מנכ"ל משרד התקשורת: "לא אהיה יו"ר מועצת התקשורת החדשה"

"אני לא מתכוון להיות ולא אהיה יו"ר מועצת התקשורת", כך הצהיר אתמול מנכ"ל משרד התקשורת, אורי אולניק, בתגובה להאשמות כאילו דאג לשריין את משרתו ברשות התקשורת הלאומית החדשה שצפויה להחליף בעתיד את משרד התקשורת.



חמישה שרי תקשורת - אמנון רובינשטיין, משה שחל, לימור לבנת, בנימין בן אליעזר וראובן ריבלין - עסקו ברעיון החלפת משרד התקשורת ברשות תקשורת עצמאית ומקצועית שתשמור על ריחוק רב יותר מגוף הפוליטי.



ועדה בראשות אולניק, שהחלה את עבודתה בראשית 2002, תיכננה את מבנה רשות התקשורת, אך מה שהוציא עליה את עיקר קיצפם של מתנגדיה היא העובדה שבהיעדר דיון ציבורי בהצעה שגיבשה הוועדה, הובאה זו, ב-5 בינואר השנה, לאישור הממשלה.



ההצעה שאושרה להקמת הרשות היא של שר התקשורת, ראובן ריבלין, ושר האוצר, סילבן שלום. היא גובשה על דעת משרד הביטחון והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דוידה לחמן מסר. מייד לאחר אישורה הוקם צוות ההקמה של הרשות וכבר החלו ההכנות להליכי החקיקה.



רשות התקשורת החדשה תהיה מורכבת משתי מועצות: מועצת התקשורת - שתעסוק בכל הקשור לטלקומוניקציה ותורכב מ-6 חברים, כששלושה מהם הם נציגי ממשלה ושלושה הם נציגי ציבור, ומועצת משדרי תוכן - שהיו"ר שלה ימונה על ידי הממשלה והיא תהיה מורכבת מ-10 חברים נוספים שימונו על ידי משרד התרבות (6) ומשרד התמ"ס (4). המינויים ייעשו על ידי ועדות איתור בראשות שופט. מתחת לשתי המועצות יפעל מנכ"ל והוא יהיה אחראי על הצוות המקצועי תחתיו.



דיון ציבורי ראשון



אתמול כינס הפורום לאחריות תקשורתית גורמים שונים כדי לקיים, לראשונה, דיון ציבורי במבנה רשות התקשורת המוצע.



ד"ר יחיאל לימור, ראש החוג לתקשורת במכללת ספיר וראש האגודה הישראלית לתקשורת, הלין על כך שהרשות היא ועדת פקידים וכי בדיוני הוועדה לא נכח איש אקדמיה - עובדה שלטענתו, הפכה עם השנים לשיטה של ממשלות הליכוד כשגם בוועדת פלד, ובוועדה שעסקה בטלוויזיה החינוכית לא השתתף נציג אקדמי.



מנכ"ל משרד התקשורת, אורי אולניק, ביטל את הטענות ל"מחטף פוליטי" בהבאת מבנה הרשות לאישור הממשלה וטען כי מדובר ב"מחטף מהפוליטיקאים". "אין מקום לרגולציה שונה בין תחומי התשתית והתוכן, קשה להתייחס לשתי הפלטפורמות כשונות ונפרדות - עם זאת יהיה מקום לקביעת דגשים נפרדים בעתיד", אמר אולניק.



אולניק הודה כי האמין תחילה כי רשות התקשורת צריכה להיות גוף חוץ ממשלתי, אך שוכנע בידי משרדי האוצר והמשפטים כי דווקא גוף פנים ממשלתי, דוגמת רשות להגבלים עסקיים, פועל בסביבה אוטונומית יותר.



אולניק הדגיש כי הרשות לא תהיה תלויה בסדר היום הפוליטי, ואחרי שיבוצע בה מינוי בהליך שקוף, הממשלה לא תתערב בהחלטותיה. כמו כן, הוא ציין כי החיסכון שיושג כתוצאה מהקמת רשות התקשורת אינו משמעותי.



חטב תוקף



יורם חטב, יו"ר ארגון השחקנים והיוצרים, תקף את תוכנית הרשות המוצעת וטען כי זהו מהלך נוסף בהשתלטות השלטון על מועצות התקשורת הקיימות כיום באמצעות החוק. חטב הבליט את העובדה שהניסיון להתנתק מהפוליטקאים הוביל את ועדת אולניק לכך שמשרד ראש הממשלה, משרד התמ"ס, משרד התרבות ונציג האוצר שורבבו למבנה הרשות החדש.



עוד אמר חטב כי מטרת המבנה המוצע היא לסרס את הוויכוח הלגיטימי בין הון ותוכן, וכי ברגע שנקבע כי שתי מועצות התקשורת יפעלו תחת מנכ"ל אחד בוטל הוויכוח.



צוקרמן מחפש גוף מאזן



פרו"פ ארנון צוקרמן, דיקן ביה"ס לתקשורת במכללה למנהל, טען כי קיימת תלות מובנית בין כסף, טכנולוגיה ותוכן ורק גוף אחד שיהיה אחראי על תכנון, פיקוח וויסות בין הטלקומוניקציה והשירותים יוכל לאזן בין השלושה.



צוקרמן ציין כי מדיניות משרד התקשורת ומועצות התקשורת היא שהובילה לשפל בתוכן, ולמפולת הכלכלית של שידורי הטלוויזיה. "לא רק שאין תוספת תכנים, גם ערוץ 2 עובר להפסדים. הקמת שידורים ייעודיים שאמורים אף הם להתבסס על פרסומות היא מכה נוספת. הפגיעה הכלכלית בחברות התקשורת וחובותיהן עלולים להוביל למצב בו יהיה קשה לגבות מהן את דמי התמלוגים ומעמד חוק הקולנוע עלול להיפגע". צוקרמן קבע כי על הרשות להיות עצמאית לחלוטין וכי מבנה המנויים המוצע לרשות הוא מסורבל.



המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר דוידה לחמן מסר, הגנה על מבנה הרשות המוצע וטענה כי רשות פנים ממשלתית תבטיח את עצמאות הפעולה של הרשות עם פונקציית מטרה ברורה, קביעות לעובדים ותקציבים.



לחמן מסר התעמתה עם באי הפורום מצד מועצת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין כשטענה כי אלה לא הוכיחו, ולו פעם אחת, כי לגופים שלהם יש שיניים ויכולת להטיל סנקציות או לשלול רישיון מידי זכיינים המפרים התחייבויות. "שתי המועצות הן כמו עב"ם שמסתובב בחלל בלי יכולת מעשית לפעול", אמרה לחמן מסר.



פרו"פ גבי וימן, ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, יצא נגד מבנה רשות התקשורת במתכונתו הקיימת והדגיש את העובדה כי הניסיון להציג את מועצת התקשורת ואת מועצת משדרי התוכן כשתי מועצות במעמד זהה הוא הטעיה ולמעשה, המבנה מקבע את המועצה לתקשורת במעמד על.



וימן ביקר את הניסיון לאמץ בטרם עת את מודל OFCOM, שיחל בפעילותו באנגליה בימים הקרובים, וטען כי "מגישים לנו עוף קר. ניתן לעבור למבנה רשות תקשורת עצמאית בצורה מדורגת ומוצלחת יותר מזו המוצעת על ידי ועדת אולניק".