צורכים הרבה סוכר? בעל המוסך שלכם ישמח מאוד

שוק המשקאות בישראל עבר בשנתיים האחרונות טלטלות לא מעטות, על רקע פרוץ מגפת הקורונה שהשפיעה על תמהיל המכירות של היצרניות. מתחילת השנה הנוכחית נוסף להן מס חדש שהטילה הממשלה על משקאות ממותקים, שהשפעתו עדיין לא ידועה במלואה, אך הוא צפוי לפגוע בתוצאותיהן, בין היתר גם בגלל הכללתם בחקיקה של משקאות דיאט - מופחתי סוכר או אף ללא סוכר.

חרף פגיעה זו, עדיין, ישראל 'מככבת' בראש טבלת המדינות מבחינת היקף צריכת סוכר לנפש, מה שמרפד את כיסי היבואניות והייצרניות של מוצרים עתירי סוכר במיליארדי שקלים.

השוק שנשלט ע"י מספר חברות מגלגל בשנה סכום עתק של כ־5.3 מיליארד שקל בשנה. היקף המכירות העצום, מעיד כמובן על מערכת משומנת שמנוהלת מבחינה לוגיסטית באופן ראוי להערכה, אולם כאשר צוללים לתוך המאפיינים הפיזולוגיים של הצרכנים, מגלים כי שיעור ניכר מהכנסות החברות, נוצר גם כתוצאה מהתמכרות עזה לרכיב הסוכר.

עד כמה הנטייה האנושית שלנו לצרוך סוכר משחקת לידי התאגידים וקבוצות כוח שונות כדוגמת מוסכים או חברות התרופות? בסיוע מומחי מכון אברהמסון, אספנו 5 עובדות מהדהדות על ההתמכרות לסוכר וההשלכות הכלכליות-בריאותיות שלה.

לפי ה- OECD בשנת 2016 היו כ-23% מבני ה-5-19 בישראל בעלי משקל עודף, וכ-12% התאפיינו בהשמנת יתר.

למעשה, העלויות הישירות והעקיפות של התחלואה הקשורה להשמנה בישראל הוערכו בכ-6 מיליארד שקל בשנה. בשל ההשלכות הבריאותיות, ארגון הבריאות העולמי ממליץ להגביל את צריכת הסוכר המוסף ל-6-12 כפיות ביום לכל היותר עבור אדם מבוגר.

מחקר שפורסם ב -"ירחון הבריטי לרפואת הספורט", קובע כי סוכר עלול להיות ממכר כמו סמים קשים כגון קוקאין. לפי החוקרים, סוכר צריך להיחשב כסם מעבר המוביל להתמכרות לסמים קשים. המדענים שערכו את המחקר, טוענים כי בהתמכרות לסוכר יש את אותן ההשתוקקויות ואת אותם תסמיני הנסיגה שבאים עם התמכרות לסם. לפי עורכיו, נתונים שנאספו מבדיקת בעלי חיים הראו כי ישנה חפיפה משמעותית בין צריכת סוכרים לבין השפעות הדומות להשפעות של סמים.

עוד צוין, כי הסוכר יכול לשמש כסם מעבר לאלכוהול ולסמים ממכרים נוספים, וכי סוכר, כמו קוקאין ואופיום, מזוקק מצמחים ויוצר גבישים לבנים טהורים - תהליך שלפי החוקרים "מוסיף משמעותית להשפעותיו הממכרות. כמו כן, ממחקרים שנעשו בארצות הברית עולה כי האדם האמריקני הממוצע צורך 19 כפיות סוכר ביום, ושבכל שנה כ-25,000 אנשים מתים כתוצאה של התמכרות לסוכר. זאת לעומת 12,000 אנשים המתים מקוקאין ומהרואין גם יחד.

