החגים נגמרו, הקורונה מתרחקת ועונת הגשת הדוחות השנתיים למס הכנסה נמצאת בשיאה. זמן טוב להזכיר כי רק כ-30,000 מתוך כמיליון וחצי דוחות מס הכנסה שנתיים שמוגשים לרשות המסים מדי שנה אכן נבדקים - כ-2% בלבד. כך עולה מנתונים שפורסמו לאחרונה ואושרו על-ידי רשות המסים.
עוד נודע, כי ברשות המסים החליטו לשנות אסטרטגיה ולמשוך את השמיכה הקצרה ממילא לכיוונם של העסקים הגדולים, ולהתמקד בבחינת הדוחות שלהם. לוואלה! כסף נודע כי הכוונה ברשות המסים היא למקד את היכולת המוגבלת בעיקר בחברות שהמחזור שלהן גבוה מ-10 מיליון שקלים בשנה.
כל זאת, בניגוד למה שהיה נהוג עד היום. כפי שניתן היה ללמוד מהודעות רשות המסים התקופתיות, הושקעו על ידה מאמצים לא מבוטלים גם באכיפה שכוונה לעסקים קטנים: חיפוש ומציאת אי סדרים בדיווחיהן ובהתנהלותן של מסעדות, בעלי חנויות פרטיות ונותני שירותים הפכו לתופעות שכיחות ומקובלות.
"אולי ברשות המסים הפנימו את הביקורות שמוטחות לעברה מעת לעת, לפיהן היא נתפסת דווקא לדגי רקק, משום שהיא מפחדת להתעמת עם הכרישים שממשיכים לשחות בים הגדול באין מפריע", מסביר עו"ד אורי גולדמן, מומחה למיסוי והלבנת הון, "אבל יש להתמקדות הזאת גם צד שני: כך מוצאת עצמה הרשות מתעסקת בתיקים שדורשים אנרגיות רבות אך אין בסופם גביה משמעותית, או בכלל".
בעלי העסקים הקטנים והבינוניים יקבלו כמובן בזרועות פתוחות לרווחה את המדיניות החדשה המסתמנת של רשות המסים, אך האם זה אומר שמעתה ואילך יוכלו עסקים קטנים להרשות לעצמם להקפיד פחות על הדוחות שהם מגישים, ולהמשיך בשלהם מבלי לחשוש שפקחי רשות המסים יגיעו אליהם? לא כל-כך מהר.
לדברי גולדמן, "אין סיכוי שרשות המסים תעזוב לגמרי את בעלי העסקים הקטנים, ולו למען יראו וייראו. כדאי לזכור שהסבכות עם רשות המסים היא לא עניין של מה בכך. אם הרשות סבורה כי יש לה קייס טוב, היא מקפידה לנהל הליך בכל הכוח. בכל מקרה, לרשות אין בעיה לנהל הליכים, כי היא יכולה. אני רואה את זה יום יום ביחס לחברות הבינוניות והגדולות שאני ועמיתיי מייצגים חדשות לבקרים, אך כמובן שהדבר נכון ביחס לכל בעל עסק, משיפוצניק שהעלים כמה שקלים עד לחברה מבוססת שהעלימה מס באופן שיטתי".
ומה צריך לעשות בעלים של עסק או חברה, קטן, בינוני או גדול - אם רשות המסים החליטה לשים עליו את זרועותיה הארוכות והאימתניות? חשוב להבין שיש מספר סוגים של ביקורת שמבצעת רשות המסים בעסק, וכל אחת מהן דורשת התמודדות מקצועית ומומחיות שיכולה להיות שווה הרבה מאוד כסף.
עו"ד גולדמן משוכנע כי במקרה כזה "הטלפון הראשון שיש להרים, הוא לעורך-דין שמתמחה בתום המיסוי ושכבר התנהל מול רשות המסים בתיקים משמעותיים בעבר. הדבר הראשון שיעשה עורך-הדין זה הערכת מצב וסיווג הביקורת . האם מדובר בפקיד שומה? גורם ממע"מ? חקירה משותפת (צח"מ), הליך מקדים לחקירה פלילית, דרישה של רשות לאיסור הלבנת הון או אחד הרגולטורים וכו'- כמובן שחשוב גם להבין מה סוג הביקורת שנערכת - ביקורת עומק? ביקורת ניהול ספרים וכוונה לפוסלם? מדגם, חקירה פלילית וכיוב'.
"מכיוון שהסמכויות של הרשות רחבים וכך גם סוגי הבדיקות שהיא מוסמכת לבצע, חשוב מאוד להצטייד בעורך-דין מהשנייה הראשונה של הביקורת ולא להמתין עד למסקנותיה וכמובן שעו"ד שמבין גם במיסוי האזרחי וגם במיסוי הפלילי הוא עדיף, שכן הוא יודע להתממשק בין שני העולמות". עו"ד גולדמן מציין, שפעמים רבות הרשות שמגיעה לביקורת יודעת מה היא מחפשת ואילו המבוקר מופתע, כך שהרשות לעתים משיגה יתרונות בגין הפתעה זו, יתרונות שקשה מאד לתקן בהמשך ואילו היה מעורב עו"ד מלכתחילה הכוחות היו יותר שווים.