האם מעסיק יכול לחייב עובד לבוא לעבודה בזמן מלחמה?

המלחמה הצפויה עם עיראק מעוררות שאלות רבות הנוגעות לנהלי עבודה בתקופות חירום. דוד שי, ראש מוקד פיתוח יישומים בחברת חילן טק, משיב למספר שאלות.



האם מעסיק יכול לחייב עובד לבוא לעבודה בזמן מלחמה?



יציאת עובד לחופשה נעשית באישור המעביד, ובסמכותו שלא לתת אישור כזה בהתאם לצורכי מקום העבודה. היעדרות של עובד בניגוד לעמדת המעביד היא בגדר עבירת משמעת. חמור יותר המצב במפעל שהוכרז כמפעל חיוני ועובדיו נקראו להתייצב לעבודה על-פי צו שהוציא שר העבודה בהתאם לסמכות שמקנה לו חוק שירות עבודה בשעת חירום. היעדרותו של עובד שחל עליו צו כזה היא בגדר עבירה פלילית.



האם מעביד יכול להכריח עובד שלא להגיע לעבודה עקב מצב החירום, ולעשות זאת על חשבון חופשתו?



בהתאם לפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה, קביעת מועד החופשה היא בסמכות המעביד, אך עליו להפעיל סמכות זו תוך תיאום עם העובד והתחשבות בצרכיו. בהתאם לכך רשאי המעביד להוציא את עובדיו לחופשה, גם אם אינה נוחה לחלק מהעובדים. אין למעביד סמכות להוציא עובד לחופשה ללא תשלום נגד רצונו. עקרונות אלה נכונים בתקופת רגיעה וגם בשעת חירום.



אם בגלל אילוצי המלחמה עובד אינו מגיע לעבודה רשאי המעביד רשאי לקצץ במשכורתו?



אם בגלל אילוצי המלחמה העובד אינו מסוגל להגיע לעבודה ביום מסוים, או שהוא נאלץ לעבוד פחות שעות ביום, הוא אינו זכאי למשכורת בגין היעדרות זו. במצבים כאלה שהתעוררו בזמן מלחמת המפרץ, היו מעסיקים שראו היעדרות זו כחופשה בתשלום, והיו שראו בה כהיעדרות שאינה בתשלום.



במצב שהמשק מושבת בהתאם להוראת הממשלה, האם השהות בבית נחשבת לחופשה על חשבון העובד או על חשבון המעסיק?



בהתאם לדיני העבודה, השהות בבית תיחשב לחופשה על חשבון העובד. משרד העבודה והרווחה מנסה לקדם יוזמת חקיקה לפיה המעביד ישלם שכר לעובדיו גם בעד ימי ההיעדרות הכפויה ויקבל החזר מהמדינה. יוזמה זו נמצאת עדיין בשלביה המוקדמים, ולא ברור אם ומתי תהפוך לחוק מחייב.



אם יום העבודה מתקצר כי צריך להגיע הביתה לפני החשיכה, על חשבון מי יהיו שעות הקיצור?



נקודת המוצא היא שקיצור יום העבודה הוא על חשבון העובד, אך נושא זה הוא עניין למשא ומתן בין העובדים למעביד. פתרון אפשרי, שהיו שנהגו בו במלחמת המפרץ: חזרה לשבוע עבודה בן שישה ימים, כך שקיצור יום העבודה אינו מקצר את שבוע העבודה.



איזה מפעל נחשב למפעל חיוני?



בנושא זה עוסק חוק שירות עבודה בשעת חירום. מפעל חיוני הוא מפעל או חלק ממפעל שהוכרז ככזה על ידי משרדי הממשלה שהוסמכו לכך, בזכות תרומתו לצורכי הביטחון או לקיום הספקה ושירותים חיוניים. קביעתו של מקום עבודה כמפעל חיוני היא חלק מההיערכות השוטפת לשעת חירום. עובד המועסק במפעל חיוני יקבל על כך הודעה ממעסיקו. בשעת חירום ניתן למפעל כזה צו גיוס קיבוצי, המחייב את כל עובדי המפעל בגיל 16-65 - גברים, או 16-60 - נשים, להתייצב לעבודה.