סוכר הוא השם הכללי שניתן לפחמימות קצרות שרשרת שמעניקות למזון טעם מתוק. עם זאת, יש לו צורות ושמות שונים, ובשעה שרבים מאתנו מכירים חלק מהם, כמו גלוקוז, פרוקטוז (סוכר פירות) וסוכרוז, קיימים גם שמות אחרים שקשה יותר לזהות.

בנוסף ל-5 תחליפי הסוכר הנפוצים הבאים, אלה הצורות העיקריות שלו שתוכלו לפגוש על גבי תוויות של מוצרים: סוכר סלק, סוכר חום, סוכר קוקוס, עמילן תירס, פרוקטוזה, סוכר תמרים, אתיל מלטול, תרכיז מיץ פירות, מלטודקסטרין, מלטוז וסוכר דקלים. את כולם יש לקחת בחשבון לפני שאתם מחליטים אם לרכוש את המוצר וכמה לצרוך ממנו.

דרך נוספת להוסיף סוכר למוצרי מזון מבלי שנשים לב לכך, היא באמצעות שימוש בסירופ שהוא בדרך כלל נוזל סמיך, אשר מורכב מכמויות גדולות של סוכר מומס במים. הסירופים השונים משמשים להמתקת מגוון רחב של מזונות, אך מצויים לרוב במשקאות קרים או במוצרים אחרים בצורת עיסה או נוזל. אלה השמות הנפוצים ביותר שתרצו לחפש על גבי תוויות המזון: סירופ אגבה, סירופ חרובים, סירופ תירס, סירופ מייפל וסירופ אורז חום.

כשאתם אוכלים המון סוכר, המוח שלכם משחרר דופמין, מוליך עצבי שגורם להרגשה טובה. אך מתברר שאם אתם ממש מגזימים עם צריכת הסוכר - אתם דווקא עלולים לסבול מדיכאון ומסטרס.מסתבר ישנו קשר חזק בין תזונה שעשירה במאכלים מתוקים ועמילניים לדלקות בגוף, בייחוד בהשוואה לתזונה שעשירה בחלבונים רזים וירקות. מחקר שפורסם בכתב העת המדעי "The Journal of Clinical Psychiatry" מבהיר כי דלקות מהוות אינדיקציה חזקה לדיכאון ולרמות גבוהות של סטרס. המסקנה היא, שללא גמילה מסוכר, אתם נוטלים סיכון בו הגוף עלול לפתח תגובות דלקתיות, שבתורן יכולות להביא לרמות גבוהות של סטרס, חרדה ואף דיכאון.

מחקר חדש שנערך בבית החולים סורוקה בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון בנגב, בחן את הקשר בין היפרגליקמיה - רמת סוכר גבוהה בדם לכושר הנהיגה. המחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Diabetes and Metabolism, כלל עשרים ושישה נהגים עם סוכרת שהתבקשו לנווט בתשעה תרחישים מסוכנים בסימולטור נהיגה במעבדה להערכת ביצועי אנוש.

הבדיקות נערכו בשני מצבים: כאשר רמת הסוכר תקינה ובמצב של היפרגליקמיה חריפה. היפרגליקמיה היא רמה גבוהה של גלוקוז (סוכר) בדם המופיעה לרוב אצל אנשים החולים בסוכרת. מצב זה נוצר כתוצאה מעודף אינסולין או בשל פעילות מאומצת מדי או מחסור במזון (בפחמימות) לעומת כמות האינסולין שבדם. היפרגליקמיה חריפה ידועה כגורמת לליקויים קוגניטיביים ונמצאה כפוגעת במיומנויות תחושתיות ובתגובה מוטורית, ועלולה להגביר את הסיכון של נהג להסתבך בתאונת דרכים.

כמה תאונות דרכים שהתרחשו בישראל נגרמו בשל סיבה זו? אין הערכה קונקרטית, אולם ניתן לשער כי מדובר על אלפי תאונות דרכים, שהסבו נזק לרכבים, אותו תיקנו המוסכים בעלות מוערכת של מאות מיליוני שקלים.