יש תמונות שכבר התרגלנו אליהן, למשל תמונות של אנשי הייטק, לרוב חבורה של אנשים צעירים בחולצות עם לוגו החברה וכוסות שמפנייה ביד, חוגגים את האקזיט. על פניהם חיוך גדול, כשהם ספק מעכלים את העובדה שחייהם ישתנו לנצח.
לעומת זאת, גם אם תהפכו את הארכיון, תתקשו למצוא תמונות אקזיט של קיבוצניקים בבגדי עבודה וסנדלים, רוכבים על האופניים בדרך לחדר האוכל.
אלא שזה בדיוק מה שאמור לקרות בקרוב ל- 203 חברי קיבוץ שדה נחמיה שבגליל העליון, אם אכן תצא לדרך הנפקת מפעל "חוליות", שנוסד בקיבוץ עוד טרם קום המדינה, לפי שווי של 800-900 מיליון שקל. היקף הגיוס בהנפקה הראשונה יעמוד על בין 200 ל-300 מיליון שקלים, ששליש מהם יתחלק בינם לבין קרן טנא, השותפה ב- 50% בחברה - ושני שליש יזרמו לקופת החברה.
ממפעל קיבוצי קטן ל-60 מדינות ומאות מיליונים בהכנסות
יו"ר שדה נחמיה, איילון בכרך, בן המשק ומי שאמון על ניהול הקיבוץ, מתקשה בימים האחרונים לצעוד בשביליו.
"אני נשאל על ידי החברים כמה נקבל", הוא אומר, "כי יש כאלה שכבר מתכננים מה יעשו עם הכסף, ואני לא רוצה שאף אחד יתפוס אותי בלשון על הסכום, כי יש כאן אירוע מס משמעותי. בכל מקרה לא מדובר על מיליונים אלא על מאות אלפים, משהו בין 100,000 לחצי מיליון שקלים. אני אומר להם, אל תבנו מגדלים, כי יכול להיות שנגיע לדקה ה- 90 ונחליט לא להנפיק".
"חוליות" הוקם בשנת 1947 על ידי חברי קיבוץ שדה נחמיה, אחרי שנחשפו לחומר פלסטי מהפכני - הפרספקס, ששימש לבניית החופה של מטוסי הקרב הגרמניים ומאופיין בגמישות ויכולת של שינוי צורה בחימום וכבישה. על פי ידע שנרכש מחברה בריטית, הוסב המפעל בהמשך לטכניקת ההזרקה והיה למפעל הראשון לייצור כלי פלסטיק במדינת ישראל.
כיום מתמחה החברה, שנמצאת בבעלות משותפת של קיבוץ שדה נחמיה וקרן טנא, בייצור ושיווק מערכות זרימה מתקדמות לאספקת מים לבתים פרטיים, מבנים ציבוריים, שפכים, סיפונים ותשתיות ביוב.
לפי הנתונים שהוצגו ב"רוד שואו" על ידי "חוליות", החברה צומחת בשיעור ממוצע של 26% בשנה. בשנת 2021 עמדו הכנסות החברה על 430 מיליון שקל והרווח הגולמי על 141.2 מיליון שקל. בשנה הבאה הצפי הוא להכנסות בסך 526 מיליון שקל, ורווחיות הגולמית שצפויה להסתכם ב-158 מיליון שקל.
לחברה הפועלת ב- 60 מדינות בעולם, יש מפעלי יצור בסלובניה, הודו ופורטוגל, ולפני כשנתיים רכשה א מפעל חופית שבקיבוץ כנרת.
טובה ציפור אחת ביד, גרסת חוליות
איילון מספר ש"חוליות" הוא חלק מהDNA של כל מי שגדל בקיבוץ (ביישובי הסביבה נהוג לכנות את הקיבוץ עצמו בשם המפעל), "כשהיינו ילדים ונסענו לטיולים, היינו אומרים שאנחנו מ'חוליות'. המפעל היה תמיד העוגן העסקי המשמעותי שלנו והוא אפשר לנו להישאר במצב כלכלי פלוס-פלוס ורמת חיים טובה. רק לפני כמה שנים בנינו גדר סביבו, כי לפני כן כל אחד שהיה מגיע לקיבוץ חלף על פניו, ויכול היה להיכנס פנימה בלי הפרעה.
"ההנהלה עושה מאמצים לחבר את החברים למקום. היא עורכת אסיפות עם המנכ"ל, מפיצה דו"חות כתובים כדי שכל אחד ירגיש מעורב. כרגע בקיבוץ הרחבה גדולה של 150 משפחות, כאלף תושבים, שאינם חברי קיבוץ, הם חיים אתנו, אבל הם לא יוכלו ליהנות מחלוקת הכסף".
שדה נחמיה הופרט בשנת 2003 ולפי יו"ר הקיבוץ, רוב החברים שבעי רצון מהמהלך. "בעבר הקיבוץ דאג לרווחת החברים ונתן תקציב שוויוני. כשנכנסנו להפרטה לא חילקנו את המניות של החברה, אלא החלטנו שתהיה 'חלוקת פירות נכסים', משהו שדומה לדיבידנדים, חלוקה שהתחילה רק לפני עשר שנים, כי קודם היינו עוד עסוקים בתהליך ההפרטה ומתבצעת לפי מודל של וותק.
"במפעל יש קדימות להעסקת חברים וכרגע יש לנו כ- 25 עובדים, שלא נמצאים ממש בקו הייצור, אלא נותנים לו שירותים כטכנאים למשל, ויש לנו עובדים מהדור השלישי, שעובדים במשרד כמהנדסים. החלטנו להנפיק עכשיו, כי זה הזמן הנכון להזרים עוד כסף לקופת המפעל ולתת קצת גם לשותפים".
מה אתה מתכוון לעשות עם הכסף שתקבל?
"אני אפתיע אותך, אבל אין לי כרגע תכניות לגבי הכסף. כשהציפורים על העץ אני לא מתכנן עליהן. כשתהיה לי אחת ביד, אתחיל לחשוב".
,