השקעת ענק של BP ברוסיה מסמלת הבעת אמון ביציבות הכלכלית במדינה

מאת סבריה טוורניס



מוסקווה. בחתימה קצרה ב-9:45 בבוקר יום שלישי שעבר, הסכימה בריטיש פטרוליום (BP) לבצע את ההשקעה הזרה הגדולה ביותר בתולדות רוסיה. התחייבותה של BP להשקיע 6.75 מיליארד דולר בחברת נפט חדשה עוררה תקוות בקרב אנשי עסקים ברוסיה ובמערב כי לאחר עשר שנים של מדיניות כלכלית מבולבלת, נהפכה המדינה לקרקע פוריה למשקיעים זרים.



העובדה ש-BP הביעה אמון ברוסיה נתפשת כסימן מעודד במיוחד, בשל הבעיות הרבות שמהן סבלה החברה במיזמים קודמים במדינה. אך משקיעים רבים אומרים כי חרף ההחלטה של קבוצת האנרגיה הבריטית, עדיין לא ברור אם רוסיה אכן השתנתה באופן משמעותי.



"מבחינה ביורוקרטית היא משתפרת, אבל לא חל שינוי אמיתי", אמר גרי וילסון, מנכ"ל חברת דברי המתיקה הרוסית סלאדקו, שהיה בעבר מנהל הפעילות של קוקה קולה בסנט פטרבורג. "העסקה של BP מייצגת נקודת מפנה", הוא הוסיף, "אבל ירח הדבש ייגמר, ואז נחזור למציאות פחות מרנינה".



רק מעטים מטילים ספק בכך כי מאז תחילת שנות ה-90, כשנכסים של חברות היו נעלמים באופן מסתורי, חובות לא נפרעו, שופטים נקנו ובעלי מניות שבמיעוט נדחקו הצדה, נרשמה התקדמות משמעותית. המזרח הפרוע, כפי שכונתה אז כלכלת רוסיה, קרס ב-1998, ועוד לפני כן משכה רוסיה השקעות זרות דלות בלבד.



בשנים 2001-1994 הסתכמו ההשקעות הזרות במדינה ב-165 דולר לנפש, לעומת 889 דולר לנפש בפולין ו-2,200 דולר לנפש בצ'כיה, לפי נתונים של בנק ההשקעות רנסנס קפיטל, שמושבו במוסקווה.



מעבר לנתונים היתה תחושה שרוסיה מנותקת מהכלכלת הפיננסית והתעשייתית של המערב, בין השאר, מכיוון שלא השתרשה בה תרבות של כללי משחק הוגנים - פוליטיים או כלכליים. כעת נראה כי עשר שנים של שינויים כואבים מתחילים להניב פירות. האינפלציה הודברה, בתקציב הפדרלי נרשם עודף זה שלוש שנים ברציפות, הכלכלה צומחת במהירות כבר כמעט חמש שנים והרובל יציב יחסית. הנשיא ולדימיר פוטין הבטיח להגן על זכויות קניין, והעניק בכך לרוסים רבים את הביטחון הדרוש לרכוש בית.



חשוב מכך היה השינוי ההדרגתי ביחס של חברות רוסיות לבעלי המניות שלהן. בשלב הראשון של הקפיטליזם הרוסי, צברו ה"אוליגרכים" הון רב, לעתים תכופות בדרכים לא כשרות. כעת, כשהם מתמקדים בניהול האימפריות שבנו, הם מגלים כי עדיף לחזר אחרי השווקים הפיננסיים הבינלאומיים מאשר להערים עליהם.



מנכ"ל BP, ג'ון בראון, אמר כי האבולוציה הזאת היא שהביאה את החברה שלו לרכוש מחצית מחברת נפט חדשה, שאליה יועברו נכסי הנפט ברוסיה של החברה הבריטית ביחד עם אלה של טיומן אויל (TNK). ההשקעה של BP שוות ערך לרבע מההשקעות הישירות הזרות ברוסיה מאז 1992.



גם השותפים הרוסים של BP דיברו על נוף ההשקעות המשתנה לטובה. מיכאל פרידמן, יו"ר אלפא גרופ, קבוצת נפט, קמעונות וטלקומוניקציה, אמר כי העסקה תעודד השקעות אחרות ברוסיה ותחזק את הקשרים עם המערב, הרבה יותר מאשר כל שיח פוליטי. "זו פריצת דרך בכל הקשור לאמון של משקיעים זרים בחברות רוסיות", אמר פרידמן, בן 37. "כעת רוסיה היא חלק מקהילת העסקים הבינלאומית, והיא כבר לא סמל לחוסר שקיפות ואי יציבות".



