הממונה על יחסי עבודה בזרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, עו"ד רבקה ורבנר, מפרסמת את דוח השביתות המסכם לשנת 2021.
בשנת 2021 התקיימו במשק 24 שביתות מלאות בהן נטלו חלק כ-57,000 שובתים לעומת 31 שביתות מלאות בשנת 2020 בהן נטלו חלק כ-35,000 שובתים. כ-148,000 ימי עבודה אבדו למשק כתוצאה משביתות בשנת 2021 לעומת כ-391,000 ימי עבודה בשנת 2020.
עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2021 התקיימו במשק שש שביתות "חלקיות", המוכרות בשם "עיצומים", בהן נטלו חלק כ-30,000 שובתים לעומת 15 שביתות חלקיות בשנת 2020 בהן נטלו חלק כ-22,000 שובתים.
עפ"י הממצאים, קיימת ירידה בנתוני השביתות בשנת 2021 וממשיכה המגמה של יציבות ושקט תעשייתי במערכת יחסי העבודה בשנה זו.
לדברי הממונה הראשית על יחסי עבודה הימשכותה של תחלואת הקורונה יצרה אווירה ציבורית תומכת להגיע להבנות בדרך של משא ומתן והניעה את הצדדים לסכסוך העבודה לנקוט במדיניות מכילה ללא הצורך להפעיל כלים חריפים יותר העומדים לרשותם על פי חוק כגון שביתות ועיצומים. אך בדומה לשנה קודמת, חלק מהשביתות הן תוצאה ישירה של תחלואת הקורונה עקב עומס העבודה שחוו קבוצות מסוימות של עובדים במערכת הבריאות ובמשרד הרווחה.
הסבר אפשרי אחר לירידה בנכונותם של עובדי המדינה לצאת למאבקים מקצועיים קיצוניים, נובעת אולי מהעובדה שערעור הקביעות בעבודה שיצרה הקורונה, פסחה על מגזר זה וגרמה לו להבין שהעובדה שהמעסיקה שלו היא מדינת ישראל, מקנה לו ביטחון ושקט יחסיים.
הגורמים הפופולריים: שכר, שינויים ארגוניים ועומס
כמה עלו לנו השביתות? על פי ההערכה של זרוע העבודה עלות ימי השביתות פחתה בין השנים 2021 ו-2020, כך שבעוד שבשנת 2020 עלות ימי השביתות הסתכמה בכ-195 מיליון שקל, הרי שבשנת 2021 עלותם התבטאה בכ-74 מיליון שקל בלבד.
על מה שבתנו בשנה החולפת? כ-25% היו כתוצאה מתביעות שכר (כ-58% מכלל ימי העבודה שאבדו למשק בשנה זו נבעו מסיבה זו). כ- 21% מכלל השביתות היו תוצאה של שינויים ארגוניים, כ-17% נבעו מעומס ניכר במקום העבודה (כוח אדם מצומצם ביחס להיקף המטלות. 33% מאובדן ימי העבודה במשק נבע מסיבה זו), שיעור דומה מחוסר ביטחון אישי (אלימות) והשאר כ-20% מסיבות הקשורות בהסכמי עבודה (הסכמי עבודה חדשים או אי חידוש הסכמים), יחסי עבודה ומשמעת ומכירת חברה.
ומי הם שיאני השביתות? כאשר מסתכלים על חלוקת השביתות לפי ענפים, מתברר כי 29% מכלל השביתות המלאות בשנת 2021 התקיימו במינהל הציבורי והמקומי עם כ-12 אלף עובדים ששבתו וכ-11 אלף ימי עבודה שאבדו בעקבות השביתה. מיד לאחריהם מגיעים עובדי שירותי תחבורה, דואר ובלדרות עם כ- 25% מכלל השביתות - במספרים מדובר בכאלפיים עובדים ששבתו וכ-3,000 ימי עבודה שאבדקו למשק. ענף החינוך תפס נפח של 17% בלבד מכלל השביתות עם כ-17 אלף עובדים ששבתו.
עלייה במספר השביתות בסקטור הפרטי
בחלוקת השביתות המלאות על פי סקטור מתברר כי 62% מכלל השביתות המלאות היו בסקטור הציבורי, לעומת 38% בסקטור הפרטי. מדובר בעלייה משמעותית במספר השביתות בסקטור הפרטי למרות שאובדן ימי העבודה בסקטור זה קטן משמעותית אל מול הסקטור הציבורי.
כ- 75% מכלל השביתות היו קצרות במישכן משעתיים עד יום אחד, כ- 13% מעל יום אחד ועד שלושה ימים, וכ- 12% מעל שלושה ימים ועד ששה ימים. בשנה זו לא ניכרו במשק שביתות ממושכות.
הממונה על יחסי עבודה בזרוע העבודה, עו"ד רבקה ורבנר: "לצד היתרונות הקיימים בחתימה על הסכמים קיבוציים בשיפור תנאי עבודתם של עובדים, מדובר בכלי המעניק יציבות. לפיכך, היחידה ליחסי עבודה בזרוע העבודה פועלת לגשר בסכסוכי עבודה במטרה למנוע שביתות.
כך פעלה היחידה ליחסי עבודה גם בשנת 2021 ותרמה את חלקה בסיומם של סכסוכי עבודה בהיקף של 30% מאלה שהוגשו לפיתחה. על מנת להרחיב את כלי הגישור, זרוע העבודה, יצאה השנה ברפורמה היסטורית על מנת להרחיב את מאגר המגשרים המומחים, ולאפשר תוספת כוח אדם מיומן, מקצועי ומנוסה, בהסדרת יחסי העבודה בארץ."