עמותת סנאט: "יש לצמצם את ההוצאה הממשלתית ואת היקף הסקטור הציבורי בישראל"

"ממשלת ישראל חייבת לגייס את כל המשאבים בסקטור הציבורי, באקדמיה ובסקטור הפרטי כדי להביא להסכמה על תוכנית רחבה וארוכת-טווח לחידוש פני הממשל הישראלי, במטרה לצמצם את ההוצאה הממשלתית ביחס לתוצר ואת היקף הסקטור הציבורי בישראל, שהוא מן הגדולים בעולם המערבי, ולהגביר את היעילות שלו" - כך מוצע בנייר עמדה של עמותת "סנאט", עמותה על-מפלגתית הפועלת במימון קרן פרידריך אברט הגרמנית, ועוסקת בהעברת מידע לח"כים ולמקבלי ההחלטות. הנייר הופץ היום לחברי הכנסת שהתכנסה היום לישיבתה הראשונה בירושלים.



נייר העמדה, שנכתב ע"י מוטי שפירא שעמד בראש המטה לרפורמה בשירות הציבורי במשרד ראש הממשלה ומרכז כיום פרויקטים לרפורמה במנהל הציבורי, קובע כי בניגוד למדינות אחרות בעולם, ישראל לא השכילה עד היום לגבש וליישם תוכנית ארוכת טווח לחידוש פני הממשל. "הנטייה בישראל היא לשלול 'רפורמות רחבות' ולפעול בצעדים קטנים לקידום שינויים גדולים". תפיסה זו, לדבריו, לא הוכיחה את עצמה והשינויים הקטנים לא הביאו לשינוי מהותי בדרך תפקודה של מערכת השלטון ולרוב התמוססו לאחר תקופה קצרה.



התוצאה היא שאופי התפקוד של הממשל הישראלי לא השתנה רבות מאז הקמתו. לעומת זאת, אותן מדינות שהשכילו לגבש תוכניות כאלה, הצליחו להגביר את היכולת למשול, להטמיע חידושים בממשלה, לצמצם את הסקטור הציבורי ולהגביר את היעילות.



מוטי שפירא אף שולל את ההצעה ליישום תוכנית חירום כלכלית, אשר להערכתו רק תחריף את מצב הממשל הישראלי. לדבריו, ייתכן שתוכנית חירום תביא בטווח הקצר לקיצוץ תקציבי, אולם בטווח הארוך היא תיצור בעיות חדשות, תביא לירידה ברמת תפקודה של הממשלה והסקטור הציבורי, ותגרום לחוסר שקט חמור בחברה הישראלית, בעיקר בשירותים הציבוריים החיוניים, שחלקם מופנים לשכבות החלשות.



המודל המוצע בנייר העמדה של "סנאט", כולל שלושה מרכיבים מרכזיים: חיזוק משרדי רוה"מ והאוצר והפיכתם למרכז ה"מוח" הממשלתי, עיצוב מחדש של המיניסטריון, וקירוב השירותים הציבוריים לאזרח. העקרונות המנחים בהצעה הם:



לדברי מוטי שפירא, המשמש כיום כמנכ"ל להב - לשכת ארגוני העצמאיים בישראל, המודל החדש של הממשל יוכל להביא להגברת היכולת לתכנן את העתיד, לבצע ביתר יעילות את התוכניות הממשלתיות, להציע דרכים לייצוב הכלכלה הישראלית, להגביר את האחריות הלאומית בנושאים חברתיים ולפעול במשאבים מצומצמים יותר, אך בשיטות שיביאו להגברת התוצאות ולהגברת האיכות של ה"מוצרים הציבוריים".