"וילה בג'ונגל" הוא מטבע לשון שאנו מייחסים בטעות לתחום המדיני-ביטחוני, בעיקר מאז אומץ בחום על ידי ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק. לאמיתו של דבר, זהו מושג שנועד להחמיא, עוד בימים של לפני הקמת המדינה, לאיכות השירותים הווטרינריים (להלן שו"ט) בארץ ישראל, מול אלה של המדינות השכנות.
בעלי כנף שנושאים ומדביקים לולים בצפון בשפעת העופות המסוכנת, אינם מכירים בקווי גבול מדיניים. לכן אנו נזקקים לשירותים וטרינרים מעולים, כמו אלה שהקימו החקלאים לפני 102 שנים (זו לא טעות במספר), ובמשך שנים רבות היוו הצדקה למושג "וילה בג'ונגל".
אלא ששורת אירועים קשים שאירעו לאחרונה ממחישים את ההידרדרות בשמירה על בריאותנו, חלקם - גם אם לא כולם - קשורים גם בירידה באיכות השו"ט, ובעיקר במערך הפיקוח והאכיפה: שלושה חוסים במעון בית דפנה בחולון מתו מהרעלת מזון, עשרות חלו ולמזלם נשארו בחיים; במפעל של חברת שטראוס נמצאו חיידקי סלמונלה (והריקול שגרם לבהלה בציבור ולשטראוס נזק של כ-230 מיליון שקל - סכום לא סופי ולא כולל נזק תדמיתי עצום ופתח לתביעות); במפעל ייצור אבקת החלב של תנובה, שהיא מונופול בייצור אבקת חלב לתעשיית המזון, התגלו סימני סלמונלה.
נדגיש כי לא כל המחדלים החמורים שנמנו קשורים ישירות לפיקוח הווטרינרי, אבל במקביל אליהם התפרסם דוח חמור של מבקר המדינה, שחושף מחדלים מסוכנים לא פחות (מיד נגיע גם אליו).
במקביל, החקלאים, עם הלובי החזק בכנסת, מנהלים מאבק עיקש נגד הרפורמה להוזלת יוקר המחיה, ובעיקר נגד הגדלת יבוא ביצים ושאר מוצרי חקלאות, כך שלישראלים אין ברירה אלא לצרוך מוצרים חקלאיים שהם ברובם מתוצרת הארץ.
קטסטרופה וטרינרית בלולים הקטנים
בתזמון שאין סמלי ממנו לבעיה, בדו"ח מבקר המדינה שפורסם באמצע חודש מאי והתייחס בעיקר לקטסטרופה וטרינרית המתרחשת בלולי ההטלה הקטנים בתוך המושבים, בדגש על צפון הארץ.
בבדיקה נמצאו נתונים מחרידים: מבין הלולים שהוכרזו כנגועים בצפון הארץ נמצאו 36% מהלהקות הנגועות בסלמונלה; 90% מהלהקות הנגועות במחלת ניוקאסל; 100% מהלהקות הנגועות בשפעת העופות, ו-80%-90% מעוד שורה של מחלות בעלי חיים עם שמות מסובכים. בחתך הארצי נחשפה תופעה מדהימה לפיה ל-91% של הלולים בישראל אין כלל רישיון עסק.
ובאותו זמן עצמו, כשהסלמונלה גורמת לחרדה ציבורית, המדינה אינה מצליחה ליישם את הרפורמה בענף הלול, שבבסיסה מגמה חיובית: להשמיד את "לולי הסוללה" - אותם כלובים קטנים, דחוסים ומטונפים בהפרשות, לולים שהם מדגרות של מחלות - לטובת הקמת לולי חופש רחבים יותר, שעמידים הרבה יותר בפני התפרצות מחלות, לולים שהם סטנדרט מקובל במדינות מתקדמות, הכולל גם התייחסות לרווחת התרנגולות (יש במדינה הזו חוק צער בעלי חיים). שר החקלאות עודד פורר חייב להתעקש על קיום הרפורמה כדי למזער ככל האפשר התפרצויות של סלמונלה ומחלות מסוכנות אחרות.
הברחות הביצים גוברות בחגים
במשרד החקלאות פועלת יחידת הפיצו"ח - פיקוח על הצומח והחי, המכונה "המשטרה החקלאית" ובה 80 פקחים. יחידת הפיצו"ח אחראית בעיקר על מניעת הברחות של תוצרת חקלאית מיו"ש ומרצועת עזה, שם אין שום פיקוח וטרינרי ראוי לשמו.