איך משפיעה על העובדים העובדה שמקום עבודתם הוכרז כמפעל חיוני?



עובדים במפעל חיוני נדרשים להתייצב לעבודה בשעת חירום, ואינם זכאים לקחת חופשה בתקופה זו. בין העובד למעביד מתקיימים יחסי עובד מעביד על כל המשתמע מכך, אך לא יחולו הוראותיהם של אחדים מדיני העבודה, ובפרט חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק עבודת נשים. אחת התוצאות הנובעות מכך: בשעת חירום מותר להעסיק עובדים במפעל חיוני גם בשבת ובחג.



עובדים שיאלצו לעבוד בשעת חירום מעבר לשעות העבודה הרגילות כיצד יחושב שכרם?



אם המפעל בו הם עובדים אינו בגדר "מפעל חיוני", יקבלו גמול שעות נוספות וגמול משמרות כמקובל במקום עבודתם. אם המפעל שבו הם עובדים הינו מפעל חיוני, הרי בשעת חירום לא חלות עליהם הוראותיו של חוק שעות עבודה ומנוחה, כלומר המעביד פטור מלשלם גמול שעות נוספות (אלא אם חלה עליו חובה זו ממקור אחר, כגון הסכם קיבוצי). יחד עם זאת, סביר שהמעביד לא ינצל פטור זה, וישלם גמול שעות נוספות וגמול משמרות כמקובל.



האם יש הקלות מיוחדות לאשה בהריון ולאם?



החובה להתייצב לעבודה במפעל חיוני אינה חלה על אשה הנמצאת בהריון או בשנה שלאחר לידה. בקריאה להתייצבות לעבודה של אם לילדים הנמצאים בטיפולה יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לה.



האם בתקופת מלחמה יש הקלות לעובד שמטפל בילדים או בהורה חולה?



בתקופת מלחמת המפרץ התקין שר העבודה דאז תקנות המתירות לעובד להיעדר מעבודה לצורך השגחה על ילדו (עד גיל 14) עקב סגירה של מוסד חינוך, בתנאי שההורה השני לא נעדר מעבודתו באותו זמן לאותו צורך. היתר זה לא חל במקרה שמקום העבודה של אחד ההורים סיפק סידור נאות להשגחה על ילדים, וכמו כן לא חל ההיתר על מי שנקרא לשירות עבודה במפעל חיוני. ההיתר לא עסק בילד שאינו במוסד חינוך ובהורה חולה, אולי מתוך הנחה שהפתרון שפעל לפני המלחמה ממשיך לפעול גם בזמן המלחמה. תקנות אלה הותקנו לתקופת המלחמה הקודמת, בהתאם לתנאים ששררו באותה עת, ולכן ניתן לראות בהן רק בגדר קו מנחה בכל הנוגע למלחמה הבאה.



האם החוק מגן על עובד החושש להגיע לעבודה במצב חירום של התקפת טילים? האם המעביד רשאי לפטרו?



היעדרות בלתי מוצדקת מהעבודה, בפרט כאשר היא נמשכת חרף התראות המעביד, עלולה להיות עילה לפיטורים. חשש אישי מפני התקפת טילים עלול שלא להיחשב לסיבה מוצדקת.



האם מקום העבודה שמחייב את העובדים להגיע בזמן חירום חייב להחזיק בתחומו מקלט כימי וביולוגי?



מקום העבודה נדרש למיגון סביר, ולא ליותר מכך. מקלט כימי וביולוגי חורג מדרישות המיגון המקובלות.



האם בתקופת מלחמה ממשיכים לקבל משכורת בתאריך הרגיל?
תקופת חירום, ואפילו מלחמה, אינם סיבה לשינוי מועד תשלום המשכורת. על המעביד לשלם משכורת בתקופה זו לעובדים שהתייצבו לעבודה וגם לאלה שגויסו למילואים, בדיוק כבימי שלום. ייתכן שהמעביד ייתקל בקשיים בעמידה בחובתו זו, מחמת גיוסם של חשבי השכר, מחמת חסרון מזומנים שעלול להיווצר עקב שיבוש סדרי החיים וכדומה. במקרה זה אין הצדקה לדרוש פיצוי בגין הלנת שכר, משום שבהתאם לחוק ה