ייתכן שבעקבות ההשקעה של BP יחליטו חברות נפט בינלאומיות אחרות לרכוש נכסים ברוסיה. אך רק מעטים מוצעים למכירה. שדות הנפט החדשים שהתגלו בשנים החולפות נמצאים כמעט כולם בידיים רוסיות. במקרים יוצאי דופן, כמו ההשקעה של אקסון-מוביל באי סחלין במזרח הרחוק, דורשות חברות זרות מממשלת רוסיה הבטחות בעניין המיסוי העתידי על המיזמים, לפני שיסכימו להשקיע.



חברות הנפט הרוסיות מעדיפות מצדן שמשקיעים זרים ירכשו מניות בחברות מקומיות, כפי שעשתה BP, ולא ירכשו שדות נפט ללא שותפים רוסיים. "לפני כמה שנים חברות הנפט הרוסיות היו עניות, והתפוקה שלהן היתה בירידה", אמר סטיוון אוסליוון, ראש מחלקת המחקר ביונייטד פיננשל גרופ, בנק השקעות במוסקווה. "כעת יש להן כסף והן משקיעות אותו. הן רוצות להגביל את התחרות, הן מעדיפות לפתח שדות נפט בעצמן".



הסכנה המרכזית שאורבת כעת למשקיעים זרים היא ההגנה המוגבלת על זכויות קניין. מערכת המשפט שברירית ואינה מסוגלת למנוע התערבות של אנשי עסקים עשירים. BP עצמה למדה זאת ב-1999, כשהשליטה בחברה בת להפקת נפט של סידנקו, חברה רוסית שבה החזיקה נתח משמעותי, הועברה מידה בברכת בית משפט.



השותף הרוסי של BP באותה עת, ולדימיר פטנין, צבר חובות כבדים בסידנקו, וכשהועמדו נכסיה למכירה בחר בית המשפט בהצעה של חברת מקומית מתחרה. הבעלים של החברה הזו הם כעת השותפים החדשים של BP. כלומר, BP הצליחה לפתור את בעיותיה בסידנקו בכך שהצטרפה לחברה שהאשימה כמה שנים קודם לכן ברמייה.



על אף ההתקדמות לעבר יציבות ופתיחות עסקית, נראה כי משקיעים זרים עדיין זקוקים לשותפים מקומיים כדי לשרוד. אנשי עסקים חזקים כמו פרידמן מטפלים בכל דבר החל מהיחסים עם מושלי מחוזות מושחתים וכלה בבעיות עם משטרת המס.



על אף שאין לכך כמעט ראיות בנתונים הרשמיים - ההשקעות הזרות ברוסיה ב-2002 היו 2.6 מיליארד דולר, עלייה של 100 מיליון דולר בלבד לעומת 2001 - יש סימנים לכך שיותר חברות מוכנות להקים פעילות ברוסיה. פורד וג'נרל מוטורס החלו לייצר מכוניות ברוסיה ב-2002; קאטרפילר בונה מפעל, ואיקאה פותחת חנות רביעית תוך שלוש שנים.



הסיכונים נשארו גבוהים, אך הרווחים הפוטנציאליים מפתים. איקאה זכתה להצלחה רבה במוסקווה, ושתיים מחנויותיה שם נמנות בין 15 החנויות הרווחיות ביותר של הקבוצה השוודית בעולם. עד כה השקיעה איקאה 400 מיליון דולר ברוסיה, והיא צופה מעבר לרווח בפברואר 2004.



"השוק הרוסי עצום", אמר לנהארט דאהלגרן, מנהל הפעילות של איקאה ברוסיה. "הרבה יותר גדול מכפי שסבורים כלכלנים רבים. למשקי הבית יש הרבה יותר כסף מכפי שניתן להסיק מהנתונים הכלכליים הרשמיים".



למרות זאת, נתקלה איקאה בבעיות עם הרשויות המקומיות. פעמיים הגיעו שוטרים למגרש החנייה של אחת מחנויות איקאה במוסקווה ומנעו מלקוחות לצאת, באומרם כי הם מחפשים מכונ