הסכנות ברורות וכמות ההברחות מגיעה לשיאים לקראת החגים, בעיקר פסח, בהם ייצור הביצים והבשר בישראל אינו עומד בעומס הביקוש.
לפקחים יש סמכויות לביצוע חקירות, מעצרים, תפיסת תוצרת חשודה, פיקוח על תקינות החיסונים לבעלי חיים, מניעת שיווק של תוצרי שחיטה שחורה, מניעת צער בעלי חיים, וסמכויות נוספות.
אבל מי ישמור על השומרים? בשנים האחרונות נערכו עשרות חקירות בנציבות שירות המדינה נגד שורה של פקחים ביחידה, כולל בצמרת, בעיקר על מצבים של ניגודי עניינים, משום שפעלו בניגודי עניינים לאור מעורבות פרטית בתחום המזון, ועבירות של שליפת מידעים ממאגרי מידע ממשלתיים בניגוד לחוק, לטובת בירור עניינים אישיים שלהם.
התעלמות מתופעות של ניגודי עניינים
בדו"ח מבקר המדינה מ-2016 נחשפה תופעה חמורה: התעלמות של משרד החקלאות מתופעה של ניגודי עניינים של בכירים ביחידה, אשר היו בעלי עניין במערכת החקלאית שעליה הם מופקדים. במשרד החקלאות לא חשבו שיש לנקוט פעולות מתבקשות. גם דיונים בוועדות הכנסת, בהם נחשפו ממצאים חמורים, עברו בשקט כאילו כלל לא נערכו.
גם דו"חות של המבקר הפנימי במשרד החקלאות משה שבתאי, שהצביעו על מעשים חמורים ביחידת הפיצו"ח, עברו בשקט. מאז פרישתו לגמלאות של שבתאי לפני שנתיים, לא מונה מבקר פנימי קבוע במשרד החקלאות. מישהו יודע למה?
דו"ח של ועדת חקירה פנימית מיוחדת שהוקמה במשרד החקלאות, שהוגש לפני כשנתיים, מצביע על תופעות חמורות ביחידת הפיצו"ח: התחמקות מבירור תלונות, עבודות צדדיות אסורות תוך שימוש באמצעי היחידה, מחדלי ניהול ועצימת עין מול חריגות. המסקנה של הדו"ח, המעלה אבק במגירות, ברורה: "יחידת הפיצו"ח אינה מתפקדת כמצופה ואינה ממלאת את משימותיה".
והשיא, איך לא, שייך למי שמתפקד למעלה מ-20 שנים כמנהל יחידת הפיצו"ח, רואי קליגר. מסתבר שקליגר היה בעל מניות בחברה שעיסוקה ביבוא ושיווק בשר, תחום שליו הוא ממונה... קליגר הועמד לדין משמעתי על פעילותו וננזף. ביהמ"ש העליון דחה את ערעורו.
ממלא מקומו של קליגר, אבי בן שושן, הורשע בהליך משמעתי, בשימוש שלא כדין במאגרי מידע ממשלתי לצורך אינטרסים פרטיים שלו. אחרי השעיה קצרה הוא הוחזר לתפקיד בכיר בפיצו"ח, כאילו לא היו דברים מעולם.
הברחת מיליוני ביצים ושוחד לבכיר במועצת הלול
לצד יחידת הפיצוח פועלת יחידת פיקוח נוספת, הכפופה למועצת הלול, שהיא הרגולטור בענייני חלוקת מכסות ייצור וקביעת המחיר המפוקח של ביצים, המחיר המובטח שמקבל החקלאי עבור הביצה המשווקת למפעלי מזון ולרשתות השיווק.
בגוף זה נחשפה הפרשה החמורה מכל: הקמת ארגון פשע של ממש בתחום ההברחות של תוצרת חקלאית. שי משה, שהיה האחראי על המודיעין במועצת הלול, ואתו אלון מנע, הקימו מנגנון שהבריח לפחות 10 מיליון ביצים מהשטחים לתוך הקו הירוק, בשיתוף משווקים ישראלים.
במרכז הפרשה עמד מבצע של מתן שוחד לבודקים והמפקחים במעבר חוצה שומרון, על מנת שיעצמו עיניים ויאפשרו למשאיות הביצים המוברחות להיכנס לישראל ללא הפרעה. במקביל, משווקי ביצים ישראלים שילמו שוחד לארגון הפשע.
שי משה, בכיר לשעבר במועצת הלול, הורשע בשורה של עבירות שוחד בנסיבות מחמירות, מרמה ועשיית מעשה העלול להפיץ מחלה. הוא נידון ל-4 שנות מאסר. חברים אחרים בכנופייה נשלחו למאסר לתקופות קצרות יותר. ביהמ"ש המחוזי קבע, כי "פעילות הכנופייה יצרה סיכון חמור לבריאות הציבור וביטחונו".
אלון מנע הורשע במתן שוחד בנסיבות מחמירות ועבירות מתחומי המס והווטרינריה, ונידון ל-52 חודשי מאסר.
אגב כך התברר שאבי בן שושן, סגן מפקד הפיצו"ח מפרשת שליפת המידע הוא גיסו של שי משה ממועצת הלול, ראש ארגון רשת ההברחות.
מחלות בעלי חיים המסוכנות גם לאדם
התוצאה של הניהול הקלוקל והעבירות המשמעתיות והפליליות היא שישראל כבר איננה "וילה בג'ונגל". בשנים האחרונות משתוללות מחלות וטרינריות, שבעבר טופלו כראוי וחלקן נחשבו כמחלות שמוגרו לחלוטין על ידי השו"ט. אבל זה היה בעידן שבו המונח "וילה בג'ונגל" היה תקף.
יש סוגים רבים של מחלות בעלי חיים שהן גם מחלות זואונוטיות, כלומר, מחלות העוברות מבעלי חיים גם לאדם. חלק מהמחלות הזואונוטיות מסוכנות לא פחות ממחלת הסלמונלה, ולעיתים מסתיימות במוות.
בין המחלות הזואונוטיות, נמצא כמה שמות מפחידים:
סלמונלה, שווריאנטים מסויימים שלה עלולים לגרום לתחלואה קשה ואף למוות; כלבת, שבהעדר חיסון וטיפול מידי מסתיימת במקרים רבים במוות; שחפת הבקר; ניוקאסל בעופות; ברוצלוזיס, המכונה קדחת מלטה, הפוגעת בעיקר בצאן ובאדם וגורמת להתפרצויות חום גבוה; סוג של ברוצלוזיס בכלבים; שפעת עופות אלימה (שנרגעה לאחרונה); קדחת Q בצאן ובקר וגם בכלבים וחתולים; לישמניה, הידועה בשם שושנת יריחו (המכונה המוות השחור) מסוכנת לאדם ולבעלי חיים; ליסטריה, מחלת צאן ובקר שעלולה לגרום להפלות ולקדחת במוח; קדחת הנילוס המערבי שפרצה לאחרונה והמועברת על ידי יתושים, פוגעת בעיקר בעופות מים ובסוסים וגם באדם, ליסטריה של צאן, העוברת לאדם גם דרך מוצרי מזון תעשייתיים.
מלבד המחלות הזואונוטיות המסוכנות לאדם, יש כרגע התפרצות של מחלות שאינן זואונוטיות אבל בעלות השפעה רצינית על משקי החי ומחירי תוצרתם, למשל מחלת הפה והטלפיים הפוגעת בבקר ובחזירים (שאסור לייבא אותם), דבר הצאן; מחלת דגי אמנון המאיים על הכנרת, וזו לא כל הרשימה.
ביניים: להעביר את הפיקוח והאכיפה למשרד הבריאות
את ההודעה לציבור צריך היה להעביר שר הבריאות, כולל הפניה לאתר האינטרנט של המשרד, ובו הסברה על המחלות וסימני הידבקות במחלות הזואונוטיות הללו.
יש פתרון לבעיה: הוצאת סמכויות הפיקוח והאכיפה ממשרד החקלאות וממועצת הלול, והעברת הסמכויות לגוף ייעודי חדש - "מנהל הפיקוח על המזון", שיהיה חופשי מלחצים פוליטיים, ויפעל תחת אחריות משרד הבריאות.
אמנם, כפי שגילינו בפרשת הסלמונלה במפעל שטראוס-עלית, גם למשרד הבריאות בעיות משלו (ומשלנו!) בתחום הפיקוח, אבל בבחירה בינו לבין השירותים הווטרינריים, נדמה שמוטב כי בריאות הציבור תהיה בידי מנהל הפיקוח על המזון שפועל תחתיו.