליגנטי. גימיקים חד- פעמיים של שיווק זה לא הדבר הכי חשוב, כי בסופו של דבר הלקוח אוכל את הגלידה ולא את האריזה. לכן אנחנו משקיעים הכי הרבה במוצר האמיתי: בטעמי ובאיכות הגלידות".

פוסט-קורונה: "אנשים מזמינים משלוחי גלידה און-ליין, אבל אני חושב שבסופו של דבר אין כמו המפגש האישי בגלידריה והחוויה. ככל שהקורונה מתרחקת מאתנו, נראה יותר ויותר לקוחות בחנויות. רואים זאת גם בכל העולם. אנשים מנסים לחזור למפגשים האישיים".

פרגון למתחרה: "הייתי אוכל בגלידריית 'בוזה', יש להם טעם מעולה: שוקולד מלוח".