פחות משתלם: מה עשו קרנות ההשתלמות שלנו בחודש אפריל?

צניחת מניות הטכנולוגיה בארה"ב לצד אינפלציה גבוהה והסתברות כמעט ודאית לעליית ריבית בכלכלות מסביב לגלובוס, הובילו את 10 קרנות ההשתלמות הישראליות שנבחנו על ידי וואלה! כסף לסיים את חודש אפריל האחרון בתשואה שלילית ממוצעת של 1.17%-.

חודש אפריל המשיך את המגמה השלילית שהחלו שווקי ההון ברחבי העולם לחוות מאז תחילת השנה, ובעיקר כאשר ברקע מלחמת רוסיה-אוקראינה, והוביל להעמקת התשואה השלילית המצטברת הממוצעת של הקרנות מתחילת השנה ל-2.13%-.

מי שבכל זאת צלחה את חודש אפריל עם מינימום פגיעה מבין מתחרותיה בטבלה היא קרן ההשתלמות של בית ההשקעות אנליסט, שהשיגה תשואה שלילית של 0.69%-, הגבוהה ב-1.62% מהאחרונה בטבלת הקרנות שנבחנו - קרן ההשתלמות של בית ההשקעות אלטשולר שחם, עם תשואה שלילית של 2.31%- לאותה תקופה.

נועם רוקח, סמנכ"ל השקעות באנליסט, מרחיב: "הירידות שנחוו בחודש אפריל היו בעיקר בחסות שווקי המניות הגלובאליים. כך לדוגמא מדד S&P 500 האמריקאי ירד בכ-5.4% ומדד הנאסד"ק בכ-9.5%.

שווי מניות הטכנולוגיה ירד בחדות, וההבנה היא כי ייתכן והשווקים מתפכחים מתחזיות הצמיחה האגרסיביות מדי שאותן חברות העלו על נס. יש לציין כי מניות הטכנולוגיה הללו ירדו בחדות עוד מתחילת השנה וחלקן גם שנה אחורה.

בהיבט זה גם כמה ממניות הטכנולוגיה הישראליות הגדולות, שהתנפחו לממדי ענק, התכווצו בכ-80% במהלך השנה האחרונה. כך לדוגמא חברות כמו קורנית דיגיטל, וויקס, למונייד, או מנדיי, ירדו בעשרות אחוזים".

אחת הדוגמאות לדברי רוקח היא מניית חברת מנדיי, הנסחרת בבורסת נאסד"ק ארה"ב בשווי של כ-4.6 מיליארד דולר, לאחר שירדה משווי שיא של כ-19.4 מיליארד דולר בו נסחרה רק בנובמבר האחרון. "יש התפכחות מסוימת של השווקים לעניין רמות התמחור לטכנולוגיה" ממשיך רוקח "וזה הוביל את ירידות סקטור הטכנולוגיה והשווקים.

שוק ההון הישראלי, עם זאת, הפגין עוצמה לעומת עמיתיו מעבר לים, כאשר מדד ת"א 35, לדוגמא, ירד רק כ-0.2% באותה התקופה. דבר נוסף שסייע להכות מעט את ירידות תשואות קרנות ההשתלמות הוא פיחות של השקל בכ-4.5% אל מול הדולר האמריקאי.

אך מלבד אפיק המניות גם שאר אפיקי ההשקעה הסחירים המשיכו במגמה שלילית, כדוגמת איגרות החוב הממשלתיות שירדו ברקע הציפיות להעלאת הריבית, שלעת זו הן גבוהות יותר מאשר לפני כמה חודשים.

כך לדוגמא ירדו איגרות החוב הממשלתיות בכ-0.5% במהלך אפריל, ואיגרות החוב הקונצרניות ירדו בכ-0.6% לאותה התקופה.

מה שסייע לבית ההשקעות אנליסט במהלך חודש אפריל היו שיעור נזילות גבוה יחסית לחלק מהמוסדיים האחרים, הקטנת מח"מ באיגרות החוב הממשלתיות, ואולי חשיפה מעט גדולה יותר לשוק הישראלי לעומת שאר קרנות ההשתלמות הישראליות.

רוקח: "במבט קדימה מבחינים שהשווקים ממשיכים לרדת גם החודש (מאי), ומה שבעיקר מעיב עליהם כיום היא סוגיית האינפלציה, המעוררת את הבנקים המרכזיים להעלאות ריבית כדי לקרר אותה.

אך הבעיה העיקרית היא שחלק מהסוגייה האינפלציונית לא תלויה בבנקים המרכזיים, אלא, לדוגמא, בבעיות שרשראות האספקה - בין היתר כתוצאה מסגרי הקורונה שעדיין ממשיכה בסין, ומלחמת רוסיה אוקראינה שהעלתה בחדות את מחיר הנפט, הסחורות החקלאיות, וחלק מהמתכות.

הבנקים המרכזיים גם לא יודעים להעריך עד כמה האינפלציה תירגע ומתי יגיע השינוי המיוחל. לכן המפתח הוא באינפלציה, כאשר ההערכה שלנו היא שהעלאות הריבית על ידי הבנקים המרכזיים יביאו להאטה בכלכלה העולמית, גם אם מיתון של ממש הוא כרגע לא תרחיש צפוי.

בהיבט חברות מניות הטכנולוגיה אנו מעריכים כי הן תחזורנה להיסחר ברמות התמחור בו נסחרו לפני כשנה, ולראייתנו רמות המחיר שלהן כיום יותר מידתיות, ויש שיגדירו אותן כסבירות, עבור משקיעים ארוכי טווח התרים אחר חברות צמיחה.

בבורסה הישראלית אמנם אין את אותה כמות ואופי של חברות הטכנולוגיה כדוגמת נאסד"ק, אך רמת התמחור למניות החברות מהתחומים השונים הנחרים בה מוערכת כסבירה, כאשר ההערכה היא כי גם הריבית בישראל לא תגיע לרמה אליה תגיע זו הדולרית.

שהרי האינפלציה במדינה שלנו עומדת על כ-4% בשנה האחרונה, בעוד בארה"ב היא כבר על כ-8%. כך שגם אם ישראל תפספס את יעד הצמיחה שהעריך בנק ישראל בתחילת השנה, עדיין תימחור המניות בבורסה הישראלית מוערכת כסבירות, ובוודאי אל מול האג"ח.

כרגע השוק מתמחר כי הריבית בישראל תגיע לכ-2% בתוך שנה, והריבית הדולרית למעל 2.5